כל נהג מכיר את ההרגשה הגופנית אחרי נהיגה, בעיקר לאחר נהיגה ארוכה ללא הפסקה ובעיקר בימים חמים. קשה קצת לצאת מהרכב, מרגישים מותשים, חשים בכאבי גב תחתון ובהרגשת התכווצות כללית. לכן חשוב להקפיד על ישיבה נכונה ברכב.
להלן כללי הישיבה הנכונה:
יש לשבת עמוק במושב, להרגיש באגן את משענת הגב ולשמור על גב זקוף.
את מרחק המושב מההגה מודדים באמצעות דוושת הבלם או המצמד כשהעקב מונח על הרצפה והברך כפופה מעט (כ-30 מעלות).
זווית משענת הגב צריכה להיות כ-100 מעלות, והידיים מונחות בקלות על ההגה.
אחיזת הידיים על ההגה: שתי הידיים מונחות על ההגה משני הצדדים בתפיסה קלה, כתפיים שמוטות, מעט כיפוף במרפקים.
את גובה ההגה מכוונים כאשר אוחזים בו בשתי הידיים וכפות הידיים נמוכות ב-5 ס"מ לערך מגובה הכתף.
גובה המושב יותאם לגובה הנהג. יש להקפיד על שדה ראייה מרבי דרך השמשה הקדמית ולוודא שההגה אינו מסתיר את לוח השעונים.
משענת הראש תהיה בגובה הראש במרחק של 2–3 ס"מ מהראש בלי שתפריע לתנועת הראש לצדדים.
בשעת הנהיגה ברכב אוטומטי יש להניח את רגל שמאל על המדרס שנמצא משמאל לדוושות.
את המראות יש לכוון על פי ההנחיות שניתנו ב'גילוי דעת'.
לסיכום, בישיבה זקופה, כשכל הגב נוגע בכיסא, נשלוט היטב בכלי הרכב, נקטין את רמת המתח והעייפות בנהיגה ונגיב תגובות מהירות ונכונות יותר גם במצבי חירום (כמו כן מומלץ מאוד לעשות הפסקות תכופות להתרעננות)
