01
בימים אלו. כשהמונח "ניצחון מוחלט" נדמה אצל רבים כחלום שהולך ומתפוגג לו, כדאי להיזכר בחג הפורים. פורים – חג השמחה בה"א הידיעה – נצרב בתודעה ההיסטורית כניצחון מוחלט על כוחות הרשע. אולם חז"ל מנעו מלומר בו את תפילת ההלל מפני ש"אכתי עבדי אחשוורוש אנן" – למרות הניצחון נותרנו עדיין תחת שלטונו של אחשוורוש.
02
מסתבר שלחז"ל היה מושג שונה על המילים "ניצחון מוחלט": אויבי העם היהודי הוכו שוק על ירך, התהפכה מגמת ההתבוללות שהייתה בתחילת המגילה, וההנהגה של מרדכי הוכרה על ידי רוב העם. ועם זאת, אסתר נותרה חטופה עד סוף ימיה בבית המלך, מיעוט המשיך לשנוא את מרדכי, ואויבי היהודים החלו לאגור כוח לקראת סבב המלחמה הבא.
03
בפורים תשפ"ה המצב דומה: טבעת החנק סביב ישראל הוכתה שוק על ירך, התרבות העממית הישראלית עוברת תהליך 'מסורתיזציה' מואץ, ואט אט מסתמנים הכוחות החדשים שמחליפים את האליטה המסואבת. כל זה לא סותר את כך שהערבים אוגרים כוח לסבב הבא (שיסתיים בכישלונם הרגיל), ושהשמאלנים המזדקנים, ברשעותם ובכספיהם הבלתי נדלים, ממשיכים להתמרמר ולהסית כנגד הרוח הדתית והלאומית. לא להתרגש.
04
יש משהו חזק יותר מהכל: הקדוש ברוך הוא! המלחמה תמשיך עד הניצחון המוחלט, תהיה הגירה מעזה, החמאס יהפוך למטרד שולי, איראן תתמוטט, והנחת תפילין למעוניינים תהפוך להיות חלק ממערכת החינוך הישראלית.
05
בפרשת כי תשא מוזכר גם חטא העגל. מה עבר בראשם של אותם מבני ישראל שחטאו בחטא העגל? כיצד דקה לאחר קבלת התורה ישנם כאלה שמוצאים עצמם רוקדים סביב פסל זהב? מעמד הר סיני העמיד סטנדרט לא פשוט – להמתין למשה רבנו במשך 40 יום ו40 לילה בזמן שהוא מקבל תורה שמיימית. במילים אחרות, להישאר עם דריכות מתמדת למשך עידן שלם. למי יש כוח לזה?
06
לכן מתלוננים בני ישראל ואומרים לאהרון "כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו". גורלו של משה לא ידוע והדריכות האינסופית היא מעל לכוחותינו. הם מדמיינים שימצאו את סיפוקם במישוש של עגל מסכה: בעל חיים תמים הנע במעגלים, אובייקט נגיש ונוצץ מזהב, שיוצר מסכה בין האדם לבין פנימיותו. אזור נוחות אגואיסטי שבו אין צורך להיפתח לשום דבר מעבר לחיבוק המגושם של הכאן והעכשיו.
07
תקופת המלחמה הנוכחית נמשכת יותר מ40 יום ו40 לילה, תקופה מאתגרת שדורשת דריכות ואכפתיות לאורך זמן. הקושי הוא גדול וישנם כאלה שמוצאים עצמם רוקדים סביב 'עגל הזהב': מתייאשים ומחפשים פתרונות קסם להסכמים הזויים עם החמאס. למרות שעם ישראל מוגדר בפרשה "עם קשה עורף", הוא ניצל בזכות 13 מידות הרחמים שבהן מתחנן משה לפני הקב"ה: "ה' ה', אל רחום וחנון, ארך אפיים ורב חסד ואמת" וכו'. א-לוהים אינו מוותר על הדין והאמת, אולם הוא "ארך אפיים" – מאריך אפו בסבלנות עד שהלקח יילמד ויופנם אט אט. ■