נזכר לפתע שספר התורה נשכח בארון הקודש. ר' שמחה רץ חזרה לבית הכנסת, ברשותו עדיין תת-מקלע סטן. בבית הכנסת הוא נתקל בפורע ישמעאלי וספר התורה שלל בידו! ר' שמחה הוקף בהמון עוין, איים על הערבי בנשקו, והספר חזר לידיו ברוך ה'.
סיפור ראשון: לפני יותר מ-120 שנה היה הצאר ניקולאי נוהג לצאת למסעות ברחבי ממלכת רוסיה, ובדרכו עבר גם בעיירות יהודיות. הצאר הרשע גזר שכל קהילה תכתוב ספר תורה מהודר, לקח אותו לעיר הבירה והניחו בגנזיו. כך בחן את נאמנות הקהילה אליו וגם הוסיף לעצמו נכסים יקרים.
לאחר המהפכה הקומוניסטית לא רצו הבולשביקים בספרים, וגם היו צמאים לכסף, כי הצאר דלדל את קופת הממלכה. לפיכך הוצאו הספרים למכירה פומבית בבית המכירות הגדול בלונדון. סבא שלי זצ"ל, אשר ברח מרוסיה לאנגלייה, בזבז את כל הונו וקנה את כל 17 הספרים כמו מי שפודה שבויים משביים. ספר אחד ניתן למרן הרב קוק זצ"ל, ספר אחר הוענק למי שהחליפו בתפקיד, הרב הרצוג זצ"ל, ועוד ספר אחד ניתן לנשיא המדינה השני יצחק בן צבי והוכנס בטקס ממלכתי למשכן הנשיא, כלומר לצריף. על עץ החיים של הספר מקהילת קורסק נכתבו המילים: "לאדוננו הקיסר ירום הודו… זה היום קיוינו לו נגילה ונשמחה בישועתו" (שנת תרס"ב).
איזה מעבר חד מחרפת הגלות לשמחה בבית נשיא המדינה. הקיסר שוכן עמוק בעפר, ועם ישראל שוכן בארצו, חי וקיים. אכן הגיע "זה היום קיוינו לו נגילה ונשמחה בישועתו".
מעשה שני בספר התורה של קיבוץ עין צורים שבגוש עציון: ערב יום העצמאות תש"ח נפל הגוש בידי הלגיון הירדני. סיפר לי הרב היקר חנוך הכהן שליט"א, מרבני מכון מאיר, כי בסיום קרבות הגבורה והדמים ואחרי הטבח הנורא בכפר עציון הסמוך קיבלו חברי הקיבוץ פקודה למסור את הנשק ולהיכנע לידי הצבא האדום, ומייד פרצו לקיבוץ אלפי כפריים לשלול שלל ולבוז בז.
אחיו של רבי חנוך נ"י, ר' שמחה הכהן זצ"ל, היה בשלישייה האחרונה כאשר נזכר לפתע שספר התורה נשכח בארון הקודש. ר' שמחה רץ חזרה לבית הכנסת, ברשותו עדיין תת-מקלע סטן. בבית הכנסת הוא נתקל בפורע ישמעאלי וספר התורה שלל בידו! ר' שמחה הוקף בהמון עוין, איים על הערבי בנשקו, והספר חזר לידיו ברוך ה'. הוא לקח את הספר איתו למחנה השבויים, ושם קראו בו. רב המחנה, הרב שלמה מן ההר זצ"ל, הנחה כיצד לתקן את האותיות שניטשטשו וקפצו ממקומן עקב החום הלוהט במדבר שבעבר הירדן המזרחי.
לאחר אחד עשר חודשים חזרו ברוך ה' השבויים ובידם הספר, והוא נטמן בארון צדדי בקיבוץ עין צורים שקם בדרום, וכמעט נשכח. לאחר עשרות שנים נמצא הספר, נתגלה שהוא ספר מהודר, ולאחר תיקונים קלים הוא הוכנס בטקס חגיגי בנוכחות חברי הקיבוץ, ותיקי גוש עציון ופדויי השבי.
חז"ל אמרו: "אפילו ספר תורה שבהיכל תלוי במזל", ואנחנו נאמר: שני ספרים אלה תלויים בזכות מסירות נפש ואהבת התורה היוקדת כמו אש.
שני ספרים, שני סיפורים ומכנה משותף לשניהם. "עם ישראל חי, וחיה יחיה עד בלי די"!
