השבוע, עם סיום השנה האזרחית, פרסמה הרשות הלאומית באמצעי התקשורת כי כ-70 אחוזים (!) מבני הנוער צורכים אלכוהול, ובכמויות גדולות. אני מקווה ומאמין שהמצב אצל צעירינו טוב בהרבה ואחוז הצורכים אלכוהול נמוך מאוד.
אלכוהול הוא סם המדכא את פעילות הגוף (הוא מגיע למוח בתוך חמש דקות מבליעתו) ומחליש את יכולות הנהגים, כגון תיאום ואיזון, ראייה, אחיזת הגה, תפיסה, עיבוד מידע, תשומת לב ושיקול דעת. אין רמה בטוחה של אלכוהול שאינה מחלישה את יכולת הנהיגה שלנו; האלכוהול תמיד ישפיע על דרך חשיבתנו, על הרגשתנו ועל פעולותינו.
השפעות האלכוהול:
שיקול דעת: אחד התחומים הראשונים שפגיעת האלכוהול מתבטאת בהם – הנהגים עלולים לנסוע מהר מדי, לטעות באומדן המרחק הנדרש לצורך עצירה בטוחה ולהסתכן בסיכונים מיותרים.
ראייה: האלכוהול משפיע על יכולת המוח לפקח על תנועת העיניים, וככל שכמות האלכוהול בדמנו עולה כך פוחתות תנועות העיניים לצדדים. ברמת אלכוהול גבוהה הנהגים מסתכלים רק לפנים ומחמיצים אירועים חשובים מימין ומשמאל. ההתאוששות מסנוור על הכביש מתארכת ועשויה להיות תופעה של ראיית עצמים כפולה ואף של עיוורון זמני.
זמן התגובה מתארך: תגובות על פעולות של נהגים אחרים, על התנהגות הולכי רגל ועל שינויים ברמזור נעשות איטיות.
היגוי: הנהגים השיכורים מתקשים לשמור על יציבות הרכב ועל נסיעה בנתיבם.
תפיסת מידע ועיבודו: האלכוהול מאט את קצב עיבוד המידע שהנהגים קולטים. הנהגים יזדקקו לזמן רב יותר לקרוא שלטים, להבחין בתמרורים, להבחין בכלי רכב אחרים ולהגיב נכון ובמועד כשהולכי רגל חוצים את הכביש.
קשב ותשומת לב: האלכוהול פוגע ביכולת הנהגים לקלוט מידע משני מקורות בו בזמן. נהיגה היא פעילות הדורשת פיצול קשב ברמה גבוהה; נהגים הנוסעים בהשפעת אלכוהול עסוקים אך ורק בהיגוי ומתעלמים ממידע חשוב אחר.
תיאום ויציבות: היכולת לחבר יציבות, דיוק ומהירות נחלשת בהשפעת האלכוהול. דיכוי מערכת העצבים גורם רפיון שרירים המתבטא בהפרעות בתנועה; משימות בין העין והיד נעשות קשות, ולעיתים נראות בעיות של איזון גוף.
בואו נחליף את הביטוי 'אם שותים לא נוהגים' ונאמץ את המשפט: אנחנו לא נוהגים לשתות. שיהיה לכולנו חיים ארוכים ובריאים.
