על חבל דק

אוריאל הגיע לאוניברסיטה אחרי כמה שנים טובות בישיבה. גם תהילה, אחותו הגדולה, למדה באולפנה מוכרת וגם עשתה שנת מדרשה, והוא מתחיל בדיוק את אותו התואר שהיא סיימה לפני שנה. ביום הראשון ללימודים הוא נזכר בתקופה בישיבה לפני הגיוס לצבא, כבר עברו כמה שנים מאז – החברותא עם נתי בהלכות צבא, השיעורים של הרב רונן על מצוות המלחמה, וכל האווירה המיוחדת של ההכנה לצבא.
בזמן שהוא מתחיל לשקוע בזיכרונות, טפיחה חזקה על השכם קטעה את מחשבותיו, וקולו של החבר לחדר במעונות החזיר אותו לחיים החדשים שאליהם איך לומר, הוא לא ממש התכונן: ״אתה גם בשנה א? איזה כיף אחי! ברוך הבא לאוניברסיטה..!״. הפעם לא היו איתו חברים מהישיבה במחלקה, עם הרב מהישיבה הוא מזמן לא דיבר, ואת הדרך הוא התחיל לסלול לעצמו לבד. אוריאל הוא בחור רציני, לא כזה שנבהל מהתמודדויות, אבל כאן היה לו אתגר מיוחד שהוא לא הכיר. המרחק מבית המדרש, האינטנסיביות של הלו״ז האקדמי, הפגישה עם אנשי המדע והתפיסות החדשות, ובעיקר החברים. כן, החברים. זה יכול להיות ערב שמתחיל בלימוד למבחן, קצת אלכוהול והופך למשהו אחר לגמרי, זו שגרה של אווירה חברתית תוססת ומשוחררת, ובכלל – מאבק פנימי מתמיד על המקום שלי: אני שייך? אני לא שייך?
׆׆׆
זה לא רק הסיפור של אוריאל. זה הסיפור של כל אחד ואחת מאיתנו. אחרי שנים של צמיחה במוסדות חינוך שונים הינה אנחנו יוצאים מהחממה, 'יוצאים לחיים'. אנחנו כבר גדולים, יודעים הכול, עומדים ברשות עצמנו ומתחילים לבנות את העתיד המקצועי שלנו.
ויש לנו חלום. לכל אחד יש חלום – איך הוא רוצה לראות את עצמו בעוד כמה שנים, איך לחיות חיים בעלי משמעות לאור כל עולם הערכים שהוא ספג לאורך כל השנים. ושם מתחיל האתגר הגדול – האם נדע לדבוק בחלום שלנו? האם נצליח להמשיך להתפתח רוחנית ולצעוד לעבר החלום? או חלילה להפך..
וזה בדיוק מה שמעסיק את אוריאל ביום הראשון ללימודים.
׆׆׆
היום אוריאל כבר לא לבד. ב״ה במקומות רבים פועלים בתי מדרש שמיועדים בדיוק בשבילו. כמעט בסביבת כל אוניברסיטה או מכללה אפשר למצוא מסלול תורני לשלב עם הלימודים, גם לבנים וגם לבנות. בכל בית מדרש יש שעות לימוד שונות ומגוונות ובעיקר, יש שייכות לקהילה. כשאת ואתה חלק מקהילה שצומחת ביחד – כל אתגר הופך למקפצה ללימוד ולבירור, ויחד מתקדמים ומתפתחים ביחד. גם הרבנים מבינים שזה האתגר הגדול, והשבוע התכנסו יחד ראשי ישיבות ורבני בתי מדרש לסטודנטים ביוזמת 'רבני הארץ הטובה', כדי לחשוב יחד איך לחזק את המענה הרוחני לבוגרים והבוגרות באקדמיה.
לסיום נביא את דברי ר' יצחק עראמה, בעל העקידת יצחק (שמות כח), שמדגיש את החובה לקבוע עיתים ללימוד ולחיבור לתורה, המעניקה נקודת חוזק ויציבות בתוך סערת החיים, ונותנת לאדם את הכוח לעמוד ״בפני כל הרוחות הקשות והרעות המטרידות, ולא יזיזו אותו ממקומו״.
חפשו בגוגל, תתייעצו עם חברים, תשאלו את הרב. לא משנה איך, אבל תמצאו מסגרת שתתאים לכם. זה החיים שלכם!