בשירה מַעֲשֶׂה בְּצַיָּר, עוסקת המשוררת לאה גולדברג, בנושא ההתבוננות: ׳יֵשׁ בָּעוֹלָם הַרְבֵּה דְּבָרִים יָפִים, עֵצִים וּפְרָחִים וַאֲנָשִׁים וְנוֹפִים. וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֵינַיִם פְּקוּחוֹת, רוֹאֶה יוֹם – יוֹם, מֵאָה דְּבָרִים לְפָחוֹת׳.
למי יש עיניים פקוחות וכיצד משיגים כאלה? ההסתכלות והתבוננות במציאות דורשת מאיתנו מבט עמוק ומקיף, לקחת הכל בפרופורציות, כך בעבודה, כך בבית וכך כלפי עצמנו, סביבתנו ומדינתנו. לומר ש׳הכל טוב׳ זו הפרזה והתעלמות מהמציאות, באמת לא הכל טוב, יש עוד מה לשפר. אך לומר שלא טוב זו כבר כפיות טובה וחוסר הכרה בטוב הגדול שזכינו לו שאנו חיים בתקופה זו של הקמת מדינת ישראל, של עצמאות מדינית, רוחנית, תרבותית, כלכלית וביטחונית, כמקום המרכזי לכל יהודי העולם.
ישנו יום אחד בשנה, יום העצמאות שבו אנו צריכים לראות בעינים פקוחות רק את כל הטוב שיש לנו. מי היה רוצה לחיות לפני 70-80 שנה? מי היה רוצה לחיות במזרח התיכון ולא במדינת ישראל?
הכרת הטוב והשמחה בטוב הם מצווה מן התורה. האלשיך הקדוש כותב שהכרת הטוב היא עיקר חיינו: ׳שנחזיק לו יתברך טובה, ונכיר כי הוא אדון הכל, והוא הטוב והמטיב לנו תמיד, ונברך ונהלל לו יתב׳… ולא יהיה כפוי טובה, ובזה תלוי קיום כל התורה…״.
הרבנות הראשית התקינה תפילות מיוחדות ליום העצמאות, הפרק בתהילים [ק״ה] הפותח את תפילות יום העצמאות מתחיל כך ״הֹודוּ לַה׳ כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ״ ומסיים במילים: ״יראו ישרים וישמחו… מִי חָכָם וְיִשְׁמָר אֵלֶּה וְיִתְבּוֹנְנוּ חַסְדֵי ה׳״. ללמדנו שבכדי להתבונן בעינים פקוחות צריך להיות ׳ישרים׳ והישרים רואים ושמחים על כל חסדי ה׳ (הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ״ל). הוא שחרזה לאה גולדברג: ״וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֵינַיִם פְּקוּחוֹת, רוֹאֶה יוֹם – יוֹם, מֵאָה דְּבָרִים לְפָחוֹת״. חג עצמאות שמח!
תפריט
