לפעמים אנחנו שומעים משפטים וסיפורים של חכמינו זיכרונם לברכה וחלקנו מסתכלים עליהם בציניות במקרה הגרוע, ובמקרה הטוב אומרים שאלו משפטים או סיפורים טובים אבל הם לא רלוונטיים לימינו.
אני חושב שהסיפורים האלו מתרחשים סביבנו כל הזמן. רק צריך להקשיב אליהם.
רבים מכירים את הסיפור על בתו של ר׳ עקיבא שניצלה ממוות בגלל מעשה צדקה שעשתה עם עני ביום חתונתה. אשתף אתכם בשלושה סיפורי צדקה פשוטים שהצילו את עושיהם או את משפחותיהם.
בראש צורים ישנה סיירת של ילדים, סיירת רז, שבימי חמישי ובערבי חג הילדים אורזים ומחלקים חבילות למשפחות נזקקות.
מידי פעם אנשים תורמים למשפחות דברים נוספים חוץ מכסף ומזון. לפני כשבוע מישהו תרם מזגן לטובת משפחה נזקקת. כמה חבר׳ה הרימו את המזגן והניחו אותו במחסן של הסיירת.
בסוף השבוע שלחו להם שקים שבהם הם מחלקים את המזון למשפחות. כשהם הורידו את מאות השקים למחסן אחד החבר׳ה צעק לכולם ״בואו מהר תראו מה קרה״.
הם הגיעו וראו שמתחת למזגן שהם הניחו היה נחש ענק שנמחץ כשהם הניחו את המזגן.
במקום מסתובבים עשרות רבות של ילדים וילדות מכיתות א ועד י״ב. תחשבו מה היה קורה אם הנחש היה מכיש את אחד מהם…
את הסיפור השני סיפר לי חבר כשלקחתי אותו טרמפ. לפני כמה זמן הוא הסתובב במרכז ירושלים במסגרת עבודתו וקפץ לאכול ב׳קפה נאמן׳.
לפני שנכנס לחנות הוא ראה בחוץ קבצן. חברי אמר לעצמו שכשיצא ייתן לו כמה שקלים. אך הוא נמלך בדעתו והחליט שבמקום לתת לו כמה שקלים, עדיף יהיה להזמין אותו לאכול. הקבצן שמח על ההזמנה ונכנס לאכול.
זמן קצר לאחר שחברי יצא מהחנות הוא קיבל טלפון ממד״א ובו הודיעו לו שהאצבע של בנו הקטן נתפסה בשער של בית הספר ומפנים אותו באמבולנס. הם נתנו לו את מספר הטלפון של הפרמדיק שמפנה אותו.
הוא התקשר ובליבו חשש גדול, למה אמבולנס אם זו רק אצבע? ולמה פרמדיק?
הוא התקשר ואחרי כמה צלצולים ענה לו הפרמדיק ואמר שהוא לא כל כך יכול לדבר עכשיו, בעוד חברי שומע תוך כדי השיחה צעקות בשמו של בנו שמנסים להעיר אותו ולא מצליחים.
הוא קפץ לבית החולים במקביל לאמבולנס טיפול הנמרץ שפינה את בנו. התברר שאצבעו של בנו כמעט נקטעה לגמרי ומעוצמת הכאב הוא איבד את ההכרה. בבית החולים טיפלו בילד והחזירו את הכרתו ואף חיברו לו את האצבע באופן מקצועי מאוד.
בלילה כשהבן הקטן והמתוק ישן את שנתו, חברי ישב לידו והסתכל עליו ופתאום נזכר בארוחה עם הקבצן שהתרחשה במקביל לפציעתו של הילד.
הוא חייך לעצמו וחשב למרות שממש לא התכוון לכך, מעניין מה הארוחה הזאת עשתה בשמיים ואיך היא השפיעה לטובה על פציעתו של הבן היקר.
ואת הסיפור האחרון סיפר לי חבר שגר באחד מיישובי גוש עציון, הוא סיפר לי שתקופה ארוכה הוא שמע קול בתוכו שאומר לו שהוא צריך להקפיד יותר על מצוות הצדקה.
בעקבות כך הוא נהג כל חודש לתת צ׳ק מכובד לרכז הביטחון של היישוב, שמעבר להתעסקותו בביטחון הוא גם איש חסד גדול שעוסק בהרבה מעשי צדקה וחסד.
ביום שני שלמוחרת חג השבועות הוא יצא עם רכבו לעבודה. באחד הסיבובים באזור צומת גוש עציון תוך כדי כך שהוא מדבר עם אשתו בדיבורית הרכב, הוא ראה מרחוק נהג שנוסע מולו לאחר שעקף שורה של רכבים.
לפני שהבין מה קורה, נהג הרכב שמולו נכנס בו בעוצמה והעיף אותו ואת רכבו למרחק של כמה עשרות מטרים. אשתו שדיברה איתו בטלפון שמעה את התאונה ואת צעקותיו בזמן אמת, היא מייד התקשרה לרכז הביטחון של היישוב וביקשה ממנו שיזעיק כוחות הצלה וביטחון והיא עצמה נסעה במהירות למקום התאונה.
למקום הגיעו אמבולנסים, רכבי חילוץ של מכבי אש וכוחות ביטחון נוספים. הוא פונה באמבולנס במהירות רבה לבית החולים שערי צדק. בשעות הערב הוא שוחרר לביתו, לאחר סדרת בדיקות מקיפות שעשה, שמצאו אותו בריא לחלוטין למעט חבלות קלות.
בשעות הערב הגיע רכז הביטחון של הישוב לביתו כדי לבקרו. הוא נכנס לבית בהתרגשות רבה וסיפר לחבר ולאשתו שבדיוק בזמן שאשתו של החבר התקשרה אליו וביקשה ממנו להזעיק את כוחות הביטחון וההצלה, הוא היה בבנק ביישוב אלון שבות והפקיד בחשבון את הצ׳ק שהם נתנו לצדקה.
חברי הסתכל לשמיים, חייך וחשב לעצמו כמה משמעותי זה להקשיב לקול הפנימי שלך ולתת צדקה…. ■
ori@onefamilyfund.org
תפריט
