שאלה:
כיצד חולה צריך להתנהל ביום הכיפורים מבחינת אכילה ושתייה?
וכמו כן, מה הדין לגבי ילד קטן?
תשובה:
קטן: ילד קטן מגיל 9 (ואם הוא חלוש אז מגיל 10) צריך להתחיל לאכול בשעה מאוחרת מהשעה שהוא רגיל לאכול בה, מדין חינוך. ילד מגיל 11 מתענה ומשלים מדין דרבנן, והרמ"א כותב שאם הנער כחוש אין חייב להשלים. ילד מגיל 13 וילדה מגיל 12 חייבים בכל התענית מדין תורה ככל אדם בוגר.
חולה: אדם חולה, שהרופא אמר לו שהוא צריך לאכול ביום הכיפורים, אוכל ושותה ל"שיעורים". דהיינו, כל 8 דקות עליו לאכול פחות משיעור של "כותבת הגסה" (פחות מ-40 גרם), וכל 8 דקות שותה פחות משיעור "מלוא לוגמיו" (פחות מ-40 מ"ל). אולם, אם החולה צריך לשתות כמות גדולה יותר – ישתה כל 8 דקות כמות של עד שיעור "רביעית" (עד כ-86 מ"ל). חשוב לציין, שאם מדובר בחולה קשה או בפיקוח נפש, ישתה כמה שצריך, ללא הפסקה ומתי שצריך.
לגבי קטן וחולה שאוכלים ביום הכיפורים, קיימת מחלוקת האם הם צריכים להוסיף "יעלה ויבא" כשמברכים בברכת המזון, וכן אם צריכים לקדש על היין. ולמעשה, עליהם להוסיף "יעלה ויבוא" בברכת המזון. לעומת זאת, מכיוון שבקידוש יש חשש לברכה לבטלה עדיף שלא יקדשו.