היא הייתה בת אולפנה טובה. הייתה לה הרבה מוטיבציה לשרת את המדינה. ילדה טובה ממשפחה טובה. אך כשהגשימה את חלומה לשרת את המדינה והחלה בשירות הלאומי, דווקא במקום שבו הגיעה לתרום משהו בלבל אותה. ההורים הבחינו שמשהו לא כשורה עם בתם: הילדה מתרחקת מהמשפחה והחברות, מדברת פחות, נראית מבולבלת. הם לא הבינו מה קרה לה. אך כשהבחינו בפעילותה ברשתות החברתיות התחילו לקלוט מה הבעיה.
היא החלה להעלות תמונות של הברית החדשה ומוטיבים של הנצרות. התברר שאחד העובדים במקום השירות לאומי הוא מיסיונר מהיהודים המשיחיים שמטיף לנצרות. הוא יושב שעות עם בתם ומנסה להשפיע עליה להאמין באותו האיש ולהמיר את דתה. עולמם של ההורים ההמומים חרב עליהם בן רגע. שנים של השקעה בחינוך תורני מהמעלה הראשונה ירדו לטמיון. מיואשים וחסרי אונים הם פנו לארגון להב"ה לקבלת עזרה.
זה לא המקרה היחיד של נוער טוב ממשפחות תורניות שנופל לזרועותיו המיסיון, וגם הניסיונות להמרת דת לנצרות אינם חדשים תחת השמש. המיסיון פועל באין מפריע בקרב נוער בסיכון; הם פתחו בית פתוח לנוער שבו הם מעניקים חוגים בזול, וכן הם מסייעים לנשים חד-הוריות במצוקה. גם מחלקות הרווחה נעזרות מאוד במיסיון: נציגים מארגוני המיסיון משתתפים בוועדות תכנון, טיפול ואימוץ. ועכשיו, בתקופת בין הזמנים, הם מספקים חופשות בזול בבתי מלון למשפחות ברוכות ילדים. חופשות שעלותן נמוכה אך המחיר שמשלמים עליהן בסוף גבוה מאוד.
את הצער והכאב של ההורים אני פוגשת יום-יום. הורים שהשקיעו בחינוך הילדים והשתדלו לתת את החינוך הטוב ביותר ליקרים להם מכול, ולפתע פתאום, ללא התראה מוקדמת, קרה הרע מכול. הילדים חווים משבר רוחני ונפשי אך אינם מסוגלים לשתף בו את הוריהם. זאת כאשר דווקא בשעת משבר הקשר בין ההורים לילדים נעשה חשוב כל כך.
גיל ההתבגרות הוא גיל של שינויים פיזיים ונפשיים. זהו גיל המאופיין בבירור זהות ובפריצת גבולות. הנוער זז מעט מההורים כדי לבחון את דרכו ועמדתו כלפי העולם, יושב על הגדר, מנהל דיאלוג בין העולמות. לעיתים התהליך הזה כרוך בהסתכנות המתבגר בסיכונים שהשלכותיהם קשות מנשוא.
על אלה אני בוכייה, עיני עיני יורד המים.
