מעשה יעקב וצאן לבן הוא תורה חתומה בפני רבים. גם כשלומדים את פרשת 'ויצא' לא שומעים כמעט אף פעם דבר תורה מתוך קטעים אלה. קשה להבין מדוע התורה, שבדרך כלל חוסכת במילותיה, מקדישה פירוט נרחב כל כך לעניין.
על מנת להבין זאת, יש להבין תחילה את הצד הגנטי. נוכל להבינו בעזרת מאמריהם של ד"ר אולמן ושל פרופ' יהודה פליקס שהשבוע מלאה שנה לפטירתו.
בעולם הורשת התכונות ישנן תכונות דומיננטיות (שולטות), וישנן תכונות רצסיביות (נשלטות). אם ניקח לדוגמא שיער של בני אדם, הצבע השחור הוא תכונה שולטת, והצבע הג'ינג'י הוא תכונה נשלטת. פעמים, להורים עם שיער שחור יכול להיוולד ילד ג'ינג'י כיון ששניהם נשאים לתכונה זו.
גם בקרב צאן ובקר, היותם בעלי פרווה חלקה היא תכונה שולטת, והיותם טלואים (או חריגה אחרת כגון עקודים, נקודים וברודים) היא תכונה נשלטת.
עד היום מקובל בין בעלי צאן לתת לרועה את הכבשים הטלואים (או חריגה אחרת) כתשלום על הרעייה. כיון שצאן טלוא זאת תכונה נשלטת, הסיכוי לקבל מהורים 'חלקים' כבש טלוא הוא 25%, זאת בתנאי שהם נשאים לתכונה זו. אך יש לזכור שחלק גדול מהצאן החלק הוא לא נשא של התכונה לטלוא, כך ששכרו של הרועה קטן בהרבה מכך, והוא מחפש דרכים לשיפור שכרו.
יעקב אבינו רעה במסירות את צאנו של לבן, והרמאי החליף את משכורתו עשרת מונים. יעקב, המעוניין גם לעשות לביתו, מנסה להתנתק מחותנו, אך לבן, היודע שכל הברכה באה מיעקב, מנסה לשדלו בהסכם חדש שבו ירעה יעקב רק את הצאן החלק, ושכרו יהיה הטלואים שיוולדו מכאן ולהבא. לבן מרחיק את הטלואים ושם אותם במרחק שלושת ימים למנוע רמאות מצד יעקב הצדיק.
יעקב אבינו עומד כרגע בפני הצאן החלק, והוא מעוניין להרבות במיוחד את הצאן החלק שנשא לתכונת הטלוא, וכך יהיה לו 25% רווח. יעקב אינו יודע כיצד לעשות זאת, אך לפי המידע שיש לנו היום, החלקים שנשאים לפרווה טלואה מתייחמים מהר יותר.
מלאך ה' נגלה אל יעקב בחלום ומפנה את תשומת ליבו לכך שהצאן המתייחם במהרה הוא נשא הפרווה הטלואה. המלאך מסביר לו מדוע מותר לו להתערב: "כי ראיתי את כל אשר לבן עושה לך". אכן, יעקב אבינו מרבה דווקא את הצאן המקושרות (הממהרות להתייחם).
התורה תורת חיים היא, והיא צריכה ללמד אותנו התורה צורות התנהגות במצבים שונים ומשונים. וכאן מלמדת אותנו דרך התנהלות עם רמאי. לא כדאי לעשות עסקים עם רמאי, אך לפעמים מסיבות משפחתיות וכדו' נקלעים למצב זה. התורה באה ללמדנו איך עושים זאת.
כשעובדים עם רמאי הכללים קצת שונים. כשלבן אומר ליעקב: "ויברכני ה' בגללך" יעקב לא מצטנע אלא אומר: "ויברך ה' אותך לרגלי". יעקב משתדל לא לעשות דברים חריגים, ואם כל רועי הצאן עושים השתדלות עם מקלות, גם הוא עושה כן.
יעקב צריך גם לקחת בחשבון את מבחן התוצאה. כשלבן יבקר במרעה הוא יראה פתאום פעם נוספת צאן רב אצל יעקב. ולכן: "מכר צאנו בדמים יקרים ולקח לו".
כשלמדתי פעם סוגיה זו עם תלמידי אמר לנו אחד התלמידים: "כדי להתעסק עם רמאי, כנראה שצריך מלאך צמוד…"