ביום ירושלים האחרון ובשעה טובה הבן שלי התארס לבחורה מדהימה. כעבור מספר ימים חגגנו במשפחה הכנסת שני ספרי תורה, האחד לזכר אבי ז”ל והשני לזכר סבי ז”ל. לאחר שבני וארוסתו הודיעו לנו על רצונם להתחתן, בתוך השמחה העצומה וההתרגשות האדירה, צבט לי בלב על אבא ועל סבא שלי אשר לא נמצאים עימנו ‘ליהנות’ מפרי עמלם ולחגוג בשמחת צאצאיהם.
כברכה לבני ולארוסתו נזכרתי במדרש מופלא שסבי לימד אותי לפני שנים ונראה לי רלוונטי מתמיד. הקב”ה מצווה את יצחק אבינו: “וירא אליו ה’ ויאמר אל תרד מצרימה שכן בארץ אשר אמר אליך” (בראשית כו’ פס’ 2), אומר על כך המדרש בראשית רבה סד ג שני פירושים: “שכן בארץ – עשה שכונה בארץ, הוי נוטע הוי זורע, שכן בארץ – שכן את השכינה בארץ”.
כלומר, הקב”ה מצווה את יצחק לא רק לגור באופן סתמי בארץ אלא לדאוג לבנייה, להתפתחות, לגדילה. ובנוסף הקב”ה מצווה את יצחק גם לדאוג לחיים הרוחניים “שכן את השכינה” – הקמת מוסדות חינוך, הקמת בתי מדרש, בתי תפילה ועוד. אני רוצה להוסיף פירוש משל עצמי – “שכן בארץ” – עשה שכנים. תדאג לחיים חברתיים נאותים, חברת מופת, תהיה חבר נאמן.
ומכאן לבני ולארוסתו ובעצם לכל זוג העומד בפני חתונה בעונת החתונות המתקרבת – בנו את חייכם המשותפים על שלושת העוגנים האלה:
- עשו שכונה – בנו בית של אהבה, של עשייה, של נאמנות – בין אדם לעצמו .
- שכנו את השכינה – צרו בית שנושם רוחניות, ששואף לערכים ולחיים דתיים נעלים – בין אדם למקום.
- עשו שכנים – היו חברים טובים, סייעו לקהילה שבה תגורו, תגדילו ראש ותעצימו את הסביבה החברתית שלכם – בין אדם לחברו.
הפסיכולוגיה המודרנית מדגישה מאוד את ההתחלה של דברים, את העיצוב הראשוני של ההתנהלות המשפיעה מאוד על ההמשכיות. תחילת החיים הזוגיים מאוד משמעותית עבור קביעת הכיוון והדרך של ההמשך.
אין מילים לתאר את החשיבות של בנייה ראשונית יציבה, איתנה, שמחה, אוהבת ומשתפת בין בני הזוג הצעירים. אני מברך את כל הנשואים הטריים וכל המאורסים החדשים שיזכו לשכון בארץ ולהתברך בחיי זוגיות מקסימים, מעצימים ונעלים בחברת חברים מדהימים.