שאלה:
אני בחור בן 46, הכרתי בחורה והיה לנו ממש טוב ונפלא ביחד. הרגשתי כלפיה חיבור כמו שלא הרגשתי מעולם כלפי אף אחת. העניין הוא שאחרי הפגישה הרביעית שלנו, היא עברה תאונת דרכים והיא אמורה לעבור עכשיו תהליך של שיקום. מה אני אמור לעשות? לחכות לה? אף אחד לא יכול להגיד לי כמה זמן זה ייקח. הרופאים משערים שההחלמה יכולה להיות גם בסביבות שנה. בזמן הזה אני יכול בינתיים להכיר עוד עשר בנות. מצד שני…להמשיך הלאה, כאילו לא הכרתי אותה? זה מרגיש לי מוסרית לא כל כך נקי. והאמת? לא הייתי רוצה לדעת שבסיטואציה הפוכה מישהי שהייתי יוצא איתה והיה לנו טוב ביחד, הייתה נוהגת בצורה כזו. מה לעשות?
תשובה:
ניתן להרגיש היטב את הקונפליקט שלך. מצד אחד אינך רוצה להפסיד זמן יקר (אתה כבר לא צעיר..), ומצד שני הקושי המוסרי שלך לזנוח אותה, בפרט שאתה חש כלפיה חיבור מיוחד שלא הרגשת עם אף בחורה אחרת. למעשה יש פה שני עניינים: שאלת הכדאיות – האם כדאי לי לחכות לה, ושאלת היכולת – האם אוכל להתמודד עם המצב.
בעניין כדאיות, נבדוק רווח לעומת ההפסד. מצד אחד, למה להכניס ראש בריא למיטה חולה? יש מספיק בנות נפלאות וטובות שלא עברו תאונה ובריאות לגמרי. מצד שני, אתה כבר לא צעיר (46). טרם מצאת עד היום בחורה עם חיבור נפשי נדיר כל כך. ככל הנראה הסיכוי שתמצא בשנים הקרובות עוד אחת כזאת קטן מאד. ההספק לפגוש עוד עשר בנות בשנת השיקום, לא יקרב אותך אל האהבה הנכספת שאתה כה מייחל לבואה. יתכן שדווקא ההשקעה שלך בה בשנת השיקום שלה, תעמיק ותעצים את עוצמת החיבור שלך איתה ותזכו לאהבה שאין כל העולם כולו שווה לה.
בעניין היכולת להתמודד, יש לחלק לשני עניינים: אם זה נוגע לזמן השיקום וההחלמה – עד שהיא תשוב לאיתנה, על זה הסברנו שעדיפה השקעה בקשר איתה על פני פגישות סרק. במידה וזה נוגע לנכות או מגבלה גופנית שתישאר איתה, תבדוק מציאותית מה תהיה חומרתה, ואז תבדוק פנימה עם עצמך, היכן תהיה מאושר יותר – עם מגבלה בחיבור הנפשי שלך עם רעייתך או עם חיבור נפשי שלם יחד עם המגבלה הגופנית שלה. בהצלחה!
