צבי פישמן
את חיים טופול פגשתי לראשונה לפני 28 שנים, רגע לפני פרסום הרומן שלי, ׳טוביה בארץ המובטחת׳, שמביא את החלבן המפורסם של הסופר שלום עליכם מאנטבקה לארץ הקודש. ישראל גולדברג, שחברתו ׳פרסומי ישראל׳ הוציאה את הרומן, נתן לי את מספר הטלפון של טופול. התקשרתי לשחקן האגדי לשאול אם הוא יקרא את הסיפור לפני ההדפסה, ואולי יכתוב כמה משפטים על הסאגה לכריכת הספר. אני זוכר היטב את הצליל של קול הבאס המפורסם שלו בטלפון. בשבילי זה היה הגשמת חלום.
כשלושה עשורים לפני כן, כשהייתי נער מתבולל באמריקה, ראיתי את הסרט של ׳כנר על הגג׳ שהדליק בי ניצוץ של יהדות שלא הכרתי עד אז. טוביה היה הגיבור היהודי הראשון שראיתי בסרטים. נכון, גיבור ׳שלימזל׳, אבל בכל זאת, דמותו של טוביה הייתה דמות ענקית של יהודי שומר מסורת, אמיץ, שלא נתן לאתגרי הגלות הקשים לשבור את רוחו. הסרט העיף אותי, והחלבן מלא החיים של טופול שינה את תפיסת עולמי והפך אותי לאדם אחר.
אמרתי לו בטלפון את שמי ושמכרתי כמה תסריטים מקוריים בהוליווד ובניו יורק לפני שעברתי לישראל. לאחר ששמע את בקשתי, הוא מסר לי את כתובתו בתל אביב וביקש ממני לשלוח לו את הקובץ בדואר – מעטפה מסורבלת של למעלה מ-500 עמודים. כעבור שבועיים עניתי לטלפון המצלצל שלנו ושוב רעדתי כששמעתי את קול הבאס המוכר. הוא אמר שהוא אהב את הרומן. הוא בירך אותי על מה שהוא כינה ״השג ספרותי יוצא דופן״. לשמחתי, הוא נתן לי ציטוט לכריכת הספר: ״חשבתי שאני יודע כל מה שצריך לדעת על טוביה, אבל כשקראתי את ׳טוביה בארץ המובטחת׳, המשכתי להעביר דף אחר דף אחר דף…״. כשאמרתי שאני רוצה לעשות סרט מהרומן, הוא אמר לי שהוא טס לאירופה לצלם תפקיד קטן בסרט וביקש שאתקשר אליו עוד שבוע.
כעבור שבועיים נפגשנו בלובי של מלון הילטון בירושלים. בהתחלה לא זיהיתי אותו. איש מבוגר ישב לבד ליד שולחן אבל המבט שלי חלף על פניו. כשאף אחד אחר לא נראה כמו טופול, מבטי חזר אל האדון נטול הזקן, בעל המראה הנכבד, שהביט בי בניצוץ. ״פישמן?״ הוא שאל. ״אל תיתן לשיער הלבן שלי להרתיע אותך. זה בשביל התפקיד שאני משחק בסרט, ואני צריך לטוס בחזרה לאירופה בשבוע הבא כדי לסיים את הצילומים״. הוא היה אז בן 59 והשאלה הבזיקה במוחי: ״כמה אמין יהיה בסרט שזקן כזה יצטרך לשחק חלוץ שרוכב על סוס או חורש שדה מבוקר עד לילה?״. כאילו קרא את מחשבותיי, הוא אמר: ״אל תיבהל. כמו שהמאפר יכול לגרום לי להיראות בן שמונים, הוא יכול לגרום לי להיראות גם בן ארבעים״.
״בקיצור״, כפי שהיה אומר שלום עליכם, ״לקצר סיפור ארוך״, טופול אמר שהוא מוכן לככב ב׳כנר על הגג חלק שני׳, אבל רק עד לנקודה בסאגה שבה טוביה מגיע לארץ הקודש. ״ההגעה לחוף יכולה להיות קלאסיקה קולנועית״, אמר. ״אני יכול לדמיין את הסצנה. זה המקום המושלם ביותר לסיים את הסרט״.
הרגשתי מוחמא מהשבחים שלו, אבל המחשבה לסיים סרט המשך של ׳כנר על הגג׳ עם הגעת טוביה לארץ המובטחת כששני שלישים מהסיפור לא סופר, היה רעיון מטריד מאוד. עבורי, טוביה היה משל לעם ישראל. הפיכתו למתנחל חלוץ המוכן להרים רובה בהגנה על משפחתו ועל מולדתו ולרדוף אחרי ערבים שתקפו את קיבוצו – זה היה בעיניי לב הסיפור, לא רק מסעו לארץ הקודש, לא משנה איך הסצנה הייתה יכולה להיראות דרמטית על המסך הגדול.
הוא קרא את התגובה המופתעת על פניי. ״תקשיב, פישמן״״ הוא אמר. ״אני לא יודע כמה זמן אתה בישראל, אבל יש פה מציאות שאומן צריך להתמודד איתה. אני לא רוצה לעשות סרט שמתמקד בסכסוך שיש לנו עם הערבים. ברור שאתה בחור ציוני מאוד ושהרגשות הימניים שלך באים לידי ביטוי בבירור בעלילת הסיפור. מבחינה פוליטית, אני לא פחות ימני ממך, רק אין לי את הלהט הדתי שבוער בנפשך. ביני לבינך, אין לי ספק שכל ארץ ישראל שייכת ליהודים. עם זאת, אני לא יכול להרשות לעצמי להיות דובר גוש אמונים. חברי היקר, אפרים קישון, כתב וביים את הסרט ׳סאלח שבתי׳ שנתן לי את ההתחלה שלי כשחקן. בגלל דעותיו הימניות והגאות הוא נרדף ללא רחמים על ידי השמאל והוא בחר לעבור לשווייץ. עוד אומנים ישראלים מוכשרים מאוד עם נטיות ימניות ביותר נקלעו לאותו גורל מצער. אני שומר את האמונות שלי לעצמי ומנסה לייצג את ישראל בצורה החיובית ביותר שאני יכול בכל העולם, מבלי להסתבך במלחמת הדעות הפוליטיות. העצה המקצועית ביותר שאני יכול לתת לך היא שאם אתה מקווה לכתוב ספרים או לעשות סרטים בישראל, התרחק מהנושאים הפוליטיים. אחרת, אלופי הדמוקרטיה הליברלית במדינה הזו יכניסו אותך לרשימה השחורה בגלל דעותיך הציוניות הנוקבות מדי״.
במהלך הדיון הראשון שלנו בלובי של הילטון ירושלים, הוא הסכים שאוכל להשתמש ברצונו לככב בסרט המשך של ׳כנר על הגג׳ במאמציי לגייס כסף להפקה בהוליווד, אבל הוא הזהיר אותי: ״אל תצפה שהכול ילך חלק. בהוליווד, הדברים לא מאוד שונים מישראל. אני חושב שתגלה שהעולם עדיין לא מוכן לסרט על חלוץ יהודי בארץ המובטחת שמגן על משפחתו מפני שודדים ערבים. העולם אוהב אותנו כשאנחנו מקבלים מכות על הראש מהגויים, אבל כשיהודי עומד על שלו ונלחם בחזרה, זה כבר יותר מידי. הוליווד מלאה בהרבה יהודים משפיעים שהם אנשים נפלאים אבל בוא נודה בזה: לכמה סרטים יש גיבורים יהודים? ׳גורנישט העלפן׳..״, אמר ביידיש בחיוך הקסום שלו.
כשטופול חזר מאירופה הוא הזמין אותי להשתתף בחזרה למופע המוזיקלי של ׳כנר על הגג׳ שיעלה על הבמה בעוד מספר שבועות. שוב הוא יככב בתפקיד שעשה אותו מפורסם בעולם. החזרה נערכה בבניין אודיטוריום ישן ומוזנח. הבמאי הדריך את שחקני המשנה בתפקידם בזמן שטופול ישב בסבלנות בצד הבמה והמתין לתורו. הוא היה לבוש בלבוש היום-יומי שלו והיה לו את ההתחלה של הזקן שגידל לתפקיד. כשהחל לשיר את הגרסה המוכרת שלו לשיר ׳מסורת׳ השכינה נכנסה לאולם וכולם ישבו מרותקים לאחת מיצירות המופת הגדולות של עולם התיאטרון. כולם קמו למחיאות כפיים סוערת. טופול פשוט נולד לתפקיד החלבן מאנטבקה. לאחר מכן, הביצוע שלו ל׳אילו הייתי רוטשילד…׳ שלח צמרמורת לאורך עמוד השדרה שלי.
הרב קוק כותב על סוג רוח הקודש הממלאת את הוויית האומנים המוכשרים ביותר. כשהופיע טופול, הרוח השמימית הזו קרנה מתוך נשמתו, וגרמה למסך התיאטרון או הקולנוע להיראות זוהר. למזלנו, אנחנו עדיין יכולים ליהנות מרגעי ההשראה והגדולה האלה כשאנחנו צופים בטופול בסרט. יהי זכרו לברכה. ■