אחרי הלילה הקשה והבלתי נסבל של יום שני, בלי שינה בכלל, הלכתי לעבודה בנסיון לתפקד. כשיצאתי בערב מהעבודה, בשעת הסגירה הרגילה, התקשרו אליי מערוץ 20

בשבת האחרונה ציין חברי ושכני, מנחם שנדור, יום זיכרון לאימו הניה בת דוב ז”ל. הניה היקרה עברה את זוועות אושוויץ וזכתה להקים משפחה לתפארת בארץ

ביום שישי שעבר נסענו להתחזק ולשאוב כוחות מהחקלאים האמיצים, בני משפחתנו היקרה בכפר מיימון. שלושה דורות מגיל 8 עד יותר מ- 80 , עומדים בחזית

בגיל 23 וקצת, הפכתי לראשונה לאימא. אני עדיין זוכרת את התרגשות הגדולה ברגע ההוא כשהפכתי להיות אימא, כשבעצמי עוד הרגשתי קצת ילדה. מהר מאוד התאהבתי

ממבט ראשון, היחס לאשה הסוטה נראה מזעזע, או לפחות מאד לא “פוליטיקלי קורקט”. האיש מאשים את אשתו בהאשמות שאין לו לגביהן שום הוכחה. הרי אם

היא גרה בלוד וכבר חיה בממ”ד. אמא ושני ילדים קטנים עם צרכים מיוחדים. הילדים מפחדים והיא מנסה להרגיע, מספרת להם שזה לא יריות, אלו רק

אבא פרופסור יעקב רנד ז”ל. זכיתי שיהיה לי אבא יוצא דופן. מתנה. אדם מלא אהבה, הומור, ביטחון וחכמה. ובעיקר מלא אמונה. אבא שלו ברך אותו

יש מאאתיים הגדרות למיהו ירושלמי באמת, אבל בביתנו יש הגדרה אחת ברורה… שוחחתי השבוע עם תלמיד חכם נסתר, ממשפחת הצדיק הירושלמי ר’ אריה לוין זצ”ל.

1.בחודשים האחרונים יצא לי להכיר מקרוב את הגרעין התורני בעכו. שיא הפעילות שלהם הוא מרכז חסד שמחלק מידי שבוע 400 מנות חמות לילדים יהודים *וערבים*.שאלתי