לפעמים אני מדמיינת איך אני נכנסת אליו לחדר. הרגליים שלי ירעדו. בטח גם הידיים. עיני התכלת שלו יפלחו לי את הנשמה. תוך שניות כבר לא

גדלתי ברמת אביב. למדתי בצייטלין בתל אביב, ופקדתי את סניף צפון של בני עקיבא מידי שבת. הכרתי כל רגב חול בחוף שרתון, טיילתי תדיר ברחובות

ילדים רבים חווים מצוקה חברתית, מריבה גדולה, חרם, סיפור שמסתובב, פגיעות, עלבונות או תחושה של דחייה חברתית. כל ילד מתמודד עם בעיות חברתיות בצורה אחרת,

השבוע קיבלתי את המייל הבא: “שלום אבינועם, אני עוקב אחרי המדור שלך בעלון 'גילוי דעת' ורוצה לספר לך על אירוע מרגש שקרה לילד שלי בכיתה:

בשקט בשקט בנט ונבחרתו, הלא נבחרת, עברו שמאלה. המפלגה שהתיימרה לשאת את השם “ימינה” הוכיחה עד כמה אנשיה, ובעיקר נבחריה הם חדלי אישים. לא ניתן

ידוע ומוכר הדבר כי לפני בחירות, כל צד של המפה הפוליטית מנסה לשכנע את הציבור בצדקת דרכו, בטוהר כוונותיו ובאמת דבריו, ומנגד גם להציג את

אם היינו צריכים למצוא מילה אחת מדויקת שתבטא את אירועי השבוע, היא הייתה תדהמה. לא השפלה, לא שמחה, גם לא כעס או אובדן חושים. אלא

השבת זכינו להתארח באחד המקומות היפים והנעימים בארץ ישראל. האויר, האוירה והנוף האנושי נתנו לנו חשק לבא ולגור כאן, ביישוב עפרה. התפילות היפות, ברוב עם,

בתקופה האחרונה נושא הנחת התפילין עלה לכותרות. אשתף בשני סיפורים על תפילין בעם ישראל, אחד מרגש מאוד ואחד מצחיק.בערב שבת אחד, יצאתי מהבית לחצר וראיתי

אבא ואמאדוד ושרה לנדאו- נתנו לי הכל ובכל כיוון שהלכתי האמינו בי והם תמיד שם בשבילי. קרית ארבע חברוןעיר מולדתי. מחובר מאוד למקום. הסתובבתי הרבה