נתאר לעצמנו, עם הרבה דמיון יצירתי שתשלומי מס הכנסה והביטוח הלאומי היו על בסיס התנדבותי, אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכווין לבו לטובת המדינה… מהמר

אנו נמצאים במרכזן של 5 הפרשות העוסקות בבניית המשכן. בתחילת הציווי על בניית המשכן בפרשת תרומה נאמר: "דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה מאת

01לפני כשנתיים חזר בננו הקטן, נתיב, מיומיים טיול שנתי. מיד כשהוא הגיע הביתה הוא אמר: 'אמא ואבא, זוכרים שבלילה לפני הטיול השנתי לא ישנתי מהתרגשות

הייתי השבוע בחתונה משפחתית. ילדה יפה, כמעט בת שמונה עשרה ומאוהבת. איזה דבר זה, לומר למישהי שבעלה נראה מקסים ומתוק, ולקבל ״נכון??״ מלא באושר. יש

פרשת ויקהל היא פרשה ׳משעממת׳. ולא בגלל שהתוכן שלה לא ראוי לתורתנו הקדושה, אלא בגלל שכמעט כולה היא חזרה, לפעמים מילה במילה, על דברים שכבר

לאחרונה אני מתנדבת ביישוב שלנו בועדת עזרה הדדית, שחלק משמעותי מתפקידה זה לדאוג לארוחות ליולדות או למקרים מצערים. מעולם לא התנדבתי לועדה הזאת כי ידעתי

שמעתי מהרב אברהם רמר: ׳כשהיה בני כבן 4-5 הוא שאל אותי שאלה. אמרתי לו שצריך לשאול תלמיד חכם, ולקחתי אותו לשאול את הרב צבי יהודה

הביטוי החוזר בפרשת השבוע הוא: "…ככל אשר צוה ה'…" – גם משה וגם בצלאל עשו בדיוק על פי צוויו של הקב"ה, לא יזמו ולא שינו.הציות