שאלנו את אסתר קניג, מגשרת מורשית, יועצת ופסיכותרפיסטית ממרכז הגישור מיתרים: גישור – מה זה בעצם? מהו הקוד האתי המלווה את התהליך, ומי בכלל צריך גישור?
כל מגשר מקצועי מוסמך מחויב לקוד האתי של ארגון המגשרים בישראל תשע"ז (2017). הקוד האתי עוסק בכמה עקרונות מנחים:
1. ניטרליות – המגשר ינחה את הליך הגישור בפתיחות ובהכרה באמת הפנימית של כל צד.
2. ניגוד עניינים – המגשר יימנע מניגוד עניינים אף למראית עין.
3. חופש בחירה – המגשר יערוך את הליך הגישור על יסוד עקרון חופש הבחירה לצדדים ולו בעצמו.
4. כשירות ומקצועיות, חריצות וזהירות – המגשר יקבל לטיפולו מקרי גישור ויגשר רק כאשר הוא כשיר למלא את תפקידו במקצועיות, בחריצות ובזהירות.
5. סודיות וחיסיון – המגשר ישמור על סודיות ועל חסיון המידע שהגיע לידיעתו על מי שבאו לגישור או על מישהו מטעמם.
6. שמירה על כבוד האדם ואהבת הבריות – המגשר ינחה את הגישור מתוך אהבת הבריות ובהקפדה על כבוד האדם.
7. יחסי רעות וכבוד המקצוע – המגשר יקפיד על כבוד המקצוע ועל כבוד חבריו. המגשר יפעל להיות שגריר נאמן של ערכי הגישור המתבטאים בתום לב, שקיפות, תקשורת, יושרה, הוגנות, מסירות ונאמנות.
8. הוגנות ויושר – המגשר ינהג בכל הליכותיו ביושר, יקפיד במילוי תפקידו על הוגנות הלכי הגישור ויקיים אותם ברגישות אתית.
9. ענווה – המגשר ינחה את הליך הגישור בענווה פנימית.
אחד היתרונות הבולטים בגישור הוא שימור ושיפור מערכות היחסים. הגישור הוא כלי המתאים במיוחד כשחשוב לבעלי הדין לשמור על מערכת יחסים תקינה וטובה, לדוגמה בקשרי חברות עסקיות, שותפויות, משפחה, שכנים בבניין משותף או בבית דו-משפחתי וכן הלאה.
שני הצדדים מקבלים את ההחלטה: בשונה ממשפט או בוררות או כל הליך משפטי אחר, שבהם גורם שלישי מכריע ומכתיב את התוצאה, בגישור הצדדים הם שמקבלים את ההחלטות ואחראים לאיכותן ולביצוען. בדרך כלל הגישור הוא הליך קצר בהרבה ממשפט או בוררות או הליך דיוני אחר, ובהסכמת הצדדים אפשר לתת לגישור תוקף משפטי.
שני הצדדים באים להליך הגישור מעמדה שיפוטית. מגשר מקצועי עובר איתם תהליך של שינוי העמדה והבנת האינטרסים המשותפים של שני הצדדים כדי להגיע להבנה והסכמה.
בכל הליך גישור שמנחה מגשר מקצועי הצדדים מקבלים כלים לפתרון בעיות עתידיות.