אז תשאל האומה שטופת דמע וקסם
ואמרה: "מי אתם?" והשניים שוקטים
יענו לה: "אנחנו מגש הכסף,
שעליו לך ניתנה מדינת היהודים".
כך יאמרו ונפלו לרגלה עוטפי צל והשאר יסופר בתולדות ישראל (נתן אלתרמן, מגש הכסף)
יש המעוררים סימן שאלה: האם מדינת ישראל היא המדינה שחזו נביאינו? האם לנער הזה התפללנו? האם המדינה היא "יסוד כיסא ה' בעולם", כדברי מרן הרב קוק זצ"ל (אורות ישראל ו, ז)?
יש המשתמטים מאמירת תפילה לשלום למדינה בגלל כאבם על הצללים שיש במדינה, כגון התנהגות של חלק מהמנהיגים, התנהלות מערכת המשפט ואכיפת החוק וכו'.
אבל כדברי הפסוק: "זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם בִּינוּ שְׁנוֹת דּוֹר וָדוֹר שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָךְ" (דברים לב, ז), נפנה את השאלה לבני הדור שהיו לפני הקמת המדינה וזכו לראות בתקומתה.
די לנו אם נקשיב לדברי אביו של אליעזר שקדי, מפקד חיל האוויר, אשר ניצל ממחנה השמדה והוזמן לבית נשיא המדינה עם בנו האלוף לקבלת פנים לנשיא פולין שביקר בארץ. בדרכם לירושלים שאל האב את בנו: "אתה מבין מה קורה כאן איתנו? אנחנו עולים לירושלים, לבירת ישראל, למשכן נשיאי ישראל; אתה מפקד חיל האוויר האדיר של מדינת ישראל, ולפני לא הרבה שנים נמשלתי לאבק אדם במחנה ריכוז. אם הייתי חולם חלום או חוזה הזיה שכזו במחנה, הייתי נחשב למשוגע, אבל כעת זו מציאות אמיתית!
"ושלא תטעה, בני, אני אדרוש מנשיא פולין לבקש סליחה מאחיי ואחיותיי שעלו השמיימה בכבשנים. ואני מבטיח לך שהוא יתנצל. אתה מסוגל לתפוס כל זאת, בני המפקד?" שלא יהיה ספק, הנשיא הפולני ביקש סליחה ומחילה.
כאשר שומעים דברים מצמררים כאלה מניצולי שואה ומגיבורי מערכות ישראל כבר אין מקום לשאלה אם יש לומר את התפילה לשלום המדינה.
רבנו הרב צבי יהודה זצ"ל, שראה גם הוא את הצללים והסיבוכים שבמדינה, הגדיר את מסיבת יום העצמאות בישיבה הקדושה מרכז הרב מסיבת "קבלת קדושת עול מלכות שמיים". קבלת עול מלכות שמיים כמו בקריאת שמע, והוסיף את המילה: קדושה. וההסבר לכך הוא כי מי שמכיר טובה לה' על כל החסד שעשה עימנו ורואה את קידוש השם הגדול ושותף עם א-ל בגאולת ישראל, הרי זה מקבל עליו עול מלכות שמיים בשלמות ובקדושה.
מו"ר הגאון הרב דב ליאור שליט"א נשאל אחרי החורבן הנורא של גוש קטיף וצפון השומרון: "מה צריך להיות כעת היחס למדינה?" השיב הרב: "בתור תלמידי מו"ר הרב צבי יהודה קוק זצ"ל, שזכינו ללמוד אצלו כיצד להתבונן על התופעות המתלוות למהלכי הגאולה, אנו קובעים חד-משמעית שיש להבחין בין היחס למדינה לבין היחס למנהלים אותה. מדינת ישראל, שזכינו להקמתה אחרי כאלפיים שנות גלות קשות ביותר, היא אכן ראשית צמיחת גאולתנו. אף אחד אינו יכול לומר שהוא יודע בוודאות באיזה אופן אמורה להתבצע גאולת ישראל, שעליה ניבאו הנביאים כולם, כפי שהרמב"ם כותב בהלכות מלכים" (פרק יא, הלכה א, ועוד עיינו בנצי"ב, שמות ד, ט ובתשובתו המופיעה בשו"ת שיבת ציון).
והמשיך הרב ואמר: "יש להודות לבורא עולם על שזכינו לתקומת מדינת ישראל, שבעצם הקמתה יש קידוש השם גדול אחרי השואה האיומה […] לגבי התפילה לעצם קיומה של המדינה, ודאי שיש חיוב להתפלל ולהודות לבורא העולם שנתן לנו את המדינה. המדינה אינה שייכת לשום מפלגה, אלא היא של כלל ישראל,
ולכן יש חיוב להודות לה' שנתן לנו אותה".
נאמר בפרשתנו: "וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ" (שמות יט, ה), ומצאנו פירוש נפלא על המילה "וִהְיִיתֶם", הנאמרת בלשון עבר, אך ו' ההיפוך הופכת את הפועל ללשון עתיד. רצתה התורה ללמדנו כי מאז ומתמיד אנחנו עם סגולה, ממלכת כהנים וגוי קדוש, וככל שנשמע בקול ה' ונשמור את בריתו, הרי שהסגולה הלאומית הזאת, שניתנה לנו על מגש הכסף, תצא לאור עוד ועוד, מהעבר המפואר לעתיד המזהיר, בגדלות, בגאון ובשמחה.
