מדעים ויהדות
"בשנת תש"ס נוסדה עמותת בית ספר ומכון 'מדעים ויהדות' והקימה את מרכז החינוך 'מדעים ויהדות'. ההנחה הבסיסית בהקמת המרכזים הייתה כי חברה ישראלית איתנה ומאוחדת תתאפשר בזכות העמקה, למידה וחיבור בין ההיסטוריה של העם היהודי, המסורת והערכים לבין אתגרי המדע, התקדמות הטכנולוגיה, הידע וההשכלה.
"מרכזי החינוך פתוחים לכולם: דתיים, מסורתיים, חילונים, עולים, ותיקים, משפחות חד-הוריות וכדומה. מרכזי החינוך של העמותה בחדרה ובתל אביב פועלים על פני רצף חינוכי מגן הילדים ועד התיכון, וגם בצהרונים, מפעלי קיץ ופעילויות תגבור והעשרה".
בית הספר פאר צור
"'פאר צור' הוא כמו הילד הקטן שלנו שפרסנו עליו חסות. זהו בית ספר ממלכתי לילדים עם אוטיזם, ומאחר שאנחנו חולקים את אותו קמפוס נוצר קשר מיוחד בין תלמידי התיכון שלנו לבינם. התלמידים חונכים אותם אישית בפעילות רבה יחד בגינות הטיפוליות, במקהלה, בבניית סוכה ובשמיעת תקיעת שופר בבית הכנסת, פשוט כמו אחים גדולים.
"זה מקום קסום שגורם לתלמידים לרצות להגיע אליו ולא לעזוב אותו כל היום. אנחנו מוצאים גם פתרונות לשהייה וללימוד בשעות
אחר הצוהריים וגם בשבתות: תלמידי התיכון לוקחים את הילדים קצת כדי להקל עליהם ועל ההורים בבית. בפאר צור לומדים ילדים ברמה בינונית ומעלה. חלקם לא יודעים לדבר, חלקם אפילו לא גמולים לגמרי. זה אתגר גדול בשבילנו, ואנחנו משתדלים לתת להם את המענה הטוב ביותר".
שמחת תורה בצל הרקטות
"את הפעילות הציבורית שלי התחלתי עוד כשהייתי נער. זכור לי במיוחד חג שמחת תורה בשנת 1993. הייתי אז בחור צעיר והוזמנתי עם קבוצה של תלמידי ישיבה למושבה מטולה לכבוד החג. הרב ברוך פכטר זצ"ל, רבה של מטולה, ביקש מקבוצת בחורים מכמה ישיבות לבוא לעיר בחג ולשמח את תושבי האזור, ובהם החיילים ששמרו על הגדרות. באותה שנה בחודש יולי נערך מבצע דין וחשבון. האווירה בארץ הייתה קשה ומדוכדכת. הצפון הופגז מדי יום ביומו, ותושבי העורף לא ראו את האור בקצה המנהרה. הייתה אווירת נכאים ברחובות, ולא היה פשוט בכלל לחגוג. ובכל זאת, למרות רעמי התותחים ברקע, התחלנו לשיר ולשמוח לכבוד התורה ברחובה הראשי של מטולה.
אט-אט התמלא הרחוב בעוד ועוד אנשים מבני המושבה. נוטשים את המקלטים ויוצאים לרחובה של עיר אולי בפעם הראשונה אחרי זמן ממושך. לשמוח עם התורה הקדושה. אלו היו ריקודים היוצאים מן הלב. שמחה מהולה בדמעות".
בית הכנסת קהילת הפארק
"בשכונת הפארק בחדרה הקמנו קהילה לפני כחמש שנים, ובית הספר שלנו הוא הבניין הראשון שהוקם בשכונה. היום יש בשכונה כ-5,000 יחידות דיור. בהתחלה לא היה מתוכנן שם בית כנסת בכלל, כי השכונה הייתה מיועדת לחילונים, והטענה הייתה שלא צריך שם מוסדות דת. רצה הקב"ה, ובאותה תקופה שיפצנו את הבית. חיפשתי בינתיים בית לשכור, ואז אמרנו אשתי ואני שאולי נשכור בית בשכונה
החדשה. כשראינו שאין שם בית כנסת פנינו למשרד מכירות של ידיד שלי שהיה במקום וביקשתי ממנו שישאיר לנו את המשרד כדי שנוכל להתפלל שם בשבת, והוא הסכים.
הצלחנו להרכיב מניין משלושה תושבי השכונה, הרב יעקב שובע וכמה בחורים מהישיבה. לאט-לאט התרחב המניין, והיום יש בו יותר מ-300 מתפללים. בקרוב נבנה בניין מפואר עם חב"ד בעיר".
חתונות סלבס
"כמעט בכל ערב אני יוצא לחתן זוגות חילוניים, לא מעט מהם סלבריטאים, כמו יהודה לוי ושלומית מלכה, שחר פאר ורם אילון
עוד. לעיתים מדובר במקרים מורכבים: זוגות שנשבעו שלא יתחתנו כדת משה וישראל ויהי מה, זוגות שנשבעו שהם לא נכנסים לרבנות ויתהפך העולם ועוד סיפורים מהסוג הזה. יחד אנחנו מצליחים למצוא את הרצון הפנימי שלהם, לדלג על הקשיים ובסוף להצליח לפתור את הבעיות ולעמוד בהתרגשות רבה בחופה ולערוך אותה כדת משה וישראל. אני אומר תמיד שהנוסחה היא לשמוע את הזוג, להבין מה קשה לו, ועם זאת להסביר לו את חשיבות המשך המסורת והעברת הלפיד של הנישואים, כמו הסבא וכמו הסבא של הסבא וכו'.
שיתוף פעולה דתי-חילוני
"אנחנו משתפים פעולה עם כל מי שבא ואומר 'אנחנו בעד עם ישראל ובעד מסורת ישראל'. כל מי שבעד למצוא את המכנה המשותף הרחב היהודי, אנחנו איתו. אני חושב שזה סוד ההצלחה. גם בחדרה, אגב, שהיא עיר מיוחדת מאוד באחדות ובשיתוף פעולה בין כלל הגורמים התורניים הדתיים, זה סוד ההצלחה פה כבר יותר מ-20 שנה ב"ה".
חדרה
"זכיתי ואני גם חבר מועצה בקדנציה הרביעית, יותר מ-17 שנה. כנציג ציבור אני מרגיש שזה הדבר הנכון לעשות. גם בבחירות התמודדתי תמיד במפלגות שמאחדות. התחלתי במפד"ל, לאחר מכן באיחוד הדתי, וכשלא היה איחוד דתי הלכתי עם הליכוד, ולאחרונה אני בסיעת העיר של כולנו, גאה להיות חבר מועצת העיר ולייצג את האוכלוסייה הכי מגוונת שיש, ממש עם ישראל כולו, יחד שבטי ישראל. זה משהו שאני מצטט כמעט בכל מאמר שאני כותב ובכל טור שאני מוציא, ואני גאה בזה".
שסע הבחירות
"אנחנו עומדים לפני מערכת בחירות נוספת ורואים פילוגים וסכסוכים. אבל אל ניתן לזה להטעות אותנו. גדול המאחד על המפריד, ובסוף-בסוף כולנו באמת, כל שבטי ישראל, בני איש אחד – יעקב אבינו, ישראל. פשוט צריך לעצור רגע, להתבונן ולהיות שמחים באחריות הקולקטיבית שלנו, בערבות ההדדית. אנחנו מרגישים את זה יום-יום, ואסור לתת לרוחות של הסכסוך והפילוג לחדור לתוכנו. בסוף עם ישראל הוא עם אחד".
החזון לעתיד
"החזון שלי הוא שבעוד מקומות יקומו כאלה בתי ספר. יש לנו כיום שלוחה ברמת אביב שהולכת ומתפתחת, יש שם כבר כמעט 200 תלמידים, ואנחנו רק גדלים וגדלים וגם שואפים להתפתח יותר ויותר. מנהלים רבים מרחבי הארץ, חברי כנסת ושרים באים לראות אותנו וללמוד את הדגם שלנו. היום אנחנו בעיקר רוצים לחזק אותנו פנימה בשביל שנוכל להמשיך ולהשפיע החוצה.
"עד היום לא פנינו לציבור לתמיכה כלכלית, ו-20 שנה התמודדנו לבד. אבל הגענו למצב שבו אנחנו רואים שהיוזמות מגיעות אלינו בצרורות, ואי אפשר לעמוד מהצד ולהגיד 'אני לא יכול, אין לי משאבים'. אנחנו רוצים שיהיו לנו משאבים כדי שנוכל להמשיך בפעילות החשובה כל כך שלנו"