נעסוק בכמה מצבים של היסח דעת ובעיקר בשימוש בטלפון נייד תוך כדי נהיגה.
היסח דעת בנהיגה הוא מצב שבו דעתו ותשומת ליבו של הנהג מוסחות מהנהיגה ומהכביש בשל ביצוע פעולה משנית.
יש ארבעה סוגים של היסח דעת בנהיגה: היסח הדעת חזותי – הסרת המבט מהכביש; היסח דעת פיזי – הסרת הידיים מההגה; היסח דעת קוגניטיבי – הפניית תשומת הלב מהכביש; היסח דעת קולי.
הגורמים הנפוצים להיסח דעת של נהגים הם שימוש בטלפון נייד, הפניית ראש ליושבים במושב האחורי, עישון ואכילה בזמן נהיגה, התבוננות בתאונה או בפעילות משטרתית המתרחשת בצד הדרך, התבוננות בפרסומות ובשלטי חוצות לאורך הדרך, כיוון רדיו, התעסקות במכשירי ניווט ותפעול מתגים בלוח המחוונים.
בזמן שיחה בטלפון הנייד הסיכון להיות מעורבים בתאונות דרכים עולה פי ארבעה ויותר.
נהגים השולחים הודעות טקסט בעת נהיגה מגדילים פי 23 את סיכוייהם להיות מעורבים בתאונת דרכים.
מחקרים מוכיחים כי מידת היסח הדעת בשל שיחה בטלפון בדיבורית שונה ממידת היסח הדעת בשל שיחה בלי דיבורית. היסח דעת בשל שימוש בטלפון נובע מהקצאת הקשב לשיחה ולמעקב אחרי שוטרים, "רק שלא יתפסו אותנו נוהגים בלי דיבורית".
מחקר שנערך באוניברסיטת יוטה בארצות הברית העלה שנהיגה בעת שימוש בטלפון נייד זהה כמעט לחלוטין לנהיגה בהשפעת אלכוהול מבחינת איטיות התגובות של הנהגים ומרחק העצירה בעת סכנה.
בישראל הקנס על שימוש בטלפון נייד שלא באמצעות דיבורית בעת נהיגה עומד על 1,000 ₪ ושמונה נקודות.
בהולנד הקנס על שימוש בטלפון נייד הוא הגבוה בעולם: 2,000 אירו.
בית המשפט לתעבורה בבאר שבע הרשיע אדם שבעת שנהג ברכבו החזיק בידו טלפון נייד אך לא דיבר בו.
זכרו: נהג טוב מתעסק רק בנהיגה
