ריאיון עם הרב שמואל אליהו שליט"א.
בכ"ה בסיוון, ממש השבוע, ציינו עשר שנים לפטירתו של הרב זצ"ל, ולכבוד העניין יצאתי לשיחה עם בן הרב, מרא דאתרא של עיר הקודש צפת, הרב שמואל אליהו שליט"א
הוא היה הרב הראשי לישראל בשנים התשמ"ג–התשנ"ג, היה פוסק ומקובל המקובל על הכול, ורבים שיחרו לפתחו לשמוע קול תורתו ולקבל את ברכותיו ועצותיו הנפלאות. הרב מרדכי אליהו זצ"ל היה אחד האנשים הנערצים בדורנו. עד היום אני זוכר את העצב והשוק שהכו בכולנו כשהודיעו בחדשות על לכתו של הרב.
ספרים רבים יצאו אחרי מותו, ובהם אלו העוסקים בתורת הרב ואלו המספרים סיפורים על אודותיו. אולי הידוע שבהם הוא סדרת הספרים 'אביהם של ישראל', שנכון לרגע זה נמנים בה שמונה ספרים, והתשיעי בדרך.
בכ"ה בסיוון, ממש השבוע, ציינו עשר שנים לפטירתו של הרב זצ"ל, ולכבוד העניין יצאתי לשיחה עם בן הרב, מרא דאתרא של עיר הקודש צפת, הרב שמואל אליהו שליט"א, לשמוע קצת על עם ישראל והקורות אותו וגם זיכרונות וסיפורים מבית אבא. הרב שמואל אליהו הוא בין היתר חבר מועצת הרבנות הראשית, נשיא איגוד רבני הקהילות וחבר ועדות הכשרות והמקוואות הארצית.
עברנו את ספירת העומר, חג השבועות – מתן תורה. איך חוזרים לקרקע אחרי שיא כזה?
"יש ביטוי שאומר שמתן תורה זה קול גדול שאינו פוסק. כלומר, מתן תורה הוא לא דבר שנגמר אלא מתמשך, וכך כל החגים. למשל פסח, כל יום הוא זכר ליציאת מצרים, ויש חג מיוחד ל'והגדת לבנך'. ומתן תורה גם כן, 'והיו הדברים האלה אשר אנכי מצווך היום' – כאילו בכל יום קיבלנו את התורה, ויש יום מיוחד שבו זה מודגש".
האם נכון שבדורנו יש יותר תורה משהייתה בדורות עברו?
"זה לחלוטין נכון. אי אפשר להשוות בכלל את מספר הישיבות שיש היום למספר הישיבות שלפני חמישים שנה או בקום המדינה או לפני השואה. גם מהמקורות של חז"ל ותקופתם אנו לא מכירים מספרים כאלה כמו של היום".
זה מעיד על משהו?
"ברור. זה מעיד שאנו נמצאים בתהליך הגאולה. זה חלק מהעלייה של יהודים לארץ ישראל, חלק מההתעצמות הכלכלית, הבין-לאומית, הצבאית וגם הרוחנית של מדינת ישראל".
זה קשור לסיבה שהרב כתב את ספר הנבואה?
"בדיוק. ספר הנבואה הוא לא בדיוק ספר שלי, כמו שכולם יודעים, זה ספר שכתבו הנביאים. כל הספר הזה למעשה הוא דבר אחד: לוקחים פסוקים, לוקחים את המציאות, מניחים אותם אחד לנגד השני, וקיבלנו כל הספר. הספר נכתב על העולם, אבל רואים שהוא מחפש את עם ישראל גם מהבחינה הרוחנית וגם משאר כל הבחינות".
אפשר דוגמה מהספר לנבואה שמתגשמת בימינו?
"יש שלושים. אם אתה מחפש בתחום שאתה מדבר עליו, לפני מלחמת ששת הימים היו בארץ פחות מחמש ישיבות הסדר, פחות מחמש ישיבות תיכוניות ופחות מחמש אולפנות. מאז ועד היום המדינה ב"ה גדלה פי שלושה במספר התושבים. היינו 2.5 מיליון, וכיום אנו 7.5 מיליון. מספר הישיבות והאולפנות גדל ביותר מפי שלושים, ומספר התלמידים שם גדל פי שישים.
"זה לא נעשה באמצעות ערוץ 2 או משהו מהסוג הזה, אלא פשוט 'וזרקתי עליכם מים טהורים… ונתתי לכם לב חדש'. זה תהליך אלוקי שהקב"ה הבטיח שיקרה למרות שהוא נוגד כל היגיון. בעולם כולו תהליך כזה לא קורה, רק כאן זה קורה".
עם ישראל עובר עכשיו תקופה מטלטלת בעקבות הקורונה. מה יש לרב לומר על המצב הזה?
"יש סיפור על אברהם אבינו ששואל את הקב"ה מה יהיה עם ההבטחה על ילדים, וכתוב שהקב"ה לוקח את אברהם, מוציא אותו מהאוהל, שם אותו בגובה הכוכבים ומראה לו את כל ההיסטוריה של עם ישראל מזווית אחרת. הוא רואה את יציאת מצרים, ארץ ישראל וכו', ומבין שכשרואים את הדברים במבט רחב הכול נראה אחרת.
"גם אנחנו צריכים להסתכל על סיפור הקורונה במבט רחב, וכך נראה תמונה אחרת לגמרי. ומה שאפשר לראות במבט רחב למשל זה שהאויבת הגדולה של ישראל, איראן, חטפה את המכה של חייה. זה חלק ממכה מתמשכת שמקבלים מי שרוצים להשמיד אותנו כמו המן והיטלר. כל החבר'ה האלה חטפו.
"זה דבר מאוד משמעותי, מי שמחמש פה את חיזבאללה ואת חמאס וחלק מהמלחמה בסוריה זה איראן, והקורונה עשתה בהם שמות, מלבד מכת ארבה שהכתה בהם. אין ספק שגם לבנון מתפרקת מהקורונה הזו. כל מי שחשב כמוהם משלם מחיר".
איך המצב השפיע בעם ישראל?
"אני חושב שהמקום של עם ישראל בעולם עכשיו הרבה יותר מוערך. אנו יותר צועדים למקום של 'ראו גויים צדקך וכל מלכים כבודך'. מתקרבים למקום יותר בריא, רואים את זה בחוש. העולם הבין שישראל היא מדינה אחראית – מתייעצים איתה ולומדים ממנה".
אנשים בלחץ מכל העניין. בצדק?
"לחץ הוא לא המילה הנכונה אלא זהירות יתרה. יש חובת זהירות, אין חובת לחץ. זה לא שהעולם מתפרק, אבל כן צריך להיזהר".
הרבה אנשים אמרו 'קורונה', 'אין ממשלה' וחשבו שהמשיח כאן.
"חכמים אמרו 'תיפח רוחם של מחשבי קיצים'. אנו לא באים ואומרים שמשיח יבוא בשבוע הבא וכדומה. שמעתי מאבא שלי כמה פעמים שאמר להיזהר מאוד מכל מי שקובעים תאריך. אולם בהחלט אפשר להרגיש את ימות המשיח. לא מרגע זה אלא מיום שהתחילה הגאולה הראשונה, מיום שהיה שחרור משעבוד מלכויות בה' באייר התש"ח, מיום שחרור ירושלים וכשישראל מנצחת את אויביה פעם אחר פעם.
"אנו רואים את ההתקדמות של ישראל תמיד בכל תחום, וזה הדבר המשמעותי ביותר. כשהתורה מדברת על המשיח, על זה היא מדברת. פעם היה הרב אצל הרבי מחב"ד, והלה אמר לו 'המשיח נמצא, הוא פה מעבר לדלת, רק צריך לפתוח לו שייכנס'. זו אמירה מאוד משמעותית, זה ממש פה, רק צריך לפקוח את העיניים".
דרישת שלום מהרב
לפני שהתחלתי לשאול את הרב אליהו על אביו זצ"ל, הוא היה צריך לעצור את השיחה כי נכנסו פגישות דחופות.
גם הרב מנהל חיי שליחות למען עם ישראל בדרך של אביו זצ"ל. איך מתמודדים עם שגרה ועומס כאלו?
"שנים אבא שלי השקיע באכפתיות לעם ישראל, ואני לא יכול אחרת. זה משתרש'".
איך מסכמים עשר שנים בלי הרב מרדכי אליהו זצ"ל?
"אין כמעט יום שאני לא מקבל דרישת שלום מהרב. היום למשל נכנסה לכאן אישה וסיפרה שני סיפורים מדהימים על הרב, וזה קורה לעיתים קרובות. לאט-לאט אנו לומדים עליו עוד ועוד ומרגישים שהוא חי בתוכנו".
הרב מקבל סיפורים בלי סוף?
"כן. ומכל סיפור אני לא רק מתלהב אלא גם מתחנך. אפשר ללמוד המון מהסיפורים האלו".
אפשר לשמוע סיפור חדש שעדיין לא פורסם?
"יש הרבה. אספר לך סיפור שמאוד הרשים אותי: יום אחד בזמן שהיינו בשיעור בבית הכנסת אבוהב הגיע אדם ואמר דברים של טעם. נהנינו ממה שאמר. כשיצאנו מבית הכנסת הוא אמר לי שאת כל התורה שלו הוא חייב לרב אליהו זצ"ל. שאלתי אותו כיצד, והוא סיפר שאביו למד עם הרב אליהו בישיבת פורת יוסף בירושלים, ומישהו אמר לו שהוא אינו ראוי ללמוד תורה כי אינו מבין ולא קולט.
"ואכן, הוא הרגיש כך ולכן עזב את הישיבה ויצא לשוק העבודה. אבל גם שם הוא הרגיש שלא הולך לו והיה בסוג של משבר. ואז הוא ראה את הרב, שהיה אז בחור, מחפש אותו ברחבי ירושלים של פעם. הרב שאל אותו: 'איפה אתה? חיפשנו אותך', והאיש סיפר לו שאינו מצליח ולא מבין, ובגלל זה הוא לא ממשיך ללמוד.
הרב אמר לו 'בוא, אני אלמד איתך' ולקחו תחת חסותו. הרב שם לב שהוא מבין את הגמרא, והיא מאירה לו פנים.
"וכך הרב החזיר אותו ללימוד ואת האמון להאמין בעצמו. כל מה שהאיש ההוא בנה בחיים זה מאותה תמיכה של הרב אליהו. זה לא סיפור של מופת, אבל רואים שצדקתו עומדת לעד". יצא ספר תשיעי?
"כן, עובדים עליו. עד שהכתבה תתפרסם הוא ייכנס לדפוס בע"ה".
זיכרונות ילדות מבית הרב?
"יש הרבה. אחד הדברים המשמעותיים ביותר הוא שהרב תמיד עודד אותנו קדימה. נתן לנו אומץ ואמון. תמיד קידם אותנו. אף פעם לא שבר את רוחנו. גם אם היינו עושים שטויות של ילדים, הרב לא לקח את זה למקום גרוע אלא תמיד למקום בונה ומעצים.
"בסופו של דבר כשאני מסתכל אחורה זה מאוד מחזק. מעולם לא הרגשנו שמצווה מסוימת היא עול. זה פלא גדול. אני יודע כאבא וסבא שזה לא דבר פשוט. אבל כל מצווה שהרב לימד אותנו ועשינו בבית זה היה כיף. ליטול ידיים היה כיף, לקום לסליחות היה כיף, ללמוד היה כיף. זה כישרון, אבל זה מה שהרב עשה".
איך הרב הפך את זה לכיף?
"זה אף פעם לא היה ללכת ליטול ידיים אלא הוא היה מביא לך מים בדיוק בחמימות שאתה אוהב, מרים אותך באוויר, והרגשת הכי חשוב בעולם כשאתה נוטל ידיים. בסעודות המבוגרים היו הולכים ליטול ידיים בכיור הראשי, והילדים היו הולכים עם סבא, והוא היה עושה לכולם נטילה. כל הנכדים זוכרים את הנטילה של סבא.
"בניית סוכה עם סבא הייתה החוויה הכי גדולה בעולם. אולי בגלל שעזרנו לו לקח לו פי שניים זמן לבנות אותה והיא לא הייתה יוצאת הכי ישר בעולם. אפיית מצות הייתה חוויה וגם קשירת ציצית. לא קונים ציצית מוכנה אלא קושרים עם אבא.
"לא הייתה שום כפייה. גם בלימוד תורה הרב היה שואל 'אתם רוצים ללמוד? מה אתם רוצים ללמוד? כמה זמן?' זה היה ממש משמח. הוא מעולם לא אמר 'טעיתם'. גם אם טעינו, היינו מבינים את זה לבד, הוא היה ממשיך ללמד אותנו, ובהמשך היינו מבינים שטעינו. הוא סובב את הדברים כדי שנבין לבד שטעינו, שלא נרגיש לא נעים".
אנשים עדיין משתמשים בסגולות של הרב, למשל בכיסוי הטלית של הרב ללידה קלה?
"הטלית נעלמה, אבל ודאי שאנו משתמשים בעצות שלו. אתן לך דוגמה שאני חושב שהשתמשתי בה כבר כמאה פעמים. פעם מישהו סיפר שאחרי שבע שנים שלא היו לו ילדים הוא בא אל הרב וביקש ברכה לילדים. הרב חייך ואמר שהוא לא יברך אותו, אלא בראש חודש ילך האיש לבית הכנסת במנחה וב'יעלה ויבוא' יכוון במילים 'ופוקדנו בו לברכה' שהקב"ה ייתן לו ילדים.
"אותו אדם מספר שהוא יצא מהרב מאוכזב כי רצה לקבל ברכה, ובמקום זאת קיבל עצה. הוא עשה מה שאמר הרב, וחודש אחרי זה אשתו הרתה. עבר זמן, ואשתו אמרה לו ללכת לרב, כי הם רוצים בת. והוא הכיר את הפטנט, שוב השתמש בעצה שקיבל, והם זכו לבת. את הסיפור הזה אותו אדם סיפר לי, ואני זוכר שממש באותו יום פגשתי מישהו וסיפרתי לו את הסיפור הזה, והוא אמר לי שגם הוא מחכה לילדים. הוא שאל אותי אם כדאי לו לנסות, ואמרתי לו שינסה.
"בהמשך הוא פגש אותי ואמר לי שחודש לאחר מכן אשתו נפקדה. הוא שאל אותי 'איך זה יכול להיות?' ועניתי לו 'עכשיו אתה מבין שאלוקים שומע גם אותך ולא רק את הרב אליהו'. חנוכה לאחר מכן סיפרתי את שני הסיפורים האלו בשיעור, והתקשרה אליי אישה וסיפרה לי 'אני מחכה תשע שנים לילדים, ושמעתי מה שסיפרת, והינה נפקדתי ב"ה'. קיצור, יש לי מאה סיפורים כאלו".
הרב, תן לי להמשיך את הסיפור. גם אני שלחתי מייל לרב, והרב שלח לי את העצה הזו, ואתמול הייתה הברית של הבן הבכור ב"ה. כיום יש רבים שמחכים לזיווגם. יש עצה לזיווג?
"בדיוק עכשיו הייתה אצלי אישה שסיפרה לי שהגיעה לרב בשביל לקבל ברכה לזיווג, והרב פשוט שאל אותה כל מיני שאלות וראה שיש לה ציור בראש איך הבעל צריך להיראות. אז הוא אמר לה 'תצאי מהציור הזה, יש ציורים אחרים, זה לא תמיד כמו שאת חושבת'. זה סיפור ששמעתי היום".
סטודנט לרפואה שאל אותי "לפעמים אנשים שנמצאים בבית חולים הרופאים אומרים להם משהו, והם מתקשרים לרב והרב אומר להם אחרת. איך רבנים מקבלים אחריות לדברים כאלו?" מה לענות לו?
"תענה לו 'כנראה הרב יודע מה שאתה לא יודע'".
תלוי איזה רב.
"נכון, בימינו זה באמת תלוי".
