“אני לא מבינה איך היא התחילה קשר עם ערבים ועם אסלאם. היא ילדה טובה, ילדה של בית” אמרה לי האמא של הילדה. מתברר, שהיום כבר לא צריך לצאת לרחוב כדי להיפגע. היום אפילו הבית כבר לא מבצר בטוח.
גם מתוך הבית אפשר להיפגע: באמצעות המחשב או הטלפון אפשר להגיע למקומות רחוקים, אפשר להגיע לכל העולם וכולם יכולים להגיע אלינו. אין מקום מוגן. צריך ללמוד על מוגנות, להבין, להפנים ולדעת להציב לעצמנו ולאחרים גבולות ברורים. אנחנו חיים בעולם פרוץ. הכול מותר. אין דין ואין דיין.
אכן, מלאה הארץ חמס ואנחנו צריכים לדעת איך להתנהל בה בבטחה. אנחנו חייבים לדבר עם הילדים, ליצור קשר בריא ולהיות איתם. כי אם אנחנו לא נדבר איתם, מישהו אחר ידבר איתם, ואז זה עלול להיות מאוחר מידי.
עכשיו כשאנחנו עדיין מתכנסים בבית עם המשפחה, לפני שיוצאים מן התיבה אל העולם הגדול, צריך לתת לילדים כלים להתמודדות. יש בעולם הצפה, מבול של מידע ואנחנו מנסים לחיות בצורה נורמלית בתוך עולם מלא גירויים. לא תמיד ילדינו מבינים את חשיבות המעשים שלהם. קשה שלא ליפול והרבה תועים בדרך.
גם כשילד נופל צריך להשתדל שלא לשפוט אותו. הילדים גדלים לעולם מלא פיתויים, ויש מי שמנצל את המצוקה הנפשית של הנוער, מחלק סמים ויוצר תלות חזקה ושליטה. אנו צריכים להיות שם בשבילו ולהיות תמיד עם יד הדופק, לראות, הקלו המים. יש מצבים שצריך לשלוח יונה ולפעמים את העורב כי העולם בחוץ לא תמיד יפה. ויש מצבים שצריך לפתוח חלון לראות מה קורה שם.
הילדה הזאת שנפלה עשתה דרך ארוכה. אני זוכרת את הבכי והיאוש של האם ובעיקר את חוסר האונים. ההורים פנו לרשויות אבל לא היה עם מי לדבר. התלוננו בשבילם אבל המערכת היתה אטומה. השתדלנו להיות שם בשבילם. הכאב של ההורים היה קשה מנשוא. בשביל ההורים העולם נחרב. המשמעות של קשר עם גוי היא ניתוק טוטאלי מעם ישראל. אבל אנחנו יודעים שאין ישראל מוצאים מנוח לכף רגלם בין האומות וחוזרים הביתה. גם הילדה הזאת עשתה דרך ארוכה והצליחה לתקן, ולהקים בית יהודי כשר.
לכל זמן ועת תחת השמים. עת להתכנס ולבוא אל התיבה הפרטית שלנו עם המשפחה בגלל המגפה או שלא בגללה. ועת לצאת מן התיבה. יש זמנים שאנחנו נדרשים לצאת לעולם, גם אם לא מוגן שם בחוץ, כי יש לנו תפקיד.
ה’ הבטיח שלא יהיה עוד מבול, ולנו יש את האפשרות לתקן.
למרות כל השחיתות של מערכת אכיפת החוק, למרות ההתנהלות המקולקלת של המערכות במדינה – אל לנו להתייאש. הגיע הזמן לצאת מן התיבה, לנסות, לתקן ולהגיע לעולם טוב יותר.
