בית הדין הבין-לאומי בהאג הוא מקום שההגדרה לדין ולצדק משתנים בו, כל פעם מחדש. בכל מה שקשור למדינת ישראל, שני מונחים אלה כלל לא קיימים וקרובים לאמת כמרחק של מזרח למערב. השבוע, די היה לראות את מהירות ההחלטה של פאטו בנסודה התובעת היוצאת של בית הדין בקריאתה לפתוח בחקירה נגד חיילי צה”ל, כדי להבין כי משהו בגוף הזה רקוב מהיסוד.
הקמתו של בית הדין בהאג הגיעה לאחר השואה הנוראה בעקבות הפשעים נגד העם היהודי. באופן תמוה, החלטות בית הדין אינן מייצגות באמת את מה שקורה בעולם, אחרת לא ניתן להבין איך מקרים חמורים כמו טבח במאות אלפי אזרחים חפים מפשע בסוריה בשנים האחרונות או פשעיה של איראן נגד האנושות וכוונותיה להשמיד את ישראל, אינם נחקרים. אם לפני 80 שנים האנטישמיות הייתה גלויה וכללה הקמת מנגנוני השמדה לעם היהודי, כעת, מוכח שוב כי היא לא חלפה מן העולם, אלא רק שינתה צורה וצבע וקיימת ביתר שאת. אותה גברת בשינוי אדרת.
היום עוצמתה של מדינת ישראל כה גדולה שאפילו הגדולים שבאויבנו חושבים אם לפתוח במלחמה נגדנו. המאבק, אפוא, נסוב מהקרב הפיזי ועבר בעקרו לשדה התודעתי-משפטי.
נגד עיננו מוקם מודל חדש לקידום האנטישמיות אך הכול מתוך אצטלה של הומניות וזכויות אדם. די היה לראות את גלי התמיכה בפתיחת החקירה מצד ארגוני שמאל קיצוני כמו “בצלם” כדי להבין שיש כאלה שלא רק מתפרנסים יום יום מהכפשת מדינת ישראל וחייליה ומתדלקים את העולם נגדנו, אלא הם ממשיכים להסתובב בעולם כדי להפיץ את אותם הבלים. רק במוצ”ש האחרון, לאחר פרסום סקרי דעת קהל כי “מרצ” איננה עוברת את אחוז החסימה ונמצאת בסכנת הכחדה, הצטרף אל שרשרת “מגיני זכויות האדם” העולמית ח”כ ניצן הורוביץ שקרא לחקור את חיילי צה”ל. ממפלגה שהסירה ממצעה את המונח “ציונות” לפני כמה שנים, קשה לדעת האם לקריאה כזו יש אידאולוגיה טהורה או עוד ספין פוליטי בספרינט האחרון של מערכת הבחירות. למרות זאת, קריאתו זו של הורוביץ היא בדיחה עצובה. מה לנו כי נלין על אותם אנטישמיים בהאג שאכן בוחרים לפתוח בחקירה כאשר יש כאלה מתוכנו המצדדים בהחלטה זו? חיילי צה”ל ומפקדיו בסדיר ובמילואים יכולים להמשיך לנסוע לחו”ל והסיכוי שמישהו אכן יעצור אותם ויצליח להעמיד אותם לדין הוא קלוש ביותר.
נכון, מבחינה תודעתית מדינת ישראל חטפה סטירה מצלצלת. דו”ח גולדסטון אשר “בדק” את דרך הלחימה במבצע “עופרת יצוקה” היה מסולף, שקרי ומגמתי ויצר תהודה תקשורתית בין-לאומית, אך את ההתנצלות הרפה שהגיעה אחרי כמעט ואף אחד לא שמע.
היום, שדה המלחמה הוא לא רק בשדה הקרב אלא גם בעולם התקשורת, הרשתות החברתיות והזירה הבין-לאומית. בקרב ממשי, צה”ל הוא אחד הצבאות החזקים בעולם ויהיה קשה מאוד להכניעו לעומת זירת התודעה שבה נדרשת עבודה רבה. אויבינו יודעים זאת ומבקשים להכפיש את ישראל חדשות לבקרים בפורמים ובטריבונלים בין-לאומיים שונים.
אמת היא מונח שרבים אוהבים להתהדר בו, אך בפועל מעטים יכולים לחיות אותו והמקרה האחרון עם בית הדין בהאג מוכיח זאת היטב. מול כוחות של שקר גדול יש להציב אור גדול של אמת. במקרה הזה, כאשר מדינת ישראל נמצאת בבליץ בין-לאומי גדול גם בתקופת בחירות על כלל ראשי המפלגות לעמוד יחד במערכה הבין-לאומית נגדה. זו לא שאלה של ימין או שמאל אלא זו שאלה של מלחמה אמיתית באנטישמיות ובשנאת ישראל. רוה”מ נתניהו, בזמן שהיה חבר באופוזיציה נהג להגן על מדיניות הממשלה בזירה הבין-לאומית לאחר אירועי טרור, וזאת כי הבין שיש מקרים שהם מעל לשיקולים פוליטיים צרים. לשכנע את שונאי ישראל יהיה קשה, אך יש להציב את אותה אמת מולם צה”ל וחייליו הם הכי מוסריים בעולם.
בשעה שהאמריקאים פעלו בעיראק או באפגניסטן נגד כוחות הרשע הם לא התביישו להפציץ שכונות שלמות. בצה”ל, עושים הכול כדי שלא לפגוע באזרחים חפים מפשע. היום בצה”ל כמעט כל יחידה מחזיקה צמוד אליה יועץ משפטי שיוכל לעזור לה בסוגיות אתיות תוך כדי לחימה.
במבחן הזמן החלטת בית הדין בהאג היא עוד החלטה שדומה לפרוטוקולים של זקני ציון. הגויים ירננו ויאשימו, היהודים ימשיכו בשלהם וצה”ל ימשיך להיות הצבא הכי מוסרי שיש.
הקמתו של בית הדין בהאג הגיעה לאחר השואה הנוראה בעקבות הפשעים נגד העם היהודי. באופן תמוה, החלטות בית הדין אינן מייצגות באמת את מה שקורה בעולם, אחרת לא ניתן להבין איך מקרים חמורים כמו טבח במאות אלפי אזרחים חפים מפשע בסוריה בשנים האחרונות או פשעיה של איראן נגד האנושות וכוונותיה להשמיד את ישראל, אינם נחקרים. אם לפני 80 שנים האנטישמיות הייתה גלויה וכללה הקמת מנגנוני השמדה לעם היהודי, כעת, מוכח שוב כי היא לא חלפה מן העולם, אלא רק שינתה צורה וצבע וקיימת ביתר שאת. אותה גברת בשינוי אדרת.
היום עוצמתה של מדינת ישראל כה גדולה שאפילו הגדולים שבאויבנו חושבים אם לפתוח במלחמה נגדנו. המאבק, אפוא, נסוב מהקרב הפיזי ועבר בעקרו לשדה התודעתי-משפטי.
נגד עיננו מוקם מודל חדש לקידום האנטישמיות אך הכול מתוך אצטלה של הומניות וזכויות אדם. די היה לראות את גלי התמיכה בפתיחת החקירה מצד ארגוני שמאל קיצוני כמו “בצלם” כדי להבין שיש כאלה שלא רק מתפרנסים יום יום מהכפשת מדינת ישראל וחייליה ומתדלקים את העולם נגדנו, אלא הם ממשיכים להסתובב בעולם כדי להפיץ את אותם הבלים. רק במוצ”ש האחרון, לאחר פרסום סקרי דעת קהל כי “מרצ” איננה עוברת את אחוז החסימה ונמצאת בסכנת הכחדה, הצטרף אל שרשרת “מגיני זכויות האדם” העולמית ח”כ ניצן הורוביץ שקרא לחקור את חיילי צה”ל. ממפלגה שהסירה ממצעה את המונח “ציונות” לפני כמה שנים, קשה לדעת האם לקריאה כזו יש אידאולוגיה טהורה או עוד ספין פוליטי בספרינט האחרון של מערכת הבחירות. למרות זאת, קריאתו זו של הורוביץ היא בדיחה עצובה. מה לנו כי נלין על אותם אנטישמיים בהאג שאכן בוחרים לפתוח בחקירה כאשר יש כאלה מתוכנו המצדדים בהחלטה זו? חיילי צה”ל ומפקדיו בסדיר ובמילואים יכולים להמשיך לנסוע לחו”ל והסיכוי שמישהו אכן יעצור אותם ויצליח להעמיד אותם לדין הוא קלוש ביותר.
נכון, מבחינה תודעתית מדינת ישראל חטפה סטירה מצלצלת. דו”ח גולדסטון אשר “בדק” את דרך הלחימה במבצע “עופרת יצוקה” היה מסולף, שקרי ומגמתי ויצר תהודה תקשורתית בין-לאומית, אך את ההתנצלות הרפה שהגיעה אחרי כמעט ואף אחד לא שמע.
היום, שדה המלחמה הוא לא רק בשדה הקרב אלא גם בעולם התקשורת, הרשתות החברתיות והזירה הבין-לאומית. בקרב ממשי, צה”ל הוא אחד הצבאות החזקים בעולם ויהיה קשה מאוד להכניעו לעומת זירת התודעה שבה נדרשת עבודה רבה. אויבינו יודעים זאת ומבקשים להכפיש את ישראל חדשות לבקרים בפורמים ובטריבונלים בין-לאומיים שונים.
אמת היא מונח שרבים אוהבים להתהדר בו, אך בפועל מעטים יכולים לחיות אותו והמקרה האחרון עם בית הדין בהאג מוכיח זאת היטב. מול כוחות של שקר גדול יש להציב אור גדול של אמת. במקרה הזה, כאשר מדינת ישראל נמצאת בבליץ בין-לאומי גדול גם בתקופת בחירות על כלל ראשי המפלגות לעמוד יחד במערכה הבין-לאומית נגדה. זו לא שאלה של ימין או שמאל אלא זו שאלה של מלחמה אמיתית באנטישמיות ובשנאת ישראל. רוה”מ נתניהו, בזמן שהיה חבר באופוזיציה נהג להגן על מדיניות הממשלה בזירה הבין-לאומית לאחר אירועי טרור, וזאת כי הבין שיש מקרים שהם מעל לשיקולים פוליטיים צרים. לשכנע את שונאי ישראל יהיה קשה, אך יש להציב את אותה אמת מולם צה”ל וחייליו הם הכי מוסריים בעולם.
בשעה שהאמריקאים פעלו בעיראק או באפגניסטן נגד כוחות הרשע הם לא התביישו להפציץ שכונות שלמות. בצה”ל, עושים הכול כדי שלא לפגוע באזרחים חפים מפשע. היום בצה”ל כמעט כל יחידה מחזיקה צמוד אליה יועץ משפטי שיוכל לעזור לה בסוגיות אתיות תוך כדי לחימה.
במבחן הזמן החלטת בית הדין בהאג היא עוד החלטה שדומה לפרוטוקולים של זקני ציון. הגויים ירננו ויאשימו, היהודים ימשיכו בשלהם וצה”ל ימשיך להיות הצבא הכי מוסרי שיש.
