בן 33 נשוי לנאוה, הורים לשלוש בנות וגרים במושב יונתן ברמת הגולן.
ההתחלה
הרובע היהודי בירושלים, בן להורים שעלו מארה"ב. לגדול ברובע זה לחיות בתוך בועה קסומה, צבעונית וייחודית, אך מאוד מורכבת ואינטנסיבית, שהיום לא ברור לי איך אפשר לחיות בה.
בית ספר
המערכת לא איתגרה אותי, ככה שלצד תעודות מצויינות, עשיתי ברדק ועברתי 3 בתי ספר ביסודי, כולל אחד בחו"ל. את שנת י"ב כבר ביליתי מחוץ למערכת, במכינה בגולן, אחרי שסולקתי מהישיבה. את הבגרות השלמתי כקצין בצבא.
מלחמת לבנון השנייה
מוצא את עצמי מתנדב בצפת – שיפוץ מקלטים, סיוע לקשישים, ביקור פצועים. בסיום המלחמה הקמתי את מיזם 'אתכם כל הדרך' לליווי פצועי המלחמה, ועד הגיוס ביליתי במסדרונות בתי החולים עם פצועי המלחמה. החודשים הכי משמעותיים ומכוננים בחיי, אותם אני חולק כיום עם בני נוער בהרצאה בשם 'מסע.אלונקות.' שזכיתי להעביר כבר ללמעלה מ-20,000 בני נוער. לפני שנה וחצי סגרתי מעגל והקמתי את עמותת 'אתכם כל הדרך' בה בני נוער פועלים למען פצועי צה"ל.
אפשר לומר שמאז אני מכור קשות ליכולת לחולל שינוי וליזום פעולות שמשנות מציאות
צה”ל
שירתי כמעט עשור בחטיבת השריון 188, וב-4 שנים האחרונות משרת במילואים כקצין מבצעים בחטיבה.חיילים ותיכוניסטים לא מאמינים לי כשאני מספר להם שפונים אליי מכל העולם, מסין ועד אפריקה, כדי להבין טוב יותר את חווית השירות בצה"ל. הם מבינים טוב יותר מאיתנו עד כמה מדובר בחוויה בונה שנותנת כלים שאי אפשר לקבל בשום מקום אחר. יש לי ביקורת על צה"ל, אבל זה בא מאהבה ואני עושה הכל כדי לעודד צעירים לתת לעצמם את המתנה הזו שנקראת שירות משמעותי.
שדה הקרב החדש
בעקבות מבצע 'צוק איתן' התחלתי לעסוק בדיפלומטיה ציבורית ('הסברה') – טסתי לארה"ב במשלחת של דובר צה"ל, תוך כדי תפקידים העברתי סקירות למשלחות בכירים מחו"ל – והחלטתי שמייד כשאשתחרר זה יהיה העיסוק שלי – להילחם על תדמיתה של מדינת ישראל בעולם. אני פועל בתחום הזה, כולל טיסות לחו"ל, רק שבדרך קרה לי טוויסט לא צפוי…
תל סאקי
יום אחרי השחרור הוזמנתי לסיור מורשת קרב בתל סאקי שבדרום הגולן. הסיפור הבלתי נתפס של הקרב ב-1973, על הלוחמים שנפלו ועל אלו שנותרו בנפשם על התל, טלטל אותי לגמרי. אולי זה הקשר שלי לפצועי צה"ל ועניין הפוסט-טראומה שכ"כ נגע לי בלב. התחלתי להעביר את הסקירות שלי דווקא שם, ולאט לאט העמקתי בהכרת הסיפור והאנשים שמאחוריו. אני נמצא בתל כמעט כל יום, להדרכות ותכניות מורשת קרב ייחודיות כמו חדר בריחה בתוך בונקר, ועוד.
עמותת לוחמי תל סאקי זיכתה אותי להיות שותף לעשיה כאיש השטח שלהם באתר, כולל בליווי צילומי הסדרה המדוברת 'שעת נעילה'. מאז עליית הסדרה, התל הפך לאתר עליה לרגל וזה מרגש לראות אלפי אנשים שבאים לראות ולחוש את גבורת הלוחמים.
לפני חודש הדרכתי קבוצה בראשות אביגדור קהלני, והוא היה בהלם שמאחורי השם והקול בטלפון, יש בחור בן 33 שלא היה בתכנון כשהוא נלחם על הגולן.
בסוף, בזכותם אני יכול לגור בגולן ולגדל בו באושר את בנותיי.
הגולן
הגשמת חלום ילדות. חבל ארץ שכל מהותו הוא אומץ. הגבורה של לוחמי גמלא, ששת הימים ויום כיפור, והאומץ של אנשים יזמים וחולמים שמוכנים לחיות בקצה של הקצה של המדינה. לחיות בפריפריה מבחינתי זה להיות הסיירת של מדינת ישראל – אני לא חי בתודעת קיפוח, ומשתדל לפעול כדי לקדם דברים שהגולן צריך.
קורונה
התחום שלי היה משותק, אז שיווקתי פרחי אדמוניות מהגולן בכל הארץ וקיבלתי שיעור עצום בענווה ובגמישות. אגב, אם אני עדיין שמור לכם בטלפון בתור 'יעקב החקלאי' – בבקשה תפסיקו לשלוח לי הודעות על פרחים לחג.
בשביל הנופלים
זוכה השנה להוביל את המפגשים הוירטואליים של המיזם הלאומי החשוב הזה שמחבר את נופי הארץ יחד עם אלו שנפלו למענה.. מקווה שעשיתי לכם חשק להצטרף לפאנל שאני מנחה במוצאי שבת (10.4) על מלחמת יום כיפור, שממשיכה לפעום גם היום. חפשו אותנו בגוגל או פייסבוק!