השבוע אני רוצה לפתוח בווידוי קטן. בתור כותב טור ופרשן פוליטי, הדבר המלחיץ ביותר הוא שאני אמור לכאורה לדעת תמיד מה לחשוב. אבל השבוע הצלחתי להתבלבל. הקואליציה טענה השבוע שבאופוזיציה נוהגים בחוסר אחריות. הם הרי רוצים להאריך את חוק איחוד משפחות, המונע הצפה של פלסטינים משכם וג’נין מעבר לקו הירוק, במסווה של חתונה חוקית. בהתחלה באופוזיציה היו נבוכים. את החוק הזה הגיש לא אחר מאשר בנימין נתניהו עצמו, רק לפני שבועיים. אז איך אמורים להצביע כעת בצלאל סמוטריץ ושלמה קרעי, לפי המצפון וכך בעצם להעניק רשת ביטחון לממשלה הרעה הזו, או להצביע נגד האינסטינקט הבסיסי ולהפיל את החוק, אבל יחד איתו לחשוף את פרצופה של הממשלה?
ואז שמעתי ביום שלישי את חיים רמון, שלא חשוד כאיש ימין, אבל עדיין יש לו יושרה של ציוני שהמדינה הזו חשובה לו. הוא היה שר המשפטים שניסה להעביר את החוק הזה בחקיקה קבועה. עכשיו תקשיבו לניתוח החד שלו: הקואליציה – לא האופוזיציה – היא זו שטוענת כעת שמי שמצביע נגד החוק הוא אנטי ציוני, חותר נגד קיומה של המדינה ומסייע לטרור. אלה היו ההצהרות של שקד, אלקין וסער בימים האחרונים. לכן הסבירו בקואליציה שהם חייבים תגבור של האופוזיציה. כי בקואליציה שלהם יש לפחות 8 ח”כים שמתכוונים להצביע נגד החוק. כלומר לחתור נגד קיומה של מדינת ישראל, לפעול באופן אנטי ציוני ולסייע לטרור. כלומר הם אומרים בפה מלא שבשם שנאתם לנתניהו הם הקימו קואליציה עם אנשים כל כך מסוכנים וכעת הם מבקשים מהאופוזיציה לנהוג באחריות על חוק אחד סמלי, בזמן שהם איפשרו לאנשים כאלה מסוכנים לנהל את המדינה.
2.
ההתנהגות של הקואליציה השבוע הזכירה את אותו נער שרצח את הוריו ואחר כך הגיע ביקש מהשופט שיתחשב בו, כי הוא הרי יתום מאבא ואמא. מסתבר שכל הדיבורים של בנט ושקד על קואליציה שתהיה 10 מעלות ימינה מהקואליציה הקודמת, היו פשוט הזיה מוחלטת, שקשה להאמין שהיו מי שהאמינו לה. הכי מגוחך היה לשמוע השבוע את יאיר לפיד מדבר על “אופוזיציה אחראית”. זה אותו לפיד שלפני שנה, כשהוא היה באופוזיציה בעיצומם של ימי הקורונה, קרא לאזרחים לא לכבד את הסגר ולצאת מהבתים. עכשיו כשהקואליציה שהקים עם תומכי טרור צפויה לחתור נגד קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, הוא מבקש אחריות. חוסר אחריות הוא לא להצביע נגד הקואליציה הזו, אלא להקים אותה.
3.
השבוע ניסה זאב אלקין להצדיק את הקמת הקואליציה המוזרה הזו, בטענה כי כך בחר העם. הוא רק שכח שבהצבעה על הקמת הממשלה לא היו אפילו 61 מנדטים ויועצו של ערפאת לשעבר, אחמד טיבי, עמד בהיכון סמוך למליאה, אולי יצטרך להגיע להושיט עזרה לחברים. הוא גם שכח שארבעה ח”כים שחברים בקואליציה ש”העם בחר”, משתייכים למפלגה תומכת טרור.
אבל זה לא מפריע לאלקין וחבריו לספר לנו שהעם בחר בהם. בדרך הם מתעלמים באלגנטיות מהונאת הבחירות הגדולה. לפי כל סקר רוב מצביעי ימינה התכוונו להצביע למפלגה כי הונו שהיא תלך עם נתניהו וגוש הימין לאחר הבחירות. ארבעה מנדטים שבחרו בימינה בחרו גם בנתניהו כראש ממשלה וכעת הם מרגישים שגנבו להם את הקול. הם חשבו שהם מצביעים שניים במחיר אחד, כמו שטענו תמיד מפלגות הלוויין בימין. גם נותנים את קולם לנתניהו כראש הממשלה וגם מחזקים אותו מימין עם אידיאולוגים כמו בנט ושקד. אז הם חשבו. התברר שהאידיאולוגים הגדולים מכרו את עקרונותיהם בעד תפקיד ובדרך גנבו להם את הקול.
4.
אבל זוהי לא סתם גנבת קולות, אלא גניבת בחירות. ארבעה מנדטים נגנבו במרמה לגוש השמאל והקימו איתו ממשלה. זוהי אינה רק גניבת קולות, אלא גניבת בחירות. ואלה לא פרשנויות, אלא עובדות שעולות מכל ניתוח של המציאות, כולל סקרי הדעת של בנט ושקד עצמם, שגילו להם לפני הבחירות שזה מה שהמצביעים שלהם רוצים. לכן בדיוק הלך בנט לערוץ 20 ערב הבחירות וביצע את השקר הגדול. הוא הביט למצלמות בעיניים ושיקר ביודעין כדי לגנוב את קולות המצביעים.
5.
לכן טוב יהיה אם מבחנה הראשון של הקואליציה הזו יכול להיות גם קו השבר שלה. לסיפור איחוד המשפחות יימצא פיתרון, כמו שיודע כל מי שמתמצא בסוגיה. השב”כ ומשרד הפנים ידחו את הבקשות, או שלחילופין יוגש חוק הגירה מורחב. אבל את הסיפור העגום של השבוע אי אפשר למחוק מדפי ההיסטוריה של מדינת ישראל. אנשי ימין הקימו ממשלה עם תומכי טרור ואז רצו לצעוק שיש להם גנב בבית. האירוניה מעולם לא הייתה עצובה כל כך.