הברכה והקללה בנהיגה ובהתנהגות

“שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך….לא תטה משפט…צדק צדק תרדוף” (מתוך הפרשה)
חוקי ותקנות התעבורה, הם המאפשרים לנו להבין את התנהלות התעבורה בימים חמים אלה, להכיר את המגבלות ולתחם את הגבולות בין הרצוי והמצוי.
הכל תלוי בנו – בנהג, ברוכב ובהולך הרגל. אם נשמע לתקנות התעבורה ונתנהג לפיהם, נראה ברכה בנהיגתנו ובהתנהגותנו. ואם לא נסתבך ונסתכן.
היום נתייחס לכשרות הנהג:
1. חובת הזהירות הכללית קובעת: לא ינהג אדם בקלות ראש או בלא זהירות, או ללא תשומת לב מספקת בהתחשב בכל הנסיבות…
2. אין לנהוג או לרכוב לאחר שתיית משקה אלכוהולי.
3. הנהג צריך לנהוג כשהוא ערני וכשיר לנהיגה.
4. הנהג צריך לדעת שכל אחד יכול להיות עייף. בנסיעה ארוכה, השגרה והשעמום מובילים להרדמות.
5. נהג חכם מתכנן את נסיעתו, נח לפני הנסיעה וקובע לעצמו תחנות ביניים למנוחה, לשתיה קלה ולחילוץ עצמות.
6. התחוללות השינה באה במפתיע, ללא התרעה ואיננה ניתנת לחיזוי, אף אחד איננו יודע מראש מתי הוא ירדם, כאשר הוא חש בתחושות הראשונות של העייפות.
7. אסור “למתוח את החבל” ולהמשיך לנהוג עד קצה גבול היכולת. את הסף הזה לא רואים ולא מרגישים, אך חוצים אותו לבסוף ואז מאוחר מדי….
8. עלינו לזכור: אי אפשר לטעון – “לא ידעתי שאני עייף” מכיוון שלתחושות הגוף המשדרות לנו עיניים ממצמצות, כאבים בצוואר ובגב וראש כבד, יש משמעות ברורה אחת: אני עייף וחייב לעצור ולנוח.