01
לפני שבוע התחלנו את סבב התורה מחדש והתחלנו שוב מבראשית.
מהתורה שאני למדתי בבית אבא, חיבור לתורה הקדושה וליהדות יכול להביא רק לטוב, והיכן שהוא מביא לדברים לא טובים – כנראה שאין בעיה בתורה אלא שיש בעיה בחיבור אליה.
לפעמים מזמינים אותי להרצות בפרוייקט של סטודנטים שאינם נוהגים לחבוש כיפה ושנמצאים בתהליך של התקרבות לזהותם היהודית והכרות עם התורה ועם ארון הספרים היהודי, ואני תמיד אומר להם שאם הם רוצים לבדוק את עצמם האם הם בכיוון הנכון מבחינת החיבור שלהם לתורה וליהדות ישנו מדד פשוט וקל לבדוק:
אם החיבור ליהדות גורם להם להיות ילדים יותר טובים של ההורים שלהם, נכדים יותר טובים של סבא וסבתא שלהם, בני זוג יותר טובים של בני הזוג שלהם ובכלל אנשים יותר טובים בעולם אז סימן שהם נוגעים בתורה הקדושה, ואם חס ושלום קורה להם ההיפך אז סימן שהם לא בכיוון הנכון.
כמו שכתוב בגמרא: 'מאי שכתוב "וזאת התורה אשר שם משה" – זכה, נעשית לו סם חיים, לא זכה, נעשית לו סם מיתה"'.
02
אני זוכר שפעם היינו בנופש בצפון הארץ ונכנסתי להתפלל בבית כנסת מקומי. הרגשתי די מבויש וזר במקום תוך כדי התפילה לא שמתי לב ושמתי רגל על רגל. אחד המתפללים ניגש אלי וצעק עליי: "אצלנו זה בית כנסת, זה לא בית קפה או פאב". הרגשתי כאילו הוא תוקע בי סכין ומסובב אותה. די מהר הורדתי את התפילין, קיפלתי את הטלית ויצאתי מאותו בית כנסת.
לפעמים בשם הקפדנות והדקדוק בחומרות ובמצוות דרבנן אנו מפספסים ועוברים על מצוות דאוריתא, במיוחד בבית הכנסת וסביב התפילות אבל לא רק.
כמו שמישהו אמר לי פעם: 'כל מי שמחמיר ומדקדק במצווה מסוימת בהרבה מאוד מהמקרים הוא מקל במצווה אחרת'.
אני מכיר משפחה דתית אחת שהבת שלהם בשלב מסויים בחייה התחילה לאכול אוכל רק מכשרות מהודרת, הוריה קיבלו את החלטתה באהבה וכשהיא הגיעה אליהם לשבת הם קנו אוכל מוכן בכשרות מהודרת אבל הבת לא הסכימה לאכול בביתם מכיוון שבכלים שלהם אוכלים גם אוכל שהוא בכשרות רגילה.
היא מאוד הקפידה על חומרא שהיא אפילו לא אפילו מצווה מדרבנן והקלה בכיבוד אב ואם שזה מצווה מדאוריתא…
03
שאלתי פעם את החברותא שלי למה לפעמים אנחנו שומעים או רואים אנשים שלומדים תורה ועוסקים בתורה ומתנהגים בצורה לא ראויה?
הוא ענה לי בפשטות שלקרוא סתם ספר זה כמו לנסוע באופניים – אם אתה נופל מהם אז ברוב המקרים אתה גג תקבל איזה שהיא חבלה לא חמורה במיוחד (אני לא מדבר חס וחלילה על האופניים החשמליות שבתקופה האחרונה אנחנו שומעים על תאונות קשות מאוד שמתרחשות איתן). ללמוד ולעסוק בתורה זה כמו לטוס ב f-16 וכשאתה טס ב f-16 ואתה נכנס לוורטיגטו ושוכח איפה השמיים ואיפה הארץ אז אתה מתרסק לחלוטין.
לפני כמה זמן התארחתי אצל חבר בשבת בירושלים במניין מקסים שבו הקפידו בעיקר על אהבת חינם וקיבלו את כולם בסבר פנים יפות.
שמתי לב שאחד המתפללים שהיה אשכנזי ליטאי אומר קדיש יחד עם שאר אומרי הקדיש דווקא בנוסח עדות המזרח.
שאלתי אותו בעדינות למה הוא אומר קדיש בנוסח עדות המזרח, והוא ענה, 'בשביל תוספת של ארבע מילים אני אהיה שונה משאר אומרי הקדיש, הכל בסדר'.
נזכרתי בסיפור על ה'אמרי חיים' מויזניץ שאורח הגיע פעם להתפלל בבית המדרש שלו, וכיבדו את האורח לשמש כחזן. האורח הסכים והתחיל את התפילה כשהוא מנסה להתפלל לפי הנוסח המקובל בויזניץ, אך ה'אמרי חיים' הבחין בו שהוא מתקשה להתפלל בנוסח שאינו רגיל בו, והורה לו שיתפלל כדרכו וכמנהגו.
לאחר התפילה ניגש אליו ה'אמרי חיים' והודה לו על כך שהיה חזן.
האורח שאל מדוע לא היה עליו להתפלל כמנהג המקום?
השיב לו הרבי תשובה רבת משמעות: "כאן מנהג המקום לכבד מנהגים של אחרים…".
מאחל לכולנו שנה של חיבור לתורה הקדושה ולאור הטוב שבה ושנדע לקחת את האור והטוב הזה לחיות לפיו ולהפיץ אותו בסביבתנו.