סיימנו עם חגי תשרי כשבתוכם קראנו בשבת חול המועד את מגילת קהלת שעל פי המסורת נכתבה בידי שלמה המלך בימי זקנותו (שיר השירים רבה, פרשה א’). אני יצאתי מקריאת המגילה בתחושה לא קלה: "הבל הבלים הכל הבל" – העמל הבל, השמחה הבל, החיים הבל ובמילתיו של קהלת: "וּפָנִיתִי אֲנִי בכל־מַעֲשַׂי שֶׁעָשׂוּ יָדַי וּבֶעָמָל שֶׁעָמַלְִּי לַעֲשׂוֹת, וְהִנֵּה הכֹּל הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ וְאֵין יִתְרוֹן לכל אלה תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ" (פרק ב' פסוק י"א). לכאורה מגילה דיכאונית ומשביזה.
גם האמוראים במסכת שבת חשבו שיש לגנוז את המגילה: "אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב: בקשו חכמים לגנוז ספר קהלת מפני שדבריו סותרין זה את זה ומפני מה לא גנזוהו? – מפני שתחילתו דברי תורה וסופו דברי תורה". כלומר הייתה מחשבה לגנוז את המגילה ורק בזכות שני פסוקים משמעותיים מאוד האחד בתחילת המגילה והשני בסופה, רק בשל כך נכנסה מגילת קהלת להיות אחד מ-24 ספרי התנ"ך. אך כל 220 הפסוקים האחרים די מעוררי שביזות. המגילה הזכירה לי את הסלוגן הידוע של אנשים מסויימים: YOLO – You Only Live Once כלומר (כיוון ש) אתה חי רק פעם אחת (תנצל את הזמן) . ומיד עולה השאלה מה נחשב כניצול זמן? קריאה, מחקר, בילויים אינסופיים, טיולים בכל העולם, איסוף כסף/ נכסים, לימוד תורה, ספורט ועוד.
נדמה לי שהפסוק האחרון של מגילת קהלת נותן את התשובה: "סוף דבר הכל נשמע את האלוקים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם" – כל האפשרויות של ניצול זמן שמניתי אפשריים ומקובלים, אך הכי חשוב זה את האלוקים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם. אינני רוצה להטיף לחזרה בתשובה אלא לתת פרשנות שלי לפסוק, פרשנות שאיננה פשוטו של מקרא: "את האלוקים ירא" משמעו – תתייחס בכובד ראש לחיים שלך. באת לעולם כדי להביא לו תועלת ומשמעות, אל תבזבז את חייך שלא לשם המטרה אליה נוצרת. "ואת מצוותיו שמור" – תחיה בעולם כאזרח מועיל שומר חוק וסדר, תורם ומתנדב המשדרג את החיים על פני האדמה. "כי זה כל האדם" – אם תחיה את חייך כחיי משמעות התורמים ומשפיעים לטובה תרגיש בכל כולך את הטוב והסיפוק.
גם בזוגיות צריך ליצור חיי תוכן ומשמעות. לא להסתפק בתשוקה ובילויים, בשגרה מונוטונית ומשמימה. תחיו את החיים במלואם כזוג מופת האוהב ומאהיב את החיים גם על אחרים, השמחים ומשמחים את סביבתם, התורמים ומשדרגים את החברה שלהם.חיים רק פעם אחת ולכן בואו נעשה זאת בעוצמה של משמעות וערכים.