שלום אשכנזי הוא חבר קיבוץ לביא כבר מעל ל – 25 שנים. הוא נשוי לליאת ואבא לשבעה ומנהל את מלון “לביא” בחמש השנים האחרונות.
“יש הבדל משמעתי בין המלון שקיבלתי לפני כמה שנים לבין המלון של היום”, הוא מתאר. לפני פרוץ הקורונה “היו 80 אחוזי תיירות נכנסת באמצע השבוע, שכללה גם תיירות נוצרית, כולל אירוח ביתי בשבתות שאנשי הקיבוץ היו מארחים אותם בליל שבת על מנת לראות מה זו שבת יהודית. זו הייתה תוכנית הדגל שלנו. בקורונה הכל התהפך. הפכנו למלון קורונה, ובמהלך השנה האחרונה אנחנו מקבלים רק תיירות ישראלית – דבר שמביא לצניחה משמעותית באחוז המתארחים במלון”.
למה ישנו קושי גדול כל כך?
“החוקים המשתנים כל העת – התו הירוק שוב משתנה, כל הזמן צריך ליישר את כל העובדים עם נהלי התו הירוק, להבין אילו בדיקות תופסות ואילו לא. עד שמנחילים את המידע, התקנות משתנות שוב. הפחד הגדול שלנו הוא חולה קורונה שמתגלה במלון—החקירה האפדימיולוגית נעשית על ידי ולאחר מכן צריך ליידע מי שהיה בקרבתו. זה קרה לנו פעם אחת, וזה קשה מאד”.
אשכנזי מתאר קשיים נוספים שנוצרו בעקבות אי הוודאות והשינויים התכופים: “צריך לדאוג לעובדים שיתפעלו את החלקים השונים במלון, עובדים שחוזרים לעבודה או אעובדים חדשים שגייסנו רוצים בטחון תעסוקתי ועבודה לטווח ארוך – אני לא יודע להבטיח להם שתהיה תפוסה גבוהה רק בתיירות ישראלית לטווח הארוך.
גם ישראלים שכבר קובעים חופשה במלון עלולים לבטל ברגע האחרון את הגעתם בגלל שהם מתגלים כחיוביים לקורונה, או משום שאינם רוצים להיבדק לפני זמן השהות במלון , או שנחשפו לחולה קורונה וכו .
“ניהול מלון בתקופה כזו מאופיין בהרבה אי וודאות וכללים שחובה לעמוד בהם”, אומר אשכנזי. “האורח רוצה חוויה מלאה כפי שהוא מכיר מתקופת הטרום קורונה כי הוא משלם בכסף מלא. המגבלות והמצב לא מעניינים אותו. הוא רוצה פעילויות ומופעים ואטרקציות, הלקוח צודק ומגיע לו תמורה מלאה לכספו. אם לפני הקורונה מופעי הערב התקיימו באולם סגור, במהלך הקיץ והחגים המופעים התקיימו בפרגולה באויר הפתוח . בנוסף בגלל ההיסטריה והפחד, אנשים מבקשים שיחליפו להם מול העיניים מצעים ושיחטאו מולם, למרות שהניקיון נעשה בהתאם לנהלים”.
גם כוח האדם בעת הזו מתפקד בצורה שונה, לפי דברי אשכנזי: “קשה לעובד שחוזר מחל״ת של שנה וחצי לעבוד בתפוקה מלאה וביעילות כפי שעבד לפני הקורונה . בנוסף, השוק בביקוש עצום לידיים עובדות בכל התחומים ואנשים לא רוצים לעבוד, מי שכבר מוכן לעבוד רוצה משכורת גבוהה יותר ממה שהרוויחו לפני”.
ישנן שאלות שהמנהלים נתקלים בהן שוב ושוב כמו השאלות אם לפתוח את הבריכה והבר כאשר ישנם מעט אנשים, או האם לקנות סחורה חדשה או שאין צורך בכך. “בגלל התקנות המשתנות, שאלת העובדים וההוצאות המרובות כל יום שהמלון עובד זה נס גלוי”, אומר אשכנזי. “בלי תיירות נכנסת בזמן הקרוב, יהיה קשה מאד להחזיק בתי מלון ולשרוד כלכלית, וכך לא יהיה אפשרי להבטיח לעובדים עבודה”.
מה אתה מציע?
“הצענו לממשלה את “החל״ת הגמיש” – במקום שאני אפטר מישהו והמדינה תשלם לו דמי אבטלה מלאים יהיה “חל״ת גמיש”: כשיש עבודה המעסיק משלם וכשאין עבודה המדינה משלמת. ככה אני שומר על העובד עם עבודתו, וגם המדינה משלמת פחות. לצערי, אין לנו לובי מספיק רחב שיטפל בכך והדברים לא מתקדמים”.
הצעה נוספת של אשכנזי פונה לנופשים עצמם. “אני קורא לישראלים לעזוב את חו״ל ולתת לנו פרנסה. תעדיפו עבודה עברית ותוצרת ישראלית. בארץ גם פחות מסוכן. הרבה מגיעים למלון בגלל הקורונה ומתרשמים לטובה. תהיו פחות ביקורתיים, תעמדו על כך שתהיה רמה גבוהה ושיהיה נקי, אבל קצת יותר סלחנות ופחות ביקורת”.