מגיל קטן היא הוצאה מהבית, וגדלה במוסדות ובפנימיות. כאשר כולם יצאו הביתה לשבת חופשית, היא נשארה בפנימיה. ילדה קטנה, עזובה, לבד בעולם, ללא עורף משפחתי, ללא תמיכה, אהבה וחיבוק. ילדה שגדלה במקומות מורכבים. את אביה היא לא הכירה, ואת אמה היתה רואה מדי פעם במפגשים שהיו טראומטיים עבורה. אמא שלה סבלה ממחלת נפש, לא היתה לה מסוגלות הורית. האווירה בבית היתה רעילה, היא עברה התעללות והזנחה.
היא היתה ילדה טובה, ילדה מרצה, עם ערך עצמי נמוך. ילדה שכמהה לאהבת אם.
היתה לה תשוקה לאמא, לקשר, לחיבור, לחיבוק.
כשבגרה, הרצון העז לקשר הזה הוביל אותה לזוגיות לא בריאה. היה לה חוסר ביטחון עצמי, ובן הזוג ניצל זאת לרעה. הוא נהג כלפיה באלימות פיזית ונפשית.
כאשר ילדה את התינוק שלה, היא החליטה שתעשה הכל, כדי שהילד הזה יגדל במקום טוב ובריא.
היא נפרדה מבעלה ושיקמה את חייה.
היא עברה טיפול נפשי מעמיק כדי לטפל בטראומות הילדות שלה, וקיבלה כלים כיצד להתמודד עם משקעי העבר.
יש לה כוחות נפש אדירים ומוטיבציה גדולה, והיא הצליחה לשנות את מסלול חייה.
היא שיקמה את חייה, המשפחה התרחבה, ואני יכולה להעיד שהיא אשה מיוחדת ואמא נפלאה. אמא שנלחמת עבור ילדיה.
את מה שלא קיבלה בילדותה, היא נותנת לילדיה – אהבה אין סופית, גבולות ,כבוד, הערכה ואמון.
והיא יודעת, שלמרות הקשיים שעברה בילדותה – שלא זכתה לאהבת אם – יש לה יכולת בחירה, והיא בוחרת בדרך של אמהות כפי שהיא רוצה, להיות אמא מטיבה משמעותית עבור ילדיה.
"קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים רחל מבכה על בניה מאנה להנחם".
כמוה יש אלפי בנות, אולי רבבות, שהגיעו מעומק התהום ונלחמות על הזכות לחיות בכבוד, להיות חוליה נוספת בשרשרת המופלאה של עם ישראל, של אמהות שמעניקות לילדיהן אהבה, חום ואכפתיות, כדי שאלו בתורם ימשיכו את השרשרת הלאה.
רחל אמנו, מאמע רחל, האמא של עם ישראל, שסבלה יסורים רבים ולא נשברה – רחל שנלחמת עבור בניה, שהולכים לשפוך את הלב ולקבל כוחות להתמודדות בחיים. אמר הנביא לרחל – "מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה… כי יש שכר לפעולתך אמר ה' ושבו בנים לגבולם". יש שכר, יש תקוה, יש אמונה וכח להמשיך במסע.
תפריט
