נרטיב
את המושג נרטיב (מלטינית narrare = לספר) המציא הפילוסוף והסוציולוג הצרפתי ז'אן פרנסואה ליוטאר (1924–1998). הנרטיב הוא תיאור המציאות כפי שהיא בתפיסתה של קבוצה, כמו עם (מטה-נרטיב) או יחידים (מיקרו-נרטיב).
למושג זה תפקיד מרכזי בשיח הפוסט-מודרני, והוא התפשט בתרבות המערב בעיקר בעשור האחרון. הוא מקפל בתוכו את ההנחה שאין תיאור עובדתי או "אמת", אלא המציאות המתוארת היא למעשה לא יותר מ…סיפור. אשר על כן, אל לנו להעדיף אמת אחת (=סיפור אחד) על פני חברתה.
דוגמה מייצגת: יש נרטיב ישראלי על שלושה נערים שעמדו בטרמפיאדה ונרצחו בידי בני עוולה בשל היותם נערים ישראלים יהודים. מנגד יש נרטיב פלסטיני שלוחמי חופש היכו בכובש הציוני. שני הנרטיבים שווי ערך, ואל לנו לנקוט גישה מתנשאת ולהעדיף את הנרטיב שלנו על פני הנרטיב של האחר.
על דרך זו גם אין למעשה אפשרות לפסול את הנרטיב של הנאצים, שראו בעם היהודי איום ממשי על האנושות, ועל כן ביקשו להשמידו. זה היה הנרטיב שלהם.
אם כן, אמור מעתה: משה נרטיב ותורתו נרטיב. אולי לכך התכוון ישעיהו הנביא באומרו (בנבואתו על אחרית הימים): "ותהי האמת נעדרת" (ישעיהו נט, טו). עצם המושג 'אמת' ייעלם. אין אמת, יש רק נרטיב – וכל אחד והנרטיב שלו.
