‘עיר שחוברה לה יחדיו’ – ודרשו חז”ל שעושה את כל ישראל חברים. לכאורה המציאות שלנו שונה. יש זוויות ראייה שונות באשר לעיר ירושלים, ומהן נגזר גם היחס ליום ירושלים.
יש המתייחסים לירושלים כאל אתר מוניציפלי חשוב מאין כמותו: עיר בירה, ססגונית, בעלת עבר עשיר. יום ירושלים בעבורם הוא בעיקר יום של איחוד מוניציפלי, אצלם זאת המשמעות של ‘עיר שחוברה לה יחדיו’: איחוד שני חלקי העיר שהיו פרודים 19 שנה .
יש המציינים את העיר כמקום גבורה. הלחימה הקשה, בעיקר בגבעת התחמושת, מציינת את יום ירושלים. זהו יום ניצחון גדול וגם יום זיכרון לגיבורים שנפלו על שחרורה .

יש המדגישים את חשיבותה של ירושלים כבירת ישראל. בכך מחדשת ירושלים את ימיה כקדם אחרי הפסקה ארוכה, מימי דוד ושלמה, עזרא ונחמיה ויהודה המכבי, ועתה בירתה של מדינת ישראל.
יש המתייחסים אליה כאל עיר העבר, כאתר ארכאולוגי מן העתיקים והעשירים בהיסטוריה פעילה בעולם כולו. יום ירושלים הוא בעבורם יום גדול למדע.
אך רוב הציבור אדיש. גם בציונות הדתית רבים מתעלמים ממנו ומסתפקים בכך שהם חוגגים את יום העצמאות. מבחינתם הקמת המדינה היא שיא פסגות שאיפותינו הלאומיות, וב”ה שזכינו לכך. אין להם שאיפות נוספות. רק חלק מהציונות הדתית ,בעיקר תלמידי הישיבות, מציינים את היום הגדול הזה, יום שחרור מקום המקדש, יום שחרור חבלי יהודה ואפרים, יום שאירע בו אחד הניסים הגדולים בתולדות עמנו.
עם כל השוני בין הראיות השונות אפשר לחברן יחד, וצריך לחברן יחד. האמת היא שירושלים כוללת הכול: גם ירושלים של מטה וגם של מעלה, גם מדינה וגם מלכות, גם עבר גם הווה ובעיקר עתיד. ממרום הררי ציון היא משקיפה על כל מה שלמרגלותיה.
מותר האדם הצופה למעלה אל הפסגה, אל העתיד, ממי שעיניו רואות רק את שיפולי ההר .
מה שרואים משם לא רואים מכאן. היקף ראייתו של מי שצופה מלמעלה רחב יותר ממבטו המצומצם של מי שעדיין נמצא למטה. אומנם אי אפשר להעפיל למעלה בלי לעבור תחילה את כל השלבים שלמטה. כל השלבים שבדרך היו חלק משלביו של סולם גדול המוצב ארצה וראשו מגיע השמיימה.
ירושלים זקוקה למדינה שתכיר בה כבירה, לצבא שישחרר אותה לעירייה שתבנה ותתחזק אותה, לכלכלה בריאה שתקיים אותה, למוסדות ציבור, מדע ומשפט, ותלמוד תורה כנגד כולם: לישיבות, כוללים ומכונים שיהפכוה למרכז התורה הגדול בעולם.
כל מי שרוצה לעלות אליה חייב לעבור דרך כל השלבים. כולם חשובים כשלבים נחוצים בדרך לפסגתה. כל אלה נחוצים כשלבים בסולם שממנו נגיע אי”ה לפסגת ההר, למלכות בית דוד, לסנהדרין, ולכתר – למקדש.
ביום ירושלים הצעידנו ה’ צעד גדול קדימה לקראת פסגת שאיפותינו הגדולות. ההודאה וההלל ביום זה מטרתם לחזק שאיפות אלו ולדרבן אותנו להמשיך ולהתקדם ולעלות מעלה מעלה. “תביאמו ותטעמו בהר נחלתך מכון לשבתך פעלת ה’ מקדש ה’ כוננו ידיך”.