חכמינו אומרים ש"בזכות נשים צדקניות שהיו באותו הדור נגאלו ישראל ממצרים" (סוטה יא:). תקופת העבדות קוצרה, ושואל העולם: למה זה בזכות נשים צדקניות? ומתרצים: שהנשים באו לפני פרעה וסכמו איתו שהוא יקצר את תקופת השעבוד ובמקום זה בכל שנה לפני פסח הן יעבדו בפרך (ויש גורסים "יעבידו" בפרך…).
יש לנו מנהג משפחתי, זה למעלה מעשרים שנה, שבכל "שבת הגדול" אנו משננים את הטעמים השונים, מדוע שבת זו נקראת שבת הגדול. בכל שנה אנו משתדלים להוסיף נופך חדש על טעמים אלו.
ברצוני לשתף אתכם במספר טעמים חשובים. אולי יחד נוכל למצוא טעם המתיישב על לבנו. אולי אף נגיע למסקנה שכל הטעמים ביחד הם הסיבה האמיתית.
תמיהה גדולה היא העובדה שה"שלחן-ערוך" מקדיש לכך הלכה מיוחדת בשלחנו הטהור. באו"ח סימן ת"ל נאמר: "שבת שלפני הפסח קורין אותו שבת הגדול".
אנו צריכים לדעת שכל עניין קרבן הפסח במצרים היה נס גדול. הצאן היה מאלילי מצרים והחשש היה "הֵן נִזְבַּח אֶת תּוֹעֲבַת מִצְרַיִם, לְעֵינֵיהֶם וְלֹא יִסְקְלֻנו?!" (שמות ח, כב).
בני ישראל נצטוו לקחת את השה ולקשור אותו למיטתם לצורך ביקור הקרבן במשך מספר ימים. מסתבר להניח, שעשו זאת משבת שלפני הפסח. מצרי שיראה את אלוהיו קשור יכול להגיב בהתאם. על כן היה זה נס גדול מאוד שהמצרים לא עשו להם דבר והוא היווה את הפתיחה לנס העצום של יציאת מצרים (ראה סיכום הטעמים ב"הגדה שלמה" להרב מנחם מ. כשר).
כיוון שהייתה זו מצווה ראשונה, לכן נקרא שבת הגדול שהוא שבת ראשון שנכנסו ישראל למצוות (ע"פ חזקוני ואבודרהם עז, א). האחרונים הוסיפו תבלין לטעם זה שמאחר שהיא מצווה ראשונה נעשו גדולים כמו קטן המגיע לבר-מצוה ונקרא גדול. וב"עוללות אפרים" מסביר את הטעם במאמר חז"ל "גדול המצווה ועושה" (לרוב חל שבת הגדול בפרשת צו).
נהגו ישראל שבשבת שלפני הפסח דורש הרב בהלכות הפסח ומכין את הציבור לקראתו. בספר "הפרדס" לרש"י (עמ' שמג) כתב "לפי שמאחרין העם בשבת שלפני הפסח לשמוע דרשה עד אחר חצות… נראה בעיני העם היום ארוך וגדול יותר". ויש מוסיפין: מפני שהרב גדול העיר דורש. לכך הוסיף ב"צידה לדרך": "לפי שבשבת הזה היו מתקבצות קהילות גדולות כדי לשמוע הלכות הפסח קראוהו שבת הגדול".
המלחמה בקראים נתנה את אותותיה גם כאן. כידוע, מתחילים הקראים את ספירת העומר שלהם ממחרת השבת שאחרי פסח. אצלנו, שגם יום-טוב נקרא שבת, ספירת העומר מתחילה ממחרת חג הפסח. "אשר לזה נראה לי שהנהיגו מימי עולם לקרוא לשבת שלפני הפסח שבת הגדול, להודיע לבני האדם כי יש יום אחריו סמוך ונראה הנקרא שבת ואינו גדול כמוהו והוא יום-טוב ראשון של פסח שנקרא גם-כן שבת" ("אורים גדולים" לרבי אברהם ישראל זאבי).
"כשיצאו ישראל ממצרים אמר להם הקב"ה: אין לכם חודש אחר גדול מזה, לפיכך נקרא החודש הראשון" (ע"פ שמות רבה טו, א).
"לפי כשהיו ישראל במצרים שאל משה יום אחד מפרעה, יום מנוחה, ותפס לו יום שבת… בשבת זו לא חזרו להשתעבד במוצ"ש ולכן נקרא שבת הגדול" (המבי"ט)
יש האומרים שנהגו לקרות לכל השבתות שלפני הרגלים "שבת הגדול". ואמנם מצינו 'יוצר לשבת הגדול של שבועות' ("שיבולי הלקט" רה).
השתדלנו להביא בפניכם טעימה קלה של הטעמים שאספנו ממקורותינו במהלך השנים. לסיום, נוסיף את התחושה של עקרות הבית (ושל הבעלים שמשתדלים לעזור להם) שאכן למנוחה ממאמץ העבדות שהזכרנו יש ב"שבת הגדול" טעם מיוחד…