הרב ד"ר חיים שיין, עו"ד

אבא
שרגא ז״ל נולד בקובנה שבליטא. שרד את הגטו ואת מצעד המוות מדכאו. לאחר המלחמה שהה במחנה עקורים באיטליה שם נשא לאשה את אמי. עסק ברפואת שיניים וטיפל חינם בניצולי שואה, חסרי אמצעים, עבורם היה משענת כלכלית ורוחנית. נפטר בגיל 50 ועודני נער צעיר.
אמא
רחל ז״ל לבית פרומוביץ. גדלה בכפר קטן בקרפאטים. שרדה את אושוויץ, אמה, אחיה ואחיותיה עלו השמימה במשרפות. תבונתה, אצילותה וצדיקותה מלווים אותי מנעורי ועד עצם היום הזה.
החצי השני
שירה אשתי, עלתה מארה״ב. הכרתי אותה לקראת סיום התואר השני שלה בביוכימיה, באוניברסיטת בר אילן. עסקה בניהול ניסויים קליניים בתרופות חדשות וכעת מתנדבת בבית חולים ״מאיר״ בליווי ועדת הלסינקי.
זכינו לשתי בנות ובן, חתנים כלה ונכדים מופלאים.
תל אביב
כשנולדתי התגוררנו בשכונת שבזי בתל אביב. בהיותי בן ארבע עברנו להתגורר בסמוך מאד לרחוב שינקין. באותן שנים ניתן היה לראות ברחובות העיר, חסידי בעלז, ויזניץ, גור ומודזיץ׳. כ׳עבור שנים העיר שינתה פניה. בבית הדירות שבו גרנו מתגוררים היום בוהמיינים והייטקיסטים שידם משגת לשלם את דמי השכירות המאמירים. מתגעגע מאד לתל אביב של ימי נעורי.
מלחמת יום הכיפורים
מלחמת יום כיפור היתה שרות המילואים הראשון שלי. את השרות הסדיר עשיתי כקצין שריון בחטיבה 188 ברמת הגולן. במוצאי יום כיפור יצאתי עם עשרה טנקים ממחנה נתן, עד לקרבת התעלה. לאחר מספר ימי לחימה הטנק שלי קיבל פגיעה ישירה. הטען קשר מאיר שטיין הי״ד נהרג ואני נפצעתי קשה והוכרתי כנכה צה״ל. רבים מחברי לקורס הקצינים ולשרות הסדיר נהרגו. עד היום, למרות השנים שעברו, המלחמה לא מרפה ממני.
משפטים
למדתי משפטים באוניברסיטת תל אביב. הלימודים היו ברמה גבוהה, רוב המרצים היו עורכי דין מהשורה הראשונה. בכיתה הייתי נציג הימין ואמנון אברמוביץ (לימים בערוץ 12, שאינני צופה בו, מאז הפך למכשיר תעמולה) נציג השמאל.
סיימתי את התואר השני בפילוסופיה יהודית בישיבה אוניברסיטה בניו יורק. נושא המחקר ״אדם חברה ומשפט בהגותו של רבי עובדיה ספורנו״. את התואר השלישי במשפטים סיימתי באוניברסיטת תל אביב בהדרכת פרופ׳ אהרן קירשנבאום ז״ל. נושא הדוקטורט ״הצדק במשפט העברי״, שהתפרסם גם כספר.
פילוסופיה
בנוסף למשפטים למדתי פילוסופיה כללית. אחד המרצים היה טיפוס מוזר ומוכשר בשם ד״ר משה קרוי. בעקבות הופעה אחת בטלויזיה הוא הפך להיות מנהיג כת של אגואיסטים שמילאו את האולם הגדול באוניברסיטה. כבר אז זיהיתי את הסכנה האורבת לחברה הישראלית מבעלי דעות שכאלה. לצערי הנבואה מתגשמת בעצם ימים אלה.
בנוסף למדתי קבלה אצל פרופ׳ יוסף בן שלמה ז״ל ויבדל לחיים ארוכים פרופ׳ אסא כשר שממנו למדתי לוגיקה ואתיקה.
אוניברסיטת אריאל
במסגרת העיסוק האקדמי התנדבתי לנסוע ללמד במכללת אריאל בסמוך להקמתה. עם עוד שני מרצים עשינו את דרכנו אחת לשבוע לאריאל, במונית משותפת. לשמחתי ברבות השנים המכללה הפכה לאוניברסיטה ושמה הטוב הולך לפניה.
בשנות העיסוק האקדמי שלי לימדתי באוניברסיטת תל אביב, בר אילן, המכללה האקדמית נתניה והמרכז האקדמי למדע ומשפט. תחום ההוראה העיקרי שלי היה פילוסופיה של המשפט. אחד הספרים שלי כותרתו ״פילוסופיה של המשפט – עיון ישראלי״.
ישראל היום
כבר בתחילת דרכו של העיתון התבקשתי לכתוב טורי דעה. כעבור זמן הטורים שלי התפרסמו בעמודי החדשות. אין ספק שהעיתון תרם רבות לפלורליזם בתקשורת הישראלית, שכבר שנים נשלטת על ידי השמאל. החברה הישראלית חייבת תודה למשפחת אדלסון על התרומה המיוחדת שלהם לחופש הדעה והביטוי בישראל.
בנימין נתניהו
מנהיג דגול ועילוי אמיתי. חבר בכיר ומוביל ברשימה הכוללת את ראשי הממשלה, דוד בן גוריון ומנחם בגין, שתרומתם למדינת ישראל אדירה. פגשתי אותו לראשונה בעת שהיה שגריר באו״ם וחיש מהר הפנמתי שמדובר באישיות מרשימה בעלת יכולות, השכלה ותחושת השליחות, לקדם וליישם את החזון והרעיון שגם אני מאמין בו. את הספר החדש שלי ״ייסורי משה – על הנהגה וכפיות טובה״, הקדשתי לו. נתניהו הוביל את מדינת ישראל להישגים מופלאים ומרשימים. מדינה קטנה בשולי המזרח התיכון שהפכה בהנהגתו להיות מעצמה.
מחוסר יכולת לנצח אותו בקלפי, השמאל ההגמוני בחר להשתמש במערכת אכיפת החוק ובתקשורת להוביל חילופי שלטון. המזימה מתבררת בכל יום נוסף שבו מתנהל המשפט שלו.
נפתלי בנט
אכזבה ענקית לכל מי שרואה במדינת ישראל מדינה יהודית, ובמיוחד אכזבה לאלו שבחרו ״ימינה״ וקיבלו שמאלה שמאלה. מקיאוולי מת מזמן אך המקיאווליזם חי ובועט בישראל.
ממשלת השינוי
נאלץ לצטט את ח״כ אחמד טיבי שמזהה את הממשלה הישראלית פלשתינית הראשונה. ממשלה שדוחקת לשולי ההיסטוריה את חזון שיבת ציון והמדינה היהודית ומקדשת את מדינת כל אזרחיה. בספרי ״מדינת היהודים שלב הסיכומים – הרב עובדיה יוסף והנשיא אהרן ברק״ שהתפרסם בשנת 2007 צפיתי במדויק את התהליכים העוברים על מדינת ישראל כעת.
הציונות הדתית
הטראומה של הגירוש מגוש קטיף כיבתה את אורות ההנהגה. סוגיית מיהו דתי נבלעה לתוך ספקטרום. כאדם אופטימי אני מאמין שיבוא יום ויקומו כוחות רעננים מתוך הציונות הדתית, והדגלים יונפו שוב לראש התורן כי המלאכה לא הושלמה ועלינו להיות שותפים פעילים ומובילים להאדרת הרוח הגדולה של תקומת ישראל בארצו.
קורונה
מגפה נוראית, שדורשת חשבון נפש ולא הכלה. מסר לאנושות כולה, שביסודו יותר צניעות וערבות הדדית. בעולם המודרני התרגלו לחשוב שהאדם שולט בטבע. מתברר שלא! בעולם המערבי התרגלו לחשוב שכל אחד לעצמו ואחריו המבול, מתברר שלא!
מי היה מאמין שיבוא יום ובני כל העולם ייחלו ליום שבו אפשר יהיה להוריד את המסכות ולגלות את הפנים האמיתיות של הקיום האנושי?
מקובלים
כבר עשרות שנים שאני זוכה להימצא בקרבת גדולי מקובלי האמת, שחלקם נסתרים. מפעם לפעם אני עורך טיש ומספר על מעשי מופתים שראיתי במו עיני.
מדינת ישראל
ראשית צמיחת גאולתנו ממש. התגשמות חלום דורות. אלפי שנים צדיקי עולם התפללו ״ולירושלים עירך ברחמים תשוב״, ״ותחזינה עינינו בשובך לציון״. אנחנו לא צדיקים ולא גדולי עולם, זכינו לראות בהתגשמות חזון העצמות היבשות של הנביא יחזקאל. אחרי שואה איומה ומלחמת שחרור שגבתה קורבנות רבים, קמה מדינה לתפארת. הצעתי לכל אזרח במדינה לקחת את ספרי הנביאים לטייל ביהודה, בשומרון, בירושלים, בדרום ובגליל ולזהות שכל הנבואות מתגשמות בימינו אלה ממש. 

המשימה טרם הושלמה. בחברה הישראלית יש פגמים הדורשים תיקון דחוף. כי אם לא נתקן אותם לא יהיו רבים שמוכנים למסור את הנפש על הגנתה וטרם הגיעו הימים של ו״גר זאב עם כבש״.  

הרב ד״ר חיים שיין

יהודי גאה, מאמין בה׳ ובתורת משה. בן ממשיך לשושלת עתיקה בת אלפי שנים ששרדה אימפריות ענקיות שכבר נעלמו ואינן. זוכה לחיות בימים הגדולים ביותר בהיסטוריה היהודית. אם היו אומרים בשנת תש״ד (1944) לאמא שלי על הרמפה באושוויץ בירקנאו שליהודים תהיה בעוד ארבע שנים מדינה היא בודאי היתה אומרת שאלה ימי הגאולה. אם היו אומרים לאבי במצעד המוות מדכאו שיבוא יום וליהודים יהיה צבא והבן והנכד שלו ישרתו כקצינים בשריון הוא בודאי היה אומר – עת הזמיר הגיע, אם היו אומרים לסבא שלי בכפר הקטן בקרפאטים שיבוא יום והנכדים והנינים שלו יתפללו בקבר רחל ובמערת המכפלה הוא היה אומר – המשיח כבר כאן. 

אשר על כן אני שמח ומודה לקב״ה על שזיכני לחיות בימים הגדולים האלה.