בתחילת פרק ב' מסופר על בן לוי (עמרם) הלוקח את בת לוי (יוכבד) לאישה ונולד להם משה – אח למרים ואהרון.
בפסוקים הראשונים מתואר משה כ-"ילד" אך בפסוק ו' יש פתאום שינוי :
" וַתִּפְתַּח וַתִּרְאֵהוּ אֶת הַיֶּלֶד, וְהִנֵּה נַעַר בֹּכֶה; וַתַּחְמֹל עָלָיו וַתֹּאמֶר, מִיַּלְדֵי הָעִבְרִים זֶה" ( שמות פרק ב' פס' 6).
בת פרעה פותחת את התיבה בה מונח משה והיא רואה ילד ,אך מי שבוכה הוא נער , ואז היא אומרת שהוא מילדי העבריים. יש כאן מעבר מילד לנער וחזור לילד באותו הפסוק. הפרשנים כולם דנים בעניין ונותנים פירושים שונים.
ברצוני לתת פירוש תהליכי המתייחס לא רק לגדילה הביולוגית של הנולד אלא גם לתיאורים השונים של שלבי הגדילה השונים בשפה העברית.
תינוק שרק נולד צריך את הוריו באופן מוחלט על מנת לחיות. אין ביכולתו העצמאית לעשות כלום מלבד לנשום. הוא זקוק לעזרה וסיוע בכל – להובלה בכל אשר יצטרך. להוליד מלשון להוביל. לתינוק אין שום ידע מקדים ואין שום יכולת לבצע, הוריו אחראים כלפיו בין השאר גם לבריאותו וגדילתו התקניים תוך הובלתו במסע החיים שלו.
לאחר גדילתו, הילד נעשה נער. גיל זה מתבטא (הרבה) פעמים בהתנערות של הילד. בבעיטה במוסכמות, במרידה בנהלים, ברצון להחליט לבד ולעשות לבד. הגיל בו הנער חושב שהוא כבר יודע ומבין מספיק כדי להתנהל עצמאית.
עם התקדמות השנים הנער הופך לבחור. בשלב זה של החיים הוא אכן מספיק חכם, אחראי וגדול לעשות את הבחירות שלו. על פי החוק הישראלי כל אזרח מגיל 18 זכאי לבחור לכנסת, מחוייב בחוק גיוס חובה, רשאי לקנות ולשתות אלכוהול ועוד חוקים המותרים רק מגיל 18 ומעלה. כלומר הבחור כבר מספיק גדול כדי שנסמוך עליו שיעשה את הבחירות הנכונות.
הבחור הופך עם השנים לבוגר – גיל בו הוא גדול מספיק לכדי לקחת אחריות גם על אחרים – חתונה, הורות וכדומה.
משה רבינו נולד כ"ילד" אך כבר אז גילה יכולות הבנה ובגרות של "נער". משה כתינוק אמנם לא יכל לבצע שום פעולה ללא עזרת המבוגרים, אך בהבנה הוא כבר הפנים את מצבו ומצב עם ישראל. הייתה בו ההבנה של צרות וגזירות ושיעבוד של העם.
חשוב שבכל שכבת גיל נדע לתת לילדינו את היחס המתאים, את המרווח (SPACE) והאחריות המתאימה לאותו הגיל , לאפשר לילד / נער / בחור / בוגר להתנסות ולקחת החלטות בהתאם להתקדמות שלו.
אנו תמיד נישאר ההורים ותמיד נעמוד לצידם ומאחוריהם, אך חשוב כל כך שבכל שלב נדע לשחרר ולאפשר להם את מידת החופש הרצויה במידה הנכונה והראויה.