דבר אחד ברור: לומר בפה מלא 'ארץ ישראל היא שלנו, נקודה'

אין כאן עניין של פיקוח נפש?
"אם יגידו לך: 'לך לתרום דם אבל לפני כן תאכל חזיר', אתה לא תלך. אבל זה פיקוח נפש! אז למה אתם מכריחים אותי לאכול חזיר? ולהתחתן איש עם איש או אשה עם אשה וכל התועבות האלה זה יותר חמור מלאכול חזיר. אז בוודאי, זה חטא ופשע מה שהם עושים. נחכה שיעשו תשובה".
הרב יודע אם יש התקדמות בעניין שינוי הטפסים?
"אני לא יודע. אמרו לי שהם עשו שינוי 'קוסמטי', אבל זה לא שינוי אמיתי".
האם ניתן להשליך מכאן לגבי יחס הרב לאדם עם נטייה לבני מינו?
"אנו אוהבים את כל עם ישראל. אבל הם לא מנהלים לנו מה טוב ומה רע. אם יהודי אוכל חזיר – אני אוהב אותו. אבל אם הוא עכשיו יכריח אותי לכתוב תפריט ובו מציעים חזיר – זה משהו אחר.
איך אומר מרן הרב קוק? בתפילת יום הכיפורים אומרים "אנחנו מתירים להתפלל עם העבריינים". להתפלל איתם – כן, אך לא להתחשב בדעותיהם העברייניות".

"כמה זמן לוקח לזייף תעודת כשרות? 5 דקות?"
מה דעת הרב לגבי הממשלה הנוכחית?
"ראשית כל, כמובן שאנו שמחים שיש לנו ממשלה ולא בריטים או חלילה גרוע מזה. ומה גרוע מזה? כשהייתי תינוק החביאו אותי כדי שלא אגיע למחנה השמדה. זה יותר גרוע מבריטים, ובוודאי מהממשלה. אבל הממשלה הזאת היא ממשלה בעייתית. אמנם היא גם עושה דברים טובים אך היא מושכת לכיוון לא טוב – למדינת כל אזרחיה. פה זו מדינה יהודית, מדינה של יהודים, ופה הכל יהודי, נקודה. הרצל אמר 'מדינת היהודים'".
מאז כניסת הממשלה לשלטון מנסים לשנות את כל שהיה עד עתה בעניין כשרות לבתי עסק. מה שנקרא, 'רפורמת הכשרות'. שאלתי את הרב מה דעתו בעניין.
"זה לא טוב", הוא ענה. "כשיהודי פשוט יראה שכתוב 'כשר', איך הוא ידע אם זה באמת כשר או לא?! מה, הוא צריך להתחיל לחקור? אני רוצה להיות בטוח שאם כתוב כשר אז זה כשר. ולא שמי שייתן את ההכשר, לא יהיה קיים בכלל. כמה זמן לוקח לזייף תעודת כשרות? 5 דקות? במצב הנוכחי, בשונה מהרפורמה, אני יודע שיש רבנות ראשית או מקומית ואני רגוע".
הרפורמה תאפשר זיופים?
"בוודאי. אם יש כשרות ממלכתית – ידוע שזה כשר. אבל אם כל אחד יכול לתת הכשר, אני לא יודע מי הרב שייתן כשרות. והתאגידים ייפתחו בתחרות ביניהם אז יבחרו במי שיותר נותן ובמי שיותר זול, וכך אפשר לזייף. גם עכשיו יש זיופים. כל מספר ימים אני מקבל דו"ח ממחלקת הרבנות הראשית 'זה זיוף, זה זיוף…', אבל עולים עליהם. צריך כשרות ממלכתית. גיור ממלכתי. צבא אחד במדינה אחת. אלו דברים שלא עושים בהם הפרטה".

ומה דעת הרב לגבי מתווה הכותל?

"אותו דבר. אנחנו אוהבים את הרפורמים, הם יהודים. אמנם לא כולם. יש שם המון נישואי תערובת והם אפילו לא יודעים אם הם יהודים או לא. ובכל מקרה אני אוהב את כולם. אך אין זה אומר שהם יחליטו לי מה זו תורה! הכותל, זה בית הכנסת הכי קדוש של עם ישראל. הם לא יקבעו בשבילי איך יתפללו שם. זה הכל פוליטיקה".

הרפורמים לא מוגדרים ככופרים?!

"כן, אוהבים גם את הכופרים. אנו אוהבים את כולם. אבל הם לא יקבעו לנו מה היא התורה, "יצחק אוהב את עשיו". ובליל הסדר, יש את הרשע. אנו אומרים לו 'בבקשה, שב איתנו' אבל אתה לא תקבע לנו מה בסדר ומה לא בסדר".

בתואר למדעי מזרח התיכון

לצערנו, בתקופה האחרונה חווינו לא מעט פיגועים מצד אויבנו. שמונה פיגועים בחודש. דמם של היהודים נשפך כמים. שאלתי את הרב איך לדעתו ניתן למגר את הטרור.

"אי אפשר. בכל מדינה בעולם יש רוצחים, אי אפשר להצמיד שני שוטרים לכל אדם. אף מדינה בעולם לא מצליחה למגר את הטרור. מה שכן אפשר זה לצמצם את הטרור על ידי אמצעים ביטחוניים, הרתעה וענישה קשה".

לרב חשוב להדגיש, שיש יותר מתים מדברים אחרים: "אתה יודע כמה נהרגים בתאונות דרכים כל שנה? 300. ומעישון? 8,000. ושישית מהמתים מעישון הם מתים מעישון סביל. צריך לראות את הדברים בפרופורציה. אמנם, עדיין זה לא מנחם כי הלב בוכה על כל אחד שנהרג".

נכון, אבל אי אפשר להתעלם מכך שהטרור גדל.

"אתה שואל איך אפשר להפחית את הטרור? אין מה לעשות: הטרור עולה, יורד וחוזר חלילה. ככה זה כל התופעות ההיסטוריות והחברתיות. אם אנו רוצים למגר את הטרור צריך שיהיה דבר אחד ברור: לומר בפה מלא 'ארץ ישראל היא שלנו, נקודה'. אתם יכולים לעשות כמה טרור שאתם רוצים, אנחנו שומרים על ארצנו! זה יוריד את הטרור. אבל אם ניתן פתח: 'קחו את זה, ואת זה' – הטרור יגבר. לומדים את זה בתואר במדעי מזרח התיכון".

הרב קרא לאנשים ללכת לגור בעכו כי זו גם דרך להתמודד עם הטרור?

"כן, זו גם דרך. תראה, לגור בכל מקום בארץ זו מצווה. לפעמים יש מקום שצריך יותר אנשים. כתוב בספר חסידים: 'יש מצווה שהיא כמו מת מצווה', שהיא מוזנחת, לגור איפה שצריכים אותך".

האם הרב תומך בפינוי חומש?

"אסור לפנות יישובים. צריך להתיישב לכל אורך ורוחב הארץ. אין כאן שאלה בכלל. לא צריך רק לחזק את מה שיש אלא להקים עוד ועוד יישובים. הרמב"ן אומר 'שלא נניח ממנה מקום לשממה'.

יש שיר של בני עקיבא "ישיבות נקים בכל מקום, בעיר ובכפר". נו, נחלוק על השיר?

יש אנשים שגרים במקומות של מסירות נפש. צריך לחבק ולנשק אותם, ולתמוך בהם.

בהתחלה, לאחר מלחמת ששת הימים לא הקימו אף יישוב חוץ מכפר עציון. זאת עד מלחמת יום הכיפורים – אז התחילו להקים יישובים… ועתה יש קרוב לחצי מיליון. צריך סבלנות. צריך להיות עקשן. כך אמרו בישיבה של הגאון מוילנא 'העקשן יצליח'. עקשן לא על שטויות, אלא בעבודת ה'".

"היה תקיף בדעותיו והכל באהבה"

השבוע הלך לעולמו בגיל 84 הרב אליעזר ולדמן, ראש ישיבת ניר בקרית ארבע. הרב שלמה אבינר, שלמד מפי הרב ולדמן, מספר עליו: "אני קורא לרב ולדמן מורי ורבי. למדתי אצלו 4 שנים, אז אני לא יכול לומר שאני תלמיד שלו כי 4 שנים זה לא מספיק כדי להיות תלמיד. לכן אני קורא לו מורי ורבי. הוא היה תלמיד של מרן הרב קוק ושל רבנו הרב צבי יהודה. תלמיד נאמן. כל מילה שאמר זה מהרב קוק ורבנו הרצי"ה. ולא בגלל שהוא לא למד דברים אחרים. הוא למד המון דברים, למד בעוד ישיבות ולמד תואר בפילוסופיה ופסיכולוגיה, אלא הוא הגיע להכרעה מוחלטת שזו האמת שהוא הולך בה.

גם מידות הוא למד מהם. בישיבה באמריקה היו מאוד קשוחים איתם. פתאום הוא ראה שהרב צבי יהודה אבהי ומלא אהבה. גם הוא היה כזה. אבא אוהב של כולם. לא אדם חסר עמוד שידרה, היה תקיף בדעותיו והכל באהבה. פעם אמרתי 'כולו רוך ונועם עדנים', הוא לא ויתר על האמת, אך הכל ברוך ובנועם".

יש לרב תוכניות לעתיד?

"כן, להתפלל ערבית. ועד ערבית יש לי תכנית ללמוד תורה, וגם אחרי ערבית".

לסיום, בוחר הרב שלמה אבינר לחזק את עניין ההודאה לה'.

"צריך להודות לקב"ה על כל מה שזכינו. אילו פינו מלא שירה כים אין אנו מספיקים להודות לך. נכון שיש בעיות, אבל הדברים הטובים – הם יותר לאין ערוך. את הבעיות נפתור. כל הזמן נלך ונתחזק באומץ, בגבורה, באמונה ובהרבה אהבת ישראל".

אשרינו שזכינו.