הבית השמאלני, החזרה בתשובה, החינוך, ההתיישבות הצעירה, הממשלה והמצב במדינה • חברת הכנסת אורית סטרוק בראיון פתוח:
מסלול חייה של חברת הכנסת אורית סטרוק ממפלגת הציונות הדתית היה יכול להיות אחר לחלוטין. סטרוק, שנולדה בבית לא דתי המזוהה עם השמאל ״היותר שמאלי״ לדבריה, שבו התקיימו בשנות השבעים מפגשי יהודים ופלסטינים במטרה לקדם את השלום, חזרה בתשובה כשלמדה בתיכון ליד״ה שנחשב שמאלני אליטיסטי. החזרה בתשובה והחיבור למכון מאיר ולרב ולרבנית דרוקמן שינו את השקפת עולמה לא רק בתחום הרוחני אלא גם המדיני.
״ככל שהעמקתי בחזרה בתשובה, תהליך שנמשך כמה שנים, קיבלתי את ההשקפה של הציונות הדתית שמדברת על ארץ ישראל לעם ישראל על פי תורת ישראל. להורים לא היה פשוט אבל גם בזכות הבית -שהיה מאוד חם – ובזכות ההדרכה של הרב דרוקמן ושל מכון מאיר שלא מנתקים את הקשר עם ההורים אלא ממשיכים ביחד, ב״ה צלחנו ביחד את המכשולים ולמדנו לחיות ביחד למרות חילוקי הדעות״, היא משתפת.
הוריה של סטרוק נפטרו בשנתיים האחרונות והיא מתגעגעת ומודה להם על מקומה הציבורי כיום. ״אבא שלי היה עו״ד עד גיל 70 ואז החליט לחזור לאקדמיה. עשה דוקטורט, כתב ספרים וממש המציא את עצמו מחדש. אמא שלי הייתה מורה ולאחר מכן עסקה בכל מה שרק אפשר. אומנית, שחקנית חובבת וליצנית רפואית, יועצת, מדריכת הורים, מדריכת מורים וזוגות. היא הייתה אישה רבת פעלים השפיעה טוב על הרבה אנשים. אבא שלי דחף אותי לעשיה הציבורית כבר מכיתה ד׳ אז אני מניחה שאם לא הייתי חוזרת בתשובה הייתי היום חברת כנסת מטעם מרצ״.
הצלת נפשות בתקופת קורונה
סטרוק אמנם מזוהה עם המאבק על ארץ ישראל ומשמשת גם כיו״ר שדולת א״י בכנסת (יחד עם ח״כ יואב קיש מהליכוד) אך בימים אלה מובילה דווקא מאבק חברתי ואזרחי חשוב על מצב הקב״סים (קציני ביקור סדיר) במערכת החינוך וחשוב לה לשים את הנושא על סדר היום. לאחרונה יזמה דיון שהתקיים בוועדת החינוך בכנסת בנושא הנשירה ממוסדות החינוך.
מה לך ולקציני ביקור סדיר?
״החיים לצד בעלי שכאיש חינוך נאבק על תלמידים שלא יפלטו מהמסגרת החינוכית, והמציאות שראיתי בעיניי:
ראיתי כיצד תלמידים שנשרו ממסגרות חינוכיות כמעט תמיד הידרדרו, ולעומת זאת תלמידים שהמסגרת הסכימה להכיל אותם למרות שהם היו שונים, קשים ובעיתיים – בסופו של דבר לאחר שצלחו את המשברים הפכו לבוגרים חיוביים, נורמטיביים ואפילו בלא-מעט מקרים אנשים מרשימים מאד.
בדיון שערכנו בוועדת החינוך נחשפנו לבעיה הקשה מאוד של הקב״סים ולכך שאין שום הלימה בין תנאי העבודה והשכר שלהם לבין התפקיד הקריטי והמסור שהם ממלאים. יש תמימות דעים שצריך לשפר את תנאי העסקתם. הם עובדים בלי שעות ותנאי השכר הינם ממש בתת רמה. כתוצאה מכך הרבה קב״סים נוטשים. היום התקן הוא 100 ילדים לקב״ס. זה לא תקין לא סביר בכל קנה מידה. אני רוצה לראות את המורה שמצליח לעמוד מול 100 ילדים בכיתה ופה אתה צריך לעבוד עם 100 ילדים שפזורים בהמון מקומות ונמצאים במצבים שונים. וגם התקן הזה נפרץ מזמן: על 90,000 נושרים ישנם רק 760 קב״סים. שמתי לעצמי כמשימה לשנות את תנאי העסקה של הקב״סים, לא רק בשבילם אלא בשביל החברה כולה".
מה התכניות שלך לשיפור התחום?
״כרגע אני לומדת את הנושא. קיבלתי המון פניות של קב״סים בעקבות הדיון הזה. יו״ר הועדה הבטיחה שיהיה דיון נוסף בעוד 12 שבועות ואני הולכת לנתח את זה במטרה לבוא עם הצעות יותר ספציפיות ולהתקדם לפתרונות. כמו שאצל אחיות בבתי החולים, תנאי העסקה לא סבירים פוגעים בסופו של דבר בחולים, כך גם אצל הקב״סים. אנו רואים את זה כיום במיוחד בקורונה. עבודתם היא הצלת נפשות מהידרדרות לרחוב או מפני שקיעה בדיכאונות ומצבים רגשיים בעיתיים״.
סטרוק פעילה בוועדת החינוך גם בנושאים נוספים, ולאחרונה יזמה 2 דיונים נוספים בוועדה: בנושא שימור אתרי ארכיאולוגיה ביו"ש, ובנושא הרפורמה המתוכננת במבחני הבגרות, רפורמה שכפי הנראה תחריג את מקצועות הזהות היהודית ממבחני הבגרות ותותיר את הלימוד וההיבחנות בהם להחלטת מנהלי בתי הספר. "הרפורמה הזו מדאיגה ולכן יזמתי, יחד עם ח"כ קינלי טור פז, פניה של עשרות ח"כים ליו"ר הועדה בבקשה לקיים עליה דיון מעמיק בטרם קבלת החלטות", היא אומרת. כאמור חלק ניכר מפעילותה הפרלמנטרית מתקיים דרך שדולת ארץ ישראל הוותיקה אשר בראשה היא עומדת ואותה גם ניהלה שנים ארוכות.
סטרוק נשואה לאברהם איש חינוך ותיק והם הורים ל – 11 ילדים ועם 28 נכדים כן ירבו. היא מתגוררת ביישוב היהודי בחברון ופותחת את יומה מדי בוקר בתפילה במערת המכפלה. בימים בהם היא נאלצת ללון בירושלים, בשל התארכות ישיבות המליאה, היא צועדת רגלית לתפילת שחרית בכותל.
השבוע בילית לילה אחד בחומש, למה?
"בעקבות הפיגוע בחומש, בו נרצח יהודה דימנטמן הי"ד, קיבלה הממשלה החלטה חמורה ומסוכנת: במקום לחזק את הישיבה שפועלת בחומש – התקבלה החלטה לסלק סופית את הישיבה, מעשה שהוא גם פרס ורוח גבית לטרור, וגם המשך דרכו של אריק שרון, דרך ההתנתקות והנסיגות. עם המצב הזה לא יכולנו להשלים, ולכן כבר ביום ראשון עלינו לחומש, קבוצה של חברי כנסת, לחזק את המקום ולמנוע ניתוק ממנו. לשמחתי בעקבותינו באו רבים, וביום חמישי, עם תום השבעה, עלו לחומש למעלה מ – 15 אלף איש ברגל, בגשם שוטף, במסירות גדולה מאד ומרגשת מאד. אני מציעה לנפתלי בנט לשים לב לעובדה שהימין בישראל לא מוכן בשום אופן לוותר על חומש, ולפעול בהתאם. בינתיים אני שומעת שבזמן שבתי המחבלים עוד לא נהרסו – הוא הורס שם את בתי המתיישבים היהודים".
גל הפיגועים האחרון, היא אומרת, הוא תוצאה להעדר תגובה נחושה של הממשלה. "כשבתי המחבלים שביצעו את הפיגועים לא נהרסים, כששוטרים שחיסלו מחבלים מוזמנים לחקירה באזהרה, כשכספי הטרור של הרש"פ מקוזזים ממנה על פי חוק, אבל מיד מוחזרים לה בשיטת הדלת המסתובבת שהמציא בני גנץ, כשמעבירים מאות חיילים לתפקידי שוטרים כדי לעבות את המערך המשטרתי נגד המתיישבים – כל זה אינו משדר נחישות במאבק בטרור, אלא להפך״.
אפרופו גל הטרור החוזר, יצאתם בימים האחרונים למפקד הציונות הדתית תחת הסלוגן ״אל תתעצבנו, תתפקדו״. למה עכשיו?
״בימים האלו מלאה חצי שנה להקמת הממשלה, שעצם הקמתה היא הפניית עורף מוחלטת לערכים הכי בסיסיים שלנו. אנחנו רואים יום יום לאן הממשלה מדרדרת אותנו, לא רק בכניעה המתמשכת לרע"מ, שהיא הזרוע הפוליטית של התנועה האיסלאמית, אלא גם בצעדים מסוכנים של גורמי השמאל בממשלה: הצטרפותם של שרים בממשלה לקמפיין "אלימות המתנחלים" היא התרת דם ממש, הפקרת שטחי c על ידי בני גנץ – נסיגה בפועל מארץ ישראל, הרפיסות מול גל הטרור, הפגיעה בזהות היהודית של המדינה ברפורמות מסוכנות בכשרות וגיור, הפגיעה האקטיבית בלומדי התורה, וזה על קצה המזלג ממש. והנורא מכל הוא בניית אידיאולוגיית ה"לכתחילה", כלומר: אמנם הרכבנו את הממשלה עם השמאל ועם רע"מ כי לא היתה ברירה, אבל לכתחילה זה
בעקבות הפיגוע בחומש, בו נרצח יהודה דימנטמן הי"ד, קיבלה הממשלה החלטה חמורה ומסוכנת: במקום לחזק את הישיבה שפועלת בחומש – התקבלה החלטה לסלק סופית את הישיבה, מעשה שהוא גם פרס ורוח גבית לטרור, וגם המשך דרכו של אריק שרון, דרך ההתנתקות והנסיגות. אני מציעה לנפתלי בנט לשים לב לעובדה שהימין בישראל לא מוכן בשום אופן לוותר על חומש, ולפעול בהתאם. בינתיים אני שומעת שבזמן שבתי המחבלים עוד לא נהרסו – הוא הורס שם את בתי המתיישבים היהודים
הזה הוא להתאחד ולהתפקד. ההתפקדות מעבירה מסר: לא ויתרנו, הציבור לא מסכים לטשטוש הזה. הממשלה מנסה בעצם לטשטש את האמת ולהתכחש לעקרונות מאוד בסיסיים של הציבור שלנו ולכן ההתפקדות היא אמירה ברורה שיש לנו אמת ודרך וערכים שאינם למכירה, ואנחנו בקול גדול אומרים לא למדינת שני לאומים, לא מדינה שמתקדמת לאוסלו ג, לא מדינה שמנסה להתפרק מכל הפרהסיה היהודית שאנחנו חותרים אליה כל השנים.
"אבל אחרי הלא אנחנו אומרים מה כן – כן להתלכדות מסביב לערכים של הציונות הדתית, מדינה יהודית, מדינה שעם ישראל חיכה לה 2000 שנה. יש לנו ערכים ויש לנו דרך ולא נסכים שתמכרו את כל הערכים שלנו עבור בצע השלטון. וזאת המשמעות של התפקדות. ואני קוראת לאנשים שגם לא היו רגילים להתפקד למפלגה או להיות חלק מגוף פוליטי להצטרף״.
"הרכב הממשלה מסכן לא רק את גבולות 67' אלא גם את גבולות 48'"
לראשונה זה שנים רבות ראשי השדולה ועיקר חבריה באופוזיציה. איך בא לידי ביטוי עבודת השדולה באופוזיציה לעומת הקואליציה?
״הקושי הוא לא בהיבט של קואליציה או אופוזיציה. אלא מול איזו ממשלה עובדים. האם צריך לעבוד מול ממשלה שרובה שמאל וחלקה גם ערבים או שאתה עובד עם ממשלה שבסך הכל היא בעד ארץ ישראל וצריך פה ושם עידוד ודחיפה. אנחנו עובדים פה מול ממשלה שחלקים ממנה רוצים ההפך הגמור מהמטרה של השדולה וזה לא פשוט. בכנסת הזאת הרחבנו מאוד את הפעילות גם במה שמתרחש בערים המעורבות בנגב ובגליל. הרכב הממשלה מסכן לא רק את גבולות 67' אלא גם את גבולות 48'. הבנו שהמערכה כיום על ארץ ישראל היא הרבה יותר רחבה ומורכבת מאשר מערכה רגילה ואנחנו משתדלים לטפל בכל החזיתות.
עקבנו מאוד מקרוב אחרי כל הנושא של הסדרת המאחזים הבדואים בנגב והיינו בהחלט בין הגורמים שדחפו לכך שההסדרה הזאת תהיה בקווי מתאר סבירים ולא תופקר.
חשפנו בכנסת את הלחצים של רע"מ ואת הסכנות כדי שהממשלה לא תוכל "להתקפל עם משתיק קול" בלי שאף אחד מבין מה גודל הסכנה. אנחנו משתדלים לשתף את חברי השדולה מהקואליציה בכל הפעילויות, מסיורים ועד לקידום דיונים בכנסת. עצם העובדה שהם נחשפים לנתונים הקשים ופעילים יחד אתנו היא חשובה. יחד עם זה, עדין לא ראיתי אצל אף אחד מהם נכונות להטיל את מלוא כובד משקלו בסוגיות הרות גורל, כמו למשל: הנסיגה מחומש, הלבנת המאחזים הפלסטינים בשטחי סי, חוק החשמל, או ההתיישבות הצעירה. כל אחד מהם הוא האצבע ה-61 בקואליציה, ויכול להשפיע באופן דרמטי על מהלכיה״.
רק לפני שנה היינו פסע מהחלת ריבונות והיום נאבקים נגד מדינה פלסטינית?
״אנחנו אכן נאבקים שלא תהיה מדינה פלסטינית. אבל במקביל הסכנה הנוספת בממשלה הזאת היא סכנה של אובדן זהות מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. לשם רע״מ ומפלגות השמאל חותרות במרץ.
חוק החשמל וחוק חריש הן 2 דוגמאות קיצונית של הדבר הנורא הזה. בחוק החשמל הממשלה מאמצת את הטענה של רע"מ כאילו עברייני הבניה הם הקורבנות והמדינה היא האשמה, נותנים פרס לעבריינים ומעודדים בכך בניה בלתי חוקית. בחוק חריש שוב נכנעים בפני הטענה של רע"מ שחריש היא בעצם התנחלות גזענית בלב ואדי ערה, שמוגדר כאזור ערבי פלסטיני. הנרטיב האיסלמי והפלסטיני נכנס ברגל גסה לכל מסדרונות השלטון וועדות הכנסת
הזה הוא להתאחד ולהתפקד. ההתפקדות מעבירה מסר: לא ויתרנו, הציבור לא מסכים לטשטוש הזה. הממשלה מנסה בעצם לטשטש את האמת ולהתכחש לעקרונות מאוד בסיסיים של הציבור שלנו ולכן ההתפקדות היא אמירה ברורה שיש לנו אמת ודרך וערכים שאינם למכירה, ואנחנו בקול גדול אומרים לא למדינת שני לאומים, לא מדינה שמתקדמת לאוסלו ג, לא מדינה שמנסה להתפרק מכל הפרהסיה היהודית שאנחנו חותרים אליה כל השנים.
"אבל אחרי הלא אנחנו אומרים מה כן – כן להתלכדות מסביב לערכים של הציונות הדתית, מדינה יהודית, מדינה שעם ישראל חיכה לה 2000 שנה. יש לנו ערכים ויש לנו דרך ולא נסכים שתמכרו את כל הערכים שלנו עבור בצע השלטון. וזאת המשמעות של התפקדות. ואני קוראת לאנשים שגם לא היו רגילים להתפקד למפלגה או להיות חלק מגוף פוליטי להצטרף״.
"הרכב הממשלה מסכן לא רק את גבולות 67' אלא גם את גבולות 48'"
לראשונה זה שנים רבות ראשי השדולה ועיקר חבריה באופוזיציה. איך בא לידי ביטוי עבודת השדולה באופוזיציה לעומת הקואליציה?
״הקושי הוא לא בהיבט של קואליציה או אופוזיציה. אלא מול איזו ממשלה עובדים. האם צריך לעבוד מול ממשלה שרובה שמאל וחלקה גם ערבים או שאתה עובד עם ממשלה שבסך הכל היא בעד ארץ ישראל וצריך פה ושם עידוד ודחיפה. אנחנו עובדים פה מול ממשלה שחלקים ממנה רוצים ההפך הגמור מהמטרה של השדולה וזה לא פשוט. בכנסת הזאת הרחבנו מאוד את הפעילות גם במה שמתרחש בערים המעורבות בנגב ובגליל. הרכב הממשלה מסכן לא רק את גבולות 67' אלא גם את גבולות 48'. הבנו שהמערכה כיום על ארץ ישראל היא הרבה יותר רחבה ומורכבת מאשר מערכה רגילה ואנחנו משתדלים לטפל בכל החזיתות.
עקבנו מאוד מקרוב אחרי כל הנושא של הסדרת המאחזים הבדואים בנגב והיינו בהחלט בין הגורמים שדחפו לכך שההסדרה הזאת תהיה בקווי מתאר סבירים ולא תופקר.
חשפנו בכנסת את הלחצים של רע"מ ואת הסכנות כדי שהממשלה לא תוכל "להתקפל עם משתיק קול" בלי שאף אחד מבין מה גודל הסכנה. אנחנו משתדלים לשתף את חברי השדולה מהקואליציה בכל הפעילויות, מסיורים ועד לקידום דיונים בכנסת. עצם העובדה שהם נחשפים לנתונים הקשים ופעילים יחד אתנו היא חשובה. יחד עם זה, עדין לא ראיתי אצל אף אחד מהם נכונות להטיל את מלוא כובד משקלו בסוגיות הרות גורל, כמו למשל: הנסיגה מחומש, הלבנת המאחזים הפלסטינים בשטחי סי, חוק החשמל, או ההתיישבות הצעירה. כל אחד מהם הוא האצבע ה-61 בקואליציה, ויכול להשפיע באופן דרמטי על מהלכיה״.
רק לפני שנה היינו פסע מהחלת ריבונות והיום נאבקים נגד מדינה פלסטינית?
״אנחנו אכן נאבקים שלא תהיה מדינה פלסטינית. אבל במקביל הסכנה הנוספת בממשלה הזאת היא סכנה של אובדן זהות מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. לשם רע״מ ומפלגות השמאל חותרות במרץ.
חוק החשמל וחוק חריש הן 2 דוגמאות קיצונית של הדבר הנורא הזה. בחוק החשמל הממשלה מאמצת את הטענה של רע"מ כאילו עברייני הבניה הם הקורבנות והמדינה היא האשמה, נותנים פרס לעבריינים ומעודדים בכך בניה בלתי חוקית. בחוק חריש שוב נכנעים בפני הטענה של רע"מ שחריש היא בעצם התנחלות גזענית בלב ואדי ערה, שמוגדר כאזור ערבי פלסטיני. הנרטיב האיסלמי והפלסטיני נכנס ברגל גסה לכל מסדרונות השלטון וועדות הכנסת ומשפיע בצורה מאוד קשה קיצונית והרסנית על הזהות של המדינה״.
לפני שבוע בכנס השדולה הטחת בשר הביטחון האשמה חמורה שהוא ״פועל למען האינטרס של האויב״.
״לרשות הפלסטינית יש תכנית סדורה מתוקצבת, מאורגנת ומוצהרת פומבית לכיבוש שטחי יהודה ושומרון בשלל אמצעים אם זה בבניה, בחקלאות, ברישום קרקעות, בתכנון ועוד.
הם פשוט שודדים את הקרקע מתחת לרגלינו. התכנית קיימת יותר מעשור ואי אפשר להאשים רק את הממשלה הנוכחית בהידרדרות הזאת, אבל מאז שגנץ נכנס כשר ביטחון עוד בתקופת ממשלת נתניהו, עברנו פאזה ממצב שבה המלחמה מנוהלת במעמד צד אחד בלבד כשהרשות הפלסטינית מסתערת על השטח ואנחנו במחדל פשוט מאבדים אותו למעמד יותר אבסורדי שבו בני גנץ רותם את המינהל האזרחי להיות הרגל המסיימת של ההשתלטות הפלסטינית, מכשיר ומלבין את המאחזים שלהם, נותן להם תוספת של יחידות דיור בכל מיני מקומות, ומחזק כלכלית את הרשות הפלסטינית כאשר את הכספים שמקוזזים לה בעקבות חוק כספי טרור הוא מחזיר להם בשיטת הדלת המסתובבת. זה פשוט מצב הזוי ומסוכן מאוד״.
מאבק ללא קרב
סטרוק חושפת כאן כי לאחר שהבינה שהממשלה היא עובדה מוגמרת התקשרה לכל ראשי הקואליציה המזוהים עם הימין וביקשה שלא ימנו את גנץ לשר ביטחון. ״התחננתי לכל ראשי הקואליציה הימניים: נפתלי בנט, איילת שקד, גדעון סער, זאב אלקין. אמרתי – אל תמסרו לו בשום פנים ואופן את משרד הביטחון. אם תמסרו אתם תראו שלא צריך הסכם מדיני כדי לבצע נסיגות ביהודה ושומרון. מספיק הסכם קואליציוני״.
לדברי סטרוק גם הסעיף בהסכם הקואליציוני שהוכנס בדרישה שינהל מערכה על שטחי c נותר אות מתה. ״הוא שתה את התקנים המיועדים לכל מיני תפקידים אחרים. זה הגיע לאבסורד שהוא משתמש בתקנים האלה להקמת יחידה לאכיפה פלילית במנהל האזרחי שתחקור עבירות בנייה ביהודה ושומרון, של יהודים כמובן. אם היה עכשיו הסכם מדיני שהיה קובע שמהשטח הזה ישראל עומדת לסגת אני בטוחה שכולנו היינו בכיכרות ואף אחד מאתנו לא היה נח לרגע עד שתסוכל תכנית הנסיגה. עכשיו יש תכנית נסיגה רק שהיא לא כתובה בהסכם מדיני. היא פשוט כתובה בתכנית של הרשות הפלסטינית ואנחנו נותנים להם את השטח בלי שום קרב וזה דבר נורא ואיום״.
בחודשים האחרונים עלתה גם שוב סוגיית ההתיישבות הצעירה שהובלת את המאבק למענם.
״הם החלוצים בני דורנו שעזבו בתים נוחים ובאו ליישב את ארץ ישראל כדי להרחיב את גבולה של ההתיישבות הוותיקה במסירות נפש גדולה. הם על הקרקע מעל 20 שנה ונתקעו בחוסר הסדרה בגלל סיבות מדיניות כאלו ואחרות. לא יכול להיות שמחברים יישובים לחשמל, מים ותשתיות כי אלו בתים של ערבים ולא מחברים להתיישבות הצעירה, כאשר נפתלי בנט הבטיח להסדיר זאת בישיבת הממשלה הראשונה בראשותו. קיימנו במליאת הכנסת דיון מיוחד בנושא ההתיישבות הצעירה. עשרות חברי כנסת נרשמו ודיברו. ניתן היה לראות כמה הנושא הזה חשוב וצודק בעיני כולם. לצערי הרב, הקואליציה בחרה להפיל בהצבעה את הצעת הסיכום שהבאנו לדיון.
זה היה מביש לראות איך חברי הכנסת הימניים בקואליציה מצביעים נגד ההתיישבות הצעירה, וזה אחרי שהם ראו את חבריהם לקואליציה, חברי רע"מ, מפרים משמעת קואליציוניות ומצביעים עם המשותפת.
לכן במסגרת הדיון על חוק החשמל נכניס הסתייגות שקובעת שגם ההתיישבות הצעירה תחובר לחשמל ואנחנו מקווים שהפעם חברי השדולה מהקואליציה כן יצביעו איתנו. הרי לא יתכן שחברי הכנסת של רע"מ ישברו את כל הכלים ויפעילו את כל הלחץ כדי לחבר לחשמל בתים בלתי חוקיים של ערבים, ובקרב חברי הכנסת של ימינה ותקוה חדשה לא ימצא אפילו אחד שילחץ כמו שצריך".
