"אני רואה את הנוער – אותו נוער שבבוקר נמצא בישיבה התיכונית או באולפנה – מסתובב בלילה בכיכר החתולות. אני שומעת סיפורים מצמררים על מצב הנוער שפורץ גבולות, וזה מלחיץ אותי מאד בתור אמא. מה עלי לעשות כדי שהילדים שלי לא ידרדרו למקומות האלה? איך הם ידעו להציב לעצמם קווים אדומים?", היא אמרה.
הדברים נאמרו אחרי סיור שעשינו בכיכר ציון עם גבריאל, מדריך מהזולה, בו ראינו את הנוער הטוב, בנות ובנות משלנו – בשעות הקטנות של הלילה. היה זה סיור במסגרת סדנה שאנו עורכים לנשים שרוצות להושיט יד לנערות במצבי קצה, סדנה של מנטוריות שנקראת 'קומי אורי'.
נשאלת השאלה, מה יעזור לילד להיות מחובר לערכים ולמידות שקיבל מהוריו. מה יעזור לילד להתמודד עם אתגרי החיים, עם החברה. כיצד ידע הילד להציב גבולות לעצמו ולאחרים.
אחד הדברים החשובים וההכרחיים ביותר עבורו זה אהבה והערכה עצמית – "ואהבת לרעך – כמוך". אהבה עצמית מקורה במודעות עצמית, וכשאדם מודע לעצמו – מוביל הדבר להגשמה עצמית.
העיסוק בערך עצמי שכיח בגיל הבגרות. אצל נוער בסיכון אנו מזהים דמוי עצמי נמוך, מוטיבציה נמוכה, חוסר מסוגלות ופקפוק עצמי.
זה נוער שמתמודד עם קשיים רגשיים ומתקשה להציב גבולות וקווים אדומים.
השבוע פורסמה ידיעה על הדוגמנית שחר חיון, שסירבה לקשר עם כדורגלן גוי מפורסם, וציינה שהיא יוצאת רק עם יהודי.
היה זה מרגש ומחמם את הלב לראות אשה שיודעת מה היא רוצה, יודעת לסרב לסלבּ, להגיד 'לא' ולעמוד על שלה, גם מול אדם בעל השפעה.
אני רואה לא מעט בנות מסונוורות שהולכות לאיבוד, שאינן יודעות להגיד 'לא', ונופלות למקום של ניצול והטרדה.
הן נכנעות לתכתיבים של החברה, שמעודדת אותן למכור ערכים בשביל פרסום וכמה רגעי תהילה.
כמובן, כלי התקשורת הפכו את שחר חיון ל'גזענית' וחשוכה, כי במדינת ישראל אסור לדבר נגד התבוללות.
בעולם נטול ערכים ובמדינה שמנסה למחוק את היהדות – לא נותר לנו אלא לחזק את עצמנו, כל אחד ואחד את עצמו ואת חבריו.
חשוב להציב לעצמך גבולות, לדעת מאין באת ולאן אתה הולך.
תפריט
