השפחה על הים

'זה א-לי ואנווהו' – אין זה כי אם תיאור של האדם הרואה בעיניו את ריבונו של עולם. גם במקומות אחרים בתורה אנחנו פוגשים את המילה 'זה' כביטוי לראייה בעיניים – ראייה מוחשית. למשל על הפסוק 'וזה מעשה המנורה' – הראה הקב"ה למשה במחזה מנורה מוכנה וכך ידע משה איך לבנות את המנורה על כפתוריה ופרחיה וגביעיה, וכך ראו יוצאי מצרים את השכינה למרות שכתוב 'לא יראני האדם וחי'. אומרים חז"ל שהשפחה על הים ראתה כביכול את הא-ל באופן אמתי ועמוק יותר מאשר ראה יחזקאל בן בוזי. ובלשונו של רש"י: 'ראתה שפחה על הים מה שלא ראו נביאים'. מדהים.
יש היררכיה בעם ישראל. יש כהן ולוי וישראל, ויש מלך ושר ובן מלך ומי שאינו ממשפחת המלוכה, ובתוך הכהנים בבית המקדש יש כהן גדול וסגן וגזבר וממונה וכהן הדיוט וכהן בעל מום, ויש יהודים וגרי צדק ועבדים כנענים ושפחות.
בתוך ההיררכיה של היהודים שיצאו ממצרים השפחה היא יהודייה, היא אינה חלק מהגויים, מהערב-רב, שהצטרפו לעם ישראל, אבל היא ברמת חיוב המצוות הנמוכה ביותר ועל כן גם באופן טבעי ברמת הקשר הנמוכה ביותר עם ריבונו של עולם. והנה, על הים, גם השפחה ראתה את ה', כפי שכתוב – 'ראתה שפחה על הים מה שלא ראו נביאים'. גם היא הייתה במעמד קבלת התורה. מה אפשר לבקש יותר מזה? הלוואי שהייתי שפחה על הים, ששרה אחרי מרים 'זה א-לי ואנווהו' כשאני ממש רואה את התגלות השכינה על עם ישראל.
הנביא אומר שלעתיד לבוא יהיה אור הלבנה כאור החמה, ואור החכמה כאור ימי בראשית. לא מדובר כמובן בתאורה, מדובר על אור אלוקי, אור קדוש, שיאיר עלינו ועל העולם כולו. ובאור הזה אפשר לראות דברים שלא רואים באור 'רגיל'. יהי רצון שנראה בקרוב את הגאולה. אני מצפה לימים הגדולים כאותם ימים בהם ראתה שפחה על הים ולא ראו אפילו נביאים.