משנכנס אדר מרבין בצל״שים

01
שבת מברכים חודש אדר ב׳, גשמי ברכה השקו לרוויה את הרי ירושלים ללא הפוגה. צינים פחים סובבו את עקביי לבית כנסת קהילת רדליך, בגבעת שאול.
שיעורו הקבוע של רב הקהילה, הרב פרו׳ נריה גוטל, שהפעם עסק בפירושו של המלבי״ם על מגילת אסתר, הוסיף לכולנו, חרדים וסרוגים יחדיו, שמחה ורוממות לקדושת השבת.
02
לפני שבוע הלך לבית עולמו, אחד מוותיקי קהילת רדליך, דור שני למחזיקי בית הכנסת – ר׳ אברהם אייזנבך זצ״ל.
ר׳ אברום היה מנקיי הדעת של ירושלים. עשרות שנים ניהל את בית הדפוס בקמפוס ‘יעקב הרצוג׳ בבית וגן, כחלק מההוצאה לאור של האנציקלופדיה התלמודית. לאחר מכן ניהל במשך עשרות שנים את כריכיית ‘וגשל׳ במישור אדומים.
נעים הליכות, עניו, חרוץ, מסור, ובעל תפילה בנוסח מדויק ושובה לב. תפילתו הזכה הייתה מלאה במתיקות ובכוונות טהורות. תפילת יום העצמאות ויום ירושלים שלו, זכו לשם דבר והיו אהובות עלי במיוחד. הלל בברכה, תפילה לשלום המדינה ו׳מי שברך׳ לחיילי צה״ל, כשיצאו מפיו, היו נאמרות בטבעיות כאילו נכתבו בתקופת הגאונים.
למרות שבצעירותו למד בישיבת ״חיי עולם״ במאה שערים ולא בישיבות ציוניות ובלבושו דמה לאיש חרדי, הוא הקפיד לשרת במסירות בצב״א ההגנה לישראל ולא היה לו שום ספק, מתוך שכל ישר, הכרה עצמאית ואמונה גדולה, שאנו נמצאים בעיצומו של דור הגאולה. ר׳ אברום שמח על הזכות הגדולה להודות לה׳ על הנס של הצלת עם ישראל בהלל שלם ובברכה, בימי ההודאות.
ר׳ אברום גידל עם רעייתו, במסירות רבה, דור המשך, שהולך גם הוא בדרך של אהבת ישראל מיוחדת, בלי להבדיל בין חרדים לסרוגים ובין אשכנזים לספרדים.
איש חסד בכל רמ"ח איבריו שטיפל בבנו היקר יבדל"א שנפגע בשעת לידתו ממש כמו שמטפלים ביהלום שבכתר.
ירבו כמותם בישראל.
אני מתרגש לפגוש מידי שבת את בנו הצדיק, ידידי ושכני, האדריכל הירושלמי האהוב והמוכשר – ר׳ אלי אייזנבך, הצועד גם הוא לתפילה בכותל.
03
צל״ש השבוע – בימים האחרונים שהיתי יומיים עם אחותי ואחי היקרים, במרכז הרפואי ‘שיבא׳, בתה״ש. כל זה במטרה לסעוד את אימי שתחי׳, שהגיעה בדחיפות למיון, בגלל סימנים מדאיגים בבדיקות שנעשו בקופ״ח. ‘בילינו׳ שעות ארוכות מאד בחדר המיון העמוס לעייפה. אין מחלה שלא תמצאו שם כולל גם את אלו שאינן כתובות בתורה… בנוסף לקורונה ולכל מחלות החורף ותאונות הדרכים ונפגעי עבודה… תמצאו שם גם הומלסים שמחפשים קצת תשומת לב, מיטה חמה וכוס תה מהביל.
לא הפסקתי להתפעל מהתפקוד המופלא של הצוות הרפואי. זה ממש לא מובן מאליו. פשוט מלאכים בירוק ובלבן. הרופאים, האחיות, המזכירות הרפואיות, בנות השרות הלאומי, הסניטרים ואנשי הניקיון, כולם עובדים כחיילים בשעת קרב, מסביב לשעון, במסירות אין קץ. לא מאבדים את סבלנותם, ולמרות חוסר כח האדם והתנאים הבלתי אפשריים, שומרים על חיוך תמידי, על מילה חמה ומעודדת, על גישה חיובית ועל אבחון מדויק ומקצועי.
מהר מאד ומבלי משים, ‘נדבקנו׳ גם אנו ברוח המסירות של הצוות המופלא ומצאנו עצמנו עוברים בין מיטות החולים ומציעים להם עזרה, כל אחד ואחת לפי בקשותיו ולפי מצוקותיו.
תוך כדי יוזמת ההתנדבות שלנו, גיליתי שאנו ממש לא לבד. בנוסף למסירות המרשימה של צוותי הרפואה נגעה לליבי גם רוח ההתנדבות בעם הנפלא שלנו – בכל כמה דקות עוברים במחלקות ובמיון מתנדבים בנושאים שונים ומציעים לחולים את חצי המלכות… ואף יותר – עגלות עמוסות בעוגות ובמגדנות, סנדביצ׳ים מושקעים, שתייה קרה וחמה, משחקים וממתקים לילדים, ספרים, ניגונים, תפילונים, תהילים, חיוכים, חלות, יין ונרות לשבת ריקודים וחיבוקים…
אשרינו שיש לנו עם כזה.
04
צל״ש שני השבוע – ביום ראשון זכיתי להשתתף בערב הצדעה מיוחד לצוות המרכז הרפואי ‘לניאדו׳.
את האירוע המרשים יזם ידידי הוותיק, כאח לי, איש הביטוח ויו״ר חבר הנאמנים של לניאדו – קובי שליסל.
קובי סיפר לקהל האלפים בהיכל התרבות, כי מחלת הקורונה הקשה, בה לקה לפני כשנה, שלחה אותו לעולם האמת. הקהל נותר פעור פה. קובי הודה לצוות המלאכים בלבן של לניאדו על שלא ויתרו למלאכי החבלה ונלחמו כאריות וכלביאות להחזיר את קובי לחיים.
קובי הודה לצוות הרפואי והסיעודי שיחד עם משפחתו וחבריו לא משו ממיטתו לדקה, למרות שהיה מוטל בה כמעט ללא רוח חיים. ‘בלניאדו יש אמונה גדולה ואין שם ייאוש כלל…׳, כך סיים להודות ובעיניו ניקוו דמעות. וגם בעינינו.
05
צל״ש שלישי השבוע – לאחר שבשעה טובה, השתפרו המדדים ואימי היקרה שתחי׳ חזרה אל ביתה, יצאנו, רעייתי ואני, לנפוש בעיר הגדולה. צעדנו יחד לאורכה של הטיילת הנפלאה, שעל חוף הים בתל אביב. כאן גדלתי. אלו מחוזות ילדותי. כאן, בימה של תל אביב, שחינו חבריי ואני, מחוף שרתון עד גן ‘סר-צ׳אלס קלור׳ ובחזרה.
החשנו צעדנו וחלפנו ברחוב הירקון עד הצומת בפינת בוגרצ׳וב. הצמא והשמש החורפית עשו את שלהם ונפשנו חשקה בפחית שתייה צוננת. נכנסנו לקיוסק חמוד ברחוב בוגרצ׳וב, בבית השני מהפינה. שאלנו בעדינות רבה את בעל העסק, אם המקום סגור בשבת. בעל העסק, בחור צעיר, נמרץ ואדיב מאד, כמעט נעלב. ‘מה זאת אומרת? בוודאי אנחנו סגורים בשבת וכך גם סניף ‘גולדה׳ שממול, הכשר ב׳כשרות רבנות׳ וכך גם הקונדיטוריה שלידי, ‘אור שפיץ׳ הידועה – גם היא כשרה ומקפידה לסגור בשבת. ‘לקיוסק שלי אני מכניס רק מוצרים כשרים! ומקפיד לסגור את העסק כשעתיים לפני כניסת השבת׳. רעייתי ואני החלפנו מבטים בשמחה גדולה. הנה יש לנו סיבה נפלאה לצאת לסיבוב קניות ‘מחזק׳, בעסקים שמקפידים על שמירת השבת, דווקא כאן, ליד חוף הים, בליבה של תל אביב.
אני משתדל בדרך כלל, לערוך קניות דווקא בעסקים שמקפידים לסגור את עסקיהם בשבת. כשאני נתקל במודעת פרסום שמכריזה על ‘מבצע מכירות מטורף…׳ אני מזדרז לבדוק בתחתית המודעה, שאכן עסק זה מקפיד על שמירת שבת.
מבחינתי, עסק שסוגר שעריו בשבת, למרות שלקמעונאים, בשל התחרות הקשה, ממש לא פשוט לשרוד כלכלית, בעיקר בתקופת הקורונה – כאילו מכריז בקול גדול: ‘אני לא מתפשר על קודשי ישראל׳.
זהו ‘המבצע׳ הכי אטרקטיבי מבחינתי. עסק כזה ראוי לחיזוק.
כן ירבו.
אתם מוזמנים לשלוח אלי למייל של המערכת, או לאתר של גילוי דעת, כתובות של עסקים, שמקפידים על קדושת השבת ואשתדל להזכירם כאן – בדרך לכותל.
06
צל״ש רביעי השבוע – לשלוחי חב״ד באוקראינה ובכל מזרח אירופה, שעושים מאמצים גדולים, בחירוף נפש, כדי להציל חיים ולקדש שם שמים. תחזקנה ידי צוותי משרד החוץ הישראלי, המוצבים בגבולות של מדינות העימות ופועלים בנחישות, מסביב לשעון, תוך סיכון עצמי, כדי להעלות יהודים יקרים, מאזורי הקרבות לחוף מבטחים, לארץ ישראל.
שבת שלום. של שלום באוקרינה. של בריאות לכולנו. של חיזוק קדושת השבת במרחב הציבורי. של שלום בין אדם לחברו.