השקט שב לשמעון הצדיק

י"ד באדר א' – 8:45
משרדי מח"ש בירושלים, הגשתי תלונה נגד השוטרים שתקפו אותי. אני אוהב שוטרים ומייצג אותם בכנסת מול מי שלא נותנים להם גיבוי מול אויבי ישראל, אבל יש עשבים שוטים במשטרה וחייבים לטפל בהם ולשלוח אותם רחוק – שוטר שמרים יד על חבר כנסת או על אזרח ללא כל סיבה צריך ללכת הביתה.
י"ד באדר א' – 10:00
בתוכניות הרדיו ראיונות עם לפיד שתוקף אותי וטוען שימותו יהודים וערבים בגללי – בתגובה השבתי: "בוקר טוב לפיד, במשך חצי שנה כמעט נרצחו כאן יהודים על בסיס יומי ואת קולך לא שמענו. ספק אם אתה יודע בכלל איפה ממוקמת שכונת שמעון הצדיק".
י"ד באדר א' – 14:00
שדולת ארץ ישראל מגיעה! יואב קיש, אורית סטרוק, יולי אדלשטיין, מיקי זוהר, קטי שטרית וגדי יברקן. כולם ריגשו ותמכו וגיבו – כיף שיש חברים נאמנים ובני ברית.
ט"ו באדר א'
לא עוברים שלושה ימים שאני בשמעון הצדיק והמשטרה נוקמת: אני מקבל זימון לחקירה על אותו אירוע שבו איימו על חיי שני "מאבטחים" ערבים והוצאתי נגדם נשק. התקשורת כזכור ליטפה אותם, אבל בסופו של יום הסתבר כי מדובר בשני מחבלים, אחד מהם אסיר משוחרר שריצה עונשי מאסר בין היתר על זריקת בקבוקי תבערה על חיילים והשני משתף פוסטים של שמחה כאשר נרצחים חיילים – חרף זאת החליטו במשטרה לזמן אותי לחקירה.
אגב, במהלך החקירה אני נדרש לתת "טביעות אצבעות" כדי לזהות אותי. היחידה החוקרת היא מחלק "ההונאה". כל הדברים האלה נעשים כדי להשפיל ולבזות, אבל הצבתי גבול לחוקרים ואמרתי להם שאני מסרב לתת טביעות אצבעות ואם רוצים נלך לבית המשפט. אחרי מספר דקות החוקר חזר בו.
ט"ז באדר א' 17:00
מגיע לחקירה ובניגוד לפוליטיקאים אחרים שמתחבאים במסדרון, כינסתי מסיבת עיתונאים והכרזתי: החקירה היא נקמה, המשטרה רוצה לשבור אותי אך לא יעזור לה, אמשיך להיות בלשכה בשמעון הצדיק כל עוד לא תהיה אבטחה על משפחת יושובייב.
לאחר החקירה מיהרתי להפגנה בתל אביב שם התקבלתי באהדה עצומה של אלפי אנשים ואהבה גדולה. מאבטחי משמר הכנסת חילצו אותי מחנק, לא משנאה חלילה אלא מאהבה גדולה של ציבור ענק.
י"ז באדר א' – 10:00
חוזר ללשכה בשמעון הצדיק, נערך לשבת בכוכב השחר. במוצ"ש נחזור ללשכה!
י"ט באדר א' – 9:00
מגיעים ללשכה והמשטרה לא מאפשרת לנו לקיים ישיבת עובדים. הכניסה רק לי ולעוזרים פרלמנטרים, כל היתר מאחורי המחסומים. לפיכך החלטתי להעביר את הישיבה אל מאחורי המחסומים. עומדים שם עשרות ערבים, צועקים ומקללים. עושה רושם שיש גורם במשטרה (המפכ"ל) שדווקא רוצה את העימות הזה, אבל אנחנו לא זזים ולא ממצמצים. ישיבת העובדים מסתיימת כעבור שלוש שעות.
כ' באדר א' – 13:45
הרב ליאור מגיע ללשכה ולבית משפחת יושובייב! מדבר על חשיבות הישיבה בארץ ישראל בכלל ובשמעון הצדיק בפרט – אשרינו שזכינו ויש לנו רב כזה. אגב, במהלך השהות שלי במקום אני זוכה לביקור רבנים רבים והמרגש ביותר הוא מורי ורבי הרב יהודה קרוייזר – ראש ישיבת הרעיון היהודי ורב היישוב מצפה יריחו שתומך ומחזק בכל רגע ורגע.
כ' באדר א' – 18:00
חברי מפלגת מרצ מגיעים לביקור בשמעון הצדיק. מוסי רז סופג מתושבי השכונה ביקורת על כך שלא הגיע למקום כאשר שרפו את המכוניות והבית של טל ורק עכשיו הוא נזכר… אל מול המצלמות הוא מנסה לעשות הצגה וללכת לטל ולהביע סמפטיה. טל לא מתבלבל ושואל אותו איפה הוא היה בכל חצי השנה האחרונה.
כ"ב באדר א'
עם הגעתי ללשכה הקצין מקבל את פני ואומר שיש גזרה חדשה, גם העוזרים הפרלמנטרים לא ייכנסו ללשכה "בהוראה של מפקד המחוז". אחרי כמה בירורים מסתבר כי השר השמאלן עמר בר-לב והמפכ"ל הכושל קובי שבתאי, עומדים מאחורי ההחלטה שמטרתה לפגוע בי ולמנוע ממני להמשיך לשהות במקום. מי שמכיר יודע כי העוזרים הפרלמנטרים הם הידיים והרגליים של כל חבר כנסת. מכל מקום, מבלי למצמץ העברתי את הישיבה שוב אל מאחורי המחסומים. עשרות ערבים הגיעו והחלו לנסות לתקוף אותנו. נדהמתי לראות כי השוטרים מקבלים הוראה מהקצין איתמר אוחיון לעזוב אותי ולהותיר אותי ואת אנשי משמר הכנסת לבד מול הפורעים.
אנשי משמר הכנסת מתפקדים בגבורה. מנסים לתקוף אותי אך הם מגנים עלי. בסיומו של האירוע הגשתי תביעה אזרחית נגד הקצין אוחיון שראה שמנסים לתקוף, הסיג את השוטרים לאחור וברוב חוצפתו כאשר ביקשתי להתלונן על אחד הפורעים הוא אמר לי: "אתה כמו כל אזרח, לך למשטרה". רק כדי לסבר את האוזן, כל אזרח זכאי ששוטר יעצור את מי שמנסה לתקוף אותו במקום אם השוטר רואה את האירוע כפי שראה הקצין אוחיון.
כ"ו באדר א' – 8:30
הודעתי למפקד המחוז כי אם לא יאפשרו לעוזריי הפרלמנטרים להיכנס למקום, אגיש עתירה להסיר את כל המחסומים ולאפשר להם להיכנס. לאורך כל היום פורעים ערבים עומדים ומקללים אבל עושה רושם כי לאחר תביעה אזרחית המשטרה קצת יותר תקיפה ולא מאפשרת להם להתקרב ולנסות לתקוף אותי.
כ"ז באדר א'
בית המשפט העליון נותן רוח גבית לטרור ומאפשר למי שגזל ופלש לבתים של יהודים להישאר במקום בתמורה לתשלום שכירות של… 200 שקלים!
אתם זוכרים את נתיב האבות כאשר יהודים חרגו בכמה מטרים בבניה – בית המשפט העליון נתן הוראה להרוס את כל השכונה, אבל כאשר מדובר במקרה הפוך, הם יכולים לפרוע חוק, לגזול, לנשל, לפגוע ולהרוס ובית המשפט העליון מצדיק אותם. בושה!
כ"ז באדר א'
השקט שב לשכונה. אני פוקד את הלשכה מידי יום, עושה ישיבות עם העוזרים מחוץ למחסומים, אבל עושה רושם שערביי השכונה הפנימו את המסר, והעקשנות שלי מנצחת.

כ"ח באדר א' – 10:00 בבוקר
בית המשפט העליון מורה למשטרה לנמק מדוע העוזרים הפרלמנטרים שלי לא נכנסים ללשכה.
כ"ט באדר א'
מאות יהודים הגיעו להפגנת מחאה על אוזלת היד וההפקרות הביטחונית שקדמה להקמת לשכתי. המשטרה הגבילה את מספר המפגינים אך ההפגנה הייתה הפגנת עוצמה ולא פחות מכך, תפילת ראש חודש חגיגית במעמד הרב שמידט, רב היישוב שבי שומרון.
ד' באדר ב'
ניצחנו גם בבית המשפט העליון. המשטרה חזרה בה מהחלטתה ואפשרה לעוזרים הפרלמנטרים שלי להיכנס ללשכה, כך נמסר בהודעה לבית המשפט העליון. בתגובה מסרתי כי "טוב שהוסרו המחסומים, וראוי שהמשטרה תמשיך לאבטח את בית משפחת יושובייב. אני בכל מקרה נשאר עד שתגיע שמירה קבועה".
ה' באדר ב – י"ב באדר ב'
(זמן כתיבת שורות אלה)
אני כותב את הדברים וצופה על הלשכה. דיו רב נשפך ומאמרים רבים נכתבו, ראש הממשלה ושרים טענו, שהלשכה תבעיר את ירושלים אבל בפועל קרה בדיוק הפוך. החיים של טל, רעות ושני ילדיהם הקטנים והמתוקים ניצלו.
מוקדם לסכם ואני יודע שייתכן ותהיינה מערכות נוספות, איומים ואפילו מחבלים שינסו לבצע את זממם חלילה וחס. אבל דבר אחד: אחרי יותר מחודש כבר ברור, מה שהיה – לא יהיה. משפחת יושובייב לא תופקר. הגעתי סימנה בפני המשטרה עידן חדש ואתגר חדש שבו חברי כנסת לא רק מדברים אלא גם מבצעים בפועל את מה שהמשטרה הייתה חייבת לעשות כבר מזמן: להגן על חייהם של יהודים בלב ירושלים.