שאלת הפליטים

הפוליטיקאים במדינת ישראל נמצאים בוויכוח עמוק בנושא קליטת הפליטים מאוקראינה. מהו פליט? ״פליט הוא אדם שעזב את ביתו ונמצא מחוץ לארץ אזרחותו משום שיש לו חשש מבוסס מפני רדיפה על רקע גזע, דת, לאום, השקפתו הפוליטית או השתייכותו לקבוצה חברתית מסוימת״ ( מתוך ״אמנה בדבר מעמדם של הפליטים״, אמנת האו״ם 22.04.1954).
יש כבר מעל שלושה מיליון אוקראינים פליטים. יש המעריכים כי במידה והלחימה תימשך זמן רב המספר יכול אף להכפיל את עצמו. כולנו רואים את תמונות הזוועה של הפצצות הצבא הרוסי במרכזי הערים באוקראינה, רואים ולא מאמינים.
כתבתי בטור זה בשבוע שעבר על צביעות העולם שלא למד כלום מאז 1939. העולם ״הנאור״ לא מוכן להסתבך עם המנהיג המשוגע התורן, ומנסה להישאר Mr. Clean בכל מחיר בלא להתערב ״יתר על המידה״ ובשל כך אוקראינה נחרבת, אזרחיה נהרגים או נפלטים וכמעט אין פוצה פה. יש רק סנקציות כלכליות נרחבות. חשוב להיות עם חמלה. מי כמונו, העם היהודי אשר סבל מאי פתיחת הלב והשערים לפני 83 שנה ובשל כך נשחט ונרצח בהמוניו, דווקא אנו חייבים להיות שונים – להיות אור לגויים.
אך כאן באה ההסתייגות החשובה כל כך – אסור למדינת ישראל בשום פנים ואופן להיות המפלט של כל פליט. כידוע ״עניי עירך קודמים״ ולכן מדינת ישראל צריכה להשתדל ולהביא אל תוכה אחים יהודים ויחד איתם עליה לקלוט כמות מסוימת של פליטים כאחווה לצרה של העם האוקראיני. זאת למרות ההיסטוריה רוויית הדם שהעם האוקראיני הנחיל לעם היהודי, החל מרוצח ההמונים בוגדן חמלניצקי – מנהיג מרד הקוזאקים במאה ה-17, עבור דרך סימון פטליורה – מנהיג הפרעות העממיות בשנים 1920-1917 והמשך בסטפן בנדרה – מנהיג המיליציות האוקראיניות בימי מלחמת העולם השניה.
במדינת ישראל יש כתשעה מיליון תושבים, קצת יותר מאלפית האחוז של תושבי העולם. לכן, בהיותנו בני אנוש וחלק מהעולם, עלינו לאפשר לכמות מסוימת של פליטים אוקראינים גויים להגיע ארצה ולקבל מעמד של פליט. כמה לקבל? זו שאלת מיליון הדולר, ותשובתי – כיוון שכבר הזכרתי כי אזרחי ישראל הינם כאלפית האחוז מאוכלוסיית העולם, נדמה כי אם נקבל שתי אלפיות האחוז של הפליטים נהיה רחבי לב. ובמספרים מוחלטים: במידה ואכן יהיו כשישה מיליון פליטים אוקראינים, מדינת ישראל יכולה להרשות לעצמה לקלוט עד 12,000 פליטים לא יהודים.
איננו צריכים לקבל פליטים ללא גבול וללא קריטריונים. אנו מדינה המתמודדת עם בעיות קשות של ביטחון מבית ומחוץ, יש לנו אתגרים של הטרוגניות חברתית – קבוצות רבות ושונות מרכיבות את מרקם החברה בישראל ואין צורך לגרום להעצמת האתגר ולהחלשת החברה על ידי ריבוי נוסף של גוונים שונים בחברה, והבאת כמויות בלתי נגמרות של פליטים מהעולם.
אנו רחמנים בני רחמנים אבל לא טיפשים בני טיפשים.