בשבוע שער הצגנו נתונים המצביעים על חומרת המצב מבחינת היפגעות הולכי הרגל בכבישים. לצערנו אין כיום פעילות אכיפה בתוך הערים והולכי הרגל מנצלים זאת ומתייחסים לכביש כאל שטח פרטי שניתן לעשות בו הכול ללא מתן דין וחשבון.
בדרך כלל לא רואים שוטרים ברחובות הערים וממילא לא נתקלים בשוטרים הרושמים דוח על סיכון חיים של הולך הרגל והתנהגות המנוגדת לחוק. אנו פוגשים אנשים בוגרים שרומסים את החוק ברגל גסה.
החוק רואה בהולך הרגל את אחד ממשתמשי הדרך המחויב להתנהג בדרך על פי ההוראות הכוללות: אחריות, שיקול דעת, ערנות, אי לקיחת סיכונים ועוד. אך במציאות הולכי רגל חוצים ברמזור אדום, מנצלים כל מקום לחצות את הכביש, גם אם המקום הנבחר מהווה סכנה לעצמם.
חלק מההורים מכינים גם את הדור הבא לזלזול בחוק וללקיחת סיכוני חיים. במקום שיהיו דוגמה אישית לילדיהם, הם מכניסים את הילדים למצבי סכנה מידיים – גם בתוך הרכב וגם בחציית כבישים.
אנו קוראים להורים: תנו דוגמה אישית לילדיכם. אל תחצו במקום אסור, הדריכו את ילדיכם להתנהג על פי החוק ולהפעיל שיקול דעת. הציגו להם מצבים מורכבים בכביש ואפשרויות להתמודד עם מצבים אלה. אנו קוראים לגורמי האכיפה ״לתפוס את נושא הולכי הרגל״ בידיים, להפגין נוכחות במקומות מסוכנים, להדריך הורים וילדים ולהעניש בחומרה את מי שמזלזל בחוק וגורם ישירות למצבי סכנה בכבישים.
נזכיר שוב: הכביש שייך לכלי הרכב ולא להולכי הרגל – מכאן האחריות שלנו בכל עליה על הכביש.