01
משבר הוא גם הזדמנות. קו הצרעות בג'נין דורש טיפול מעמיק. דיפרנציאלי משאר חלקי יהודה ושומרון אבל אגרסיבי. לוחמים מבית לבית. מעצרים רחבים. העמקת התפיסה המודיעינית. גם טנקים היא לא מילה גסה. בלי חשש מגזרת עזה. הגזרה הזו מבעבעת כבר חודשים ארוכים והיו מי שבחרו להתעלם.
בצה"ל ובמערכת הביטחון מתוחים עד הקצה כבר ימים ארוכים. רצף הפיגועים בבאר שבע, חדרה, בני ברק ותל אביב רק חידד את הדריכות בקרב הכוחות בימי הרמדאן. צה"ל תגבר את כוחותיו באוגדת איו"ש עוד לאחר הפיגוע בבני ברק בשמונה גדודים ושש פלוגות שעדיין נשארות בשטח, כאשר ההתמקדות היא בעיקר בעיבוי קו התפר במטרה למנוע כניסה מאסיבית של שוהים בלתי חוקיים דרך הפרצות בגדר לתוך שטח ישראל. וזה עובד. כמות השוהים הבלתי חוקיים שחדרו לישראל בשבוע האחרון ירדה באופן דרמטי. על פי נתונים של אנשי ביטחון, ביום רגיל, לפני רצף הפיגועים, נכנסו 40-50 אלף פועלים לתוך שטח ישראל. כעת הערכות מדברות על מאות בודדות בלבד. גורמי ביטחון מסבירים כי התגבור על הגדר יעיל אך לא יכול להימשך לאורך זמן בצורה הזו. במקביל, כבר כעת פועלים בשטח על מנת לסגור פרצות משמעותיות בעיקר בצפון השומרון. גורמים במנהל האזרחי מספרים כי בימים האחרונים חלה עלייה בכמות בקשות של פלסטינים לאשרות עבודה מסודרות. "שולחנות המנהל מפוצצים. הם כנראה מבינים ששבח"ים בתקופה הקרובה לא יוכלו לעבוד בישראל", כך אמר השבוע גורם צבאי. שר הביטחון גנץ הקצה 360 מיליון שקלים לטובת החלפת הגדר הישנה בחומת בטון בגובה של תשעה מטרים. חלק מהמתנחלים כבר הביעו תרעומת על כך שהקמת החומה תייצר גבול ותשים אותם בגטו מול שאר חלקי הארץ. ספק אם הפרויקט יתרומם בסופו של דבר. עד כאן הגנה.
02
התקפה. בצה"ל, לאחר דיונים ארוכים, החליטו שלא לשבור לגמרי את הכלים מול ג'נין אלא לנהל קרב התקפה ממוקד, כירורגי וסדור. ייקח כמה זמן שייקח. לא בטוח שזו הדרך. בבסיס ההחלטה שלא לשבור את הכלים עומדת סוגיית עזה. החשש במערכת הביטחון שאנשי הג'יהאד האסלאמי שסופגים בג'נין יפעילו את חבריהם בעזה שירו טילים על יישובי העוטף. במצב שכזה התמונה משתנה לחלוטין וישראל עלולה למצוא עצמה בקרב דו-זירתי. מנגד, ישנם קולות בתוך המערכת המתנגדים למדיניות הזו וטוענים כי הפעולות בלב ג'נין וגרורותיה לא צריכות להיות מושפעות מהחשש בדרום. "ג'נין חייבת תפיסת מציאות אחרת. יותר מידי זמן פעלו שם באופן ספציפי והגיעה העת לנקות אותה מאמל"ח ופעילי טרור. זו ההזדמנות", כך אומרים. בנוסף מעמיקים במערכת הביטחון, בעיקר בשב"כ, את הפעולות במישור המודיעיני. גם כאן טוענים בכירים לשעבר במערכת, כי בשנים האחרונות ניתן דגש מוגזם מדי ליכולות הטכנולוגיות מה שמכונה "סיגנט" ופחות עסקו בסוכנים על הקרקע, "יומנט".
בכיר לשעבר בשב"כ מסביר: "אפשר בקלות להתמכר לתוכנות הרוגלה. אין בכך סכנה ואתה פועל נקודתית. הכול צף לך ולכן כולם הלכו לשם. יש דברים כמו שראינו בגל הטרור הנוכחי, שתוכנה לא יודעת להביא. רק סוכן בשטח שנפגש עם מקורותיו יודע לקבל מהם את תחושת הבטן, את השינוי בהתנהגות. זה יכול להיות בכל דבר. מהעובדה שהסוכן פוגש פעיל שנראה לו סהרורי, לבוש באופן מרושל, ועד לשמוע ממנו איך עיקלו לו את המשכורת או איך הוא רב עם אחיו. אלו דברים שרק סוכן שנמצא בשטח יכול להביא וזה דבר שמעט נשכח בגופי המודיעין".
תפריט
