״חאג' אמין אל-חוסייני, המופתי של ירושלים, היה אנטישמי נתעב ותומך נלהב בנאצים. עם זאת, התפקיד שמילא בשואה היה שולי למדי… למען הסר ספק: חלקו של המופתי בתולדות השואה מוצג ביד ושם בפרופורציה ובקונטקסט הנכונים, במיוחד בהשוואה לדמויות אחרות. על פי המחקר לפגישה בין המופתי להיטלר לא היו השפעות מעשיות על המדיניות הנאצית״, כך נכתב באתר ״יד ושם״ ב-13 בדצמבר 2021. אך האם נכון הדבר?
בפתח הריאיון עמנו, כהן מקדים ומסביר: ״הכול התחיל עם שמועות שמוזיאון 'יד ושם' הסיר את התמונות של המופתי מהמוזיאון. לא ברור אם היתה או לא היתה תמונה אבל כל הדו-שיח הוביל למסקנה מצד יד ושם שאין צורך לשים תמונה של המופתי בחזית יד ושם, כי לטענתם הרשמית, תפקידו היה שולי וזניח בהיסטוריה של השואה, כך הם כותבים על המופתי״.
באוגוסט 2021 מונה דני דיין לתפקיד היו״ר החדש של המוזיאון. לאחר מינויו באוגוסט שבה ועלתה הדרישה לתלות את תמונתו של המופתי עם היטלר במקום בולט ביד ושם. היו מי שטענו שתליית תמונת המופתי בחזית יש בה כדי להצביע על הקשר בין השואה לסכסוך היהודי-פלשתיני. דיין סירב להציג את התמונה עם המופתי בנימוק שחלקו של המופתי בשואה אכן היה זניח. נציין כי גם במוזיאון הישן לא הוצגה התמונה המדוברת.
ד״ר כהן חולק על כך מכל וכל. ״כמובן שזה לא נכון מבחינה היסטורית, מדעית, אקדמית ומבחינת העובדות בשטח. תפקידו של המופתי הפלשתיני בשואה לא היה זניח״.
אדי כהן נולד ב-1972 בביירות למשפחה יהודית אמידה והתחנך בבית הספר נוצרי בעיר עד שגורמים אנטי-יהודים, בעיקר חזבאללה, החלו לפעול ולפגוע בקהילה היהודית, ובין השאר חטפו ורצחו את אביו. כהן ומשפחתו עלו לישראל בשנת 1995. ד״ר כהן מתמחה ביחסי ערבים-ישראלים ובסכסוך הערבי-ישראלי, בטרור ובקהילות יהודיות בעולם הערבי.
לפני פחות משנה יצא לאור ספר עליו שקד בשנים האחרונות, ״המופתי והיהודים: מעורבותו של חאג' אמין אל-חוסייני בשואה ומלחמתו נגד יהודי ארצות ערב 1946-1935״, ספר אשר מבוסס על ארכיון בשפה הערבית מארכיון המופתי כאשר היה בגרמניה.
״שם בארכיון נחשפו רוב מעלליו נגד העם היהודי״, מגלה לנו כהן. ״מהמידע שהצטבר עלה בפני כי המופתי, לא רק שהיה אחד מגדולי האנטישמים שידעה ההיסטוריה, אלא שגם היה לו חלק פעיל בשואה. הוא פעל לקידום את האינטרסים של גרמניה הנאצית במזרח התיכון ובצפון אפריקה, הוא גייס סוכנים ערבים שפגעו ביהודים וגם בבריטים״.
האם זה לא מעשה פוליטי להדגיש את חלקו של המופתי בשואה?
״לא, ממש לא. לחקור את האמת ההיסטורית זה פוליטי? לחקור את מה שעשו הגרמנים זה פוליטי? אין קשר לפוליטיקה. אני יכול להגיד אותו דבר: לא לחקור ולהגיד שהמופתי אינו חלק מההיסטוריה – מעשה פוליטי״.
המופתי בפגישה עם היטלר, נובמבר 1941
חיילים בוסנים של דיוויזיית אס אס הררית ה-13, קוראים בחוברת "אסלאם ויהדות", פרי עטו של המופתי. יוני 1943
סירב להציג את התמונה עם המופתי בנימוק שחלקו של המופתי בשואה אכן היה זניח. נציין כי גם במוזיאון הישן לא הוצגה התמונה המדוברת.
ד״ר כהן חולק על כך מכל וכל. ״כמובן שזה לא נכון מבחינה היסטורית, מדעית, אקדמית ומבחינת העובדות בשטח. תפקידו של המופתי הפלשתיני בשואה לא היה זניח״.
אדי כהן נולד ב-1972 בביירות למשפחה יהודית אמידה והתחנך בבית הספר נוצרי בעיר עד שגורמים אנטי-יהודים, בעיקר חזבאללה, החלו לפעול ולפגוע בקהילה היהודית, ובין השאר חטפו ורצחו את אביו. כהן ומשפחתו עלו לישראל בשנת 1995. ד״ר כהן מתמחה ביחסי ערבים-ישראלים ובסכסוך הערבי-ישראלי, בטרור ובקהילות יהודיות בעולם הערבי.
לפני פחות משנה יצא לאור ספר עליו שקד בשנים האחרונות, ״המופתי והיהודים: מעורבותו של חאג' אמין אל-חוסייני בשואה ומלחמתו נגד יהודי ארצות ערב 1946-1935״, ספר אשר מבוסס על ארכיון בשפה הערבית מארכיון המופתי כאשר היה בגרמניה.
״שם בארכיון נחשפו רוב מעלליו נגד העם היהודי״, מגלה לנו כהן. ״מהמידע שהצטבר עלה בפני כי המופתי, לא רק שהיה אחד מגדולי האנטישמים שידעה ההיסטוריה, אלא שגם היה לו חלק פעיל בשואה. הוא פעל לקידום את האינטרסים של גרמניה הנאצית במזרח התיכון ובצפון אפריקה, הוא גייס סוכנים ערבים שפגעו ביהודים וגם בבריטים״.
האם זה לא מעשה פוליטי להדגיש את חלקו של המופתי בשואה?
״לא, ממש לא. לחקור את האמת ההיסטורית זה פוליטי? לחקור את מה שעשו הגרמנים זה פוליטי? אין קשר לפוליטיקה. אני יכול להגיד אותו דבר: לא לחקור ולהגיד שהמופתי אינו חלק מההיסטוריה – מעשה פוליטי״.
בין דפי הספר תרגם ד"ר כהן קטעים מחוברת שכתב המופתי "האסלאם והיהודים", חוברת אותה הוא מגדיר כ"מיין-קאמפף הערבי". בשיא המלחמה שהה אל-חוסייני בגרמניה במשך ארבע שנים. "במהלך השנים האלה הוא ביקר במחנות ריכוז, כתב כרוזים. הוא מונה על ידי היטלר להיות ראש התעמולה בשפה הערבית, הוא היה סוכן נאצי של ממש. הוא פעל אידאולוגית נגד היהודים, הוא פגש את הבכירים ביותר בהנהגה הנאצית. בנאומיו בגרמניה הוא הסית נגד יהודי ארצות ערב ודרש את גירושם. המופתי פעל נגד יהודי לוב, תימן, מצרים, מרוקו, עיראק ועוד". כהן מזדרז ועובר לספר על מעלליו של המופתי וחלקו בשואה. "נתחיל עם הכבד לקל", הוא אומר.
מעורבות המופתי בפרהוד
טבח יהודי עיראק המכונה ״הפרהוד״ בו נרצחו מעל 200 יהודים התרחש בחג השבועות ה'תש״א. ״הטבח התרחש כתוצאה מההסתה של המופתי כאשר היה בעיראק ביוני 1941 לפני שנפל בזרועתיו של אדולף היטלר. ועדה ממלכתית של ממשלת עיראק דאז היא שקבעה את הנתון הזה. היה שם שיתוף הפעולה בין הנאצים והמופתי. קורבנות הפרהוד מקבלים מזה שנים רבות פיצויים על היותם נפגעי נאציזם כך שהמופתי היה אשם באופן ישיר וגם עקיף בשואה. הפרהוד הוא חלק בלתי נפרד מהשואה גם אם הדבר הזה לא מוצא חן בעיני כמה מההיסטוריונים של יד ושם, אשר חושבים שהשואה היא שייכת להם בלבד״.
הכשלת ניסיון הצלת 4,000 ילדים יהודים בשואה
ד״ר כהן אומר כי המופתי אף פעל במישור הדיפלומטי כדי לקדם את המטרה של מניעת יציאת פליטים יהודים מאדמת אירופה. ״הדבר בא לידי ביטוי, למשל, במכתבים ששלח לשרי החוץ של מדינות הציר השונות. מכתב אחד נשלח לשר החוץ של גרמניה יואכים פון ריבנטרופ, והשני נשלח לעמיתו הרומני מיכאי אנטונסקו באמצע שנת 1943. שני המכתבים בערבית נמצאו בארכיונו של המופתי, והוצגו במהלך משפט אייכמן בישראל״.
נוסף על כך אומר המזרחן, ״עדויות עוזרו של אייכמן, דיטר ויסליצני שנתלה ושל ישראל קסטנר, שעסקו ביהודי הונגריה, מאשרות את תפקידו של המופתי בהכשלת ההגירה היהודית. מן העדויות הללו מתברר שהמופתי עמד בקשר הדוק עם המנגנון הנאצי להשמדת היהודים. המופתי הכשיל במכוון את הצלתם של 4,000 ילדים יהודים מאירופה שהיו בדרכם לפלשתינה. אלפי הילדים נשלחו לפולין במקום לפלשתינה ושם הומתו״.
המופתי בפגישה עם היטלר, נובמבר 1941
אל-חוסייני עם מתנדבים מוסלמים ללגיון הערבי החופשי בצבא גרמניה הנאצית, ברלין 1942
הצדקת השואה
המופתי הציב לנגד עיניו מספר מטרות במלחמת העולם השנייה. כך מונה ד״ר כהן: ״ביטולו של הבית הלאומי היהודי בפלשתינה, ביטול הצהרת בלפור ומניעת הגעתם של יהודים לפלשתינה. הוא היה בסוד העניינים של השמדת יהודי אירופה על ידי עדכונים שקיבל מהימלר״.
״כך למשל, בספר הזיכרונות שלו הצדיק המופתי את הפתרון הסופי: 'בתמורה להצהרת בלפור קיבלו היהודים עליהם לשרת את בריטניה ואת מדיניותה ולהשקיע את מרב המאמצים למען תנצח זו במלחמה. לשם כך מילאו היהודים תפקיד מרכזי במעשה חבלה ובתעמולה הרסנית בתוך גרמניה בסוף מלחמת העולם הראשונה. זו הסיבה העיקרית למלחמת היטלר ביהודים ולאיבתו החזקה כלפיהם. הם המיטו אסון על גרמניה והביאו לתבוסתה במלחמת העולם הראשונה'״.
המופתי מסית גם אחרי השואה
בזכות הכריזמה שלו, הסמכות הדתית וכושר הדיבור והשכנוע הסית אמין אל-חוסייני, שיסה, עודד ודחף את מאמיניו בכל העולם הערבי לגרש, להרוג ולפגוע ביהודים. בשל כך, כאמור, מאות יהודי עראק נהרגו במאורעות הפרהוד.
״דבריו חדרו לתודעת מיליוני ערבים בני האזור״, קובע שוב כהן. ״הם האמינו לו, וחששו מפני היהודים. בעקבות זאת החל מסע שיטתי נגד יהודי ארצות ערב. תעשיית השנאה והאנטישמיות של המופתי ליבתה את היצרים, ובגינה נפגעו יהודים ברוב מדינות ערב. בזמן היותו בגרמניה הוא ארגן באותן שנים הפגנות ותהלוכות בכל שני בנובמבר לציון הצהרת בלפור. בכל שנה הוא הסית נגד היהודים. ההסתה שלו נשמעה היטב בעולם הערבי״.
״זה לא מקרה שכמה חודשים אחרי כניעתה של גרמניה הנאצית, דווקא בשניים בנובמבר 1945, שוב ביום לציון הצהרת בלפור, נשרפו בתי כנסת רבים במצרים, ועשרות יהודים נהרגו ברחובות קהיר. אין זה מקרה שבאותו יום הותקפו גם יהודי לוב. למעשה קהילת יהודי לוב ספגה מאות הרוגים ופצועים ופגיעות חמורות ברכוש מההתנכלויות של נאמניו ותומכיו הרבים של המופתי בעולם הערבי. בלוב בלבד חוללו והוצתו תשעה בתי כנסת ומאות בתי מגורים. חנויות ובתי עסק של יהודים נשדדו, נבזזו, נשרפו, נהרסו וניזוקו. הפגיעה הזאת ביהודי מצרים ולוב דווקא ביום לציון הצהרת בלפור היא ללא ספק, תוצאת ידו המכוונת של המופתי והשפעתו על העולם הערבי ועל מקבלי ההחלטות בו״.
גם כאן קובע המזרחן, כי אין ספק שהרדיפות של יהודי ארצות ערב נבעו מהשפעת המופתי ומהתעמולה שהפיץ שנים רבות. ״דורות רבים שחינך וגידל המופתי, דוגמת חסן סלאמה, האבא של 'הנסיך האדום' שהיה מבין פמלייתו של המופתי בגרמניה ('הנסיך' היה לימים מנהיג ארגון הטרור הפלשתיני 'ספטמבר השחור' שפעל בשנות ה-70 – א״ה) – הכשירו את הקרקע לפגיעה ביהודים בארצות ערב.
המופתי פושע מלחמה
בסוף המלחמה המופתי ברח מגרמניה, ומחשש ליפול בידי הבריטים מטוסו נחת בברן. ״אחרי שזיהו אותו שלטונות שווייץ, הם סירבו לתת לו להיכנס לשטח המדינה, משום שנשפט בבית הדין הצבאי היוגוסלבי העליון על פעילותיו נגד הפרטיזנים, והורשע בפשעי מלחמה. עקב כך הגישה יוגוסלביה לבעלות הברית בקשה להסגרתו. שמו הופיע ברשימה של 32 אישים אשר מנועים מלקבל מקלט מדיני בשל פשעי מלחמה. בסופו של דבר המופתי הגיע ללבנון ושם חי עד יום מותו ביולי 1974, כך שלא נעשה עמו הצדק״.
בסוף דבריו, חוזר ד״ר אדי כהן ומדגיש את עמדתו ביחס למופתי ולהצגתו במוזיאון יד ושם: ״לאור הדברים האלו, לאור מה שנכתב ולאור תפקידו של המופתי בשואה – מן הדין לומר שתפקידו של המופתי היה משמעותי והוא ״ראוי״ לקבל את מקומו ביד ושם, זאת בניגוד לעמדת המוזיאון הרשמית ולעמדתו של היו״ר דני דיין״.
מיד ושם נמסר: "התצלומים שמוצגים כיום במוזיאון ואשר מוצגים בו מיום פתיחתו בשנת 2005, הם תצלום עם המופתי בפגישה עם הימלר ותצלום מביקורו ביחידת המוסלמים הבוסנים בשירות הנאצים. תצלומים אלה, הם אותם התצלומים שהופיעו גם במוזיאון ההיסטורי הקודם ביד ושם, הבחירה בהם נבעה מהרצון להציג את המופתי בהקשר של השותפות הפעילה שלו עם המרצחים הגרמנים הנאצים (זאת בעוד שעל פי המחקר לפגישה עם היטלר לא היו השפעות מעשיות על המדיניות הנאצית).
עוד נמסר כי "הטקסט המלווה את שני התצלומים במוזיאון מציג במפורט את מעורבות המופתי ואת שיתוף הפעולה בינו לבין הנאצים בתקופת השואה. באתר האינטרנט של יד ושם מופיעות תמונות של המופתי וביניהן תמונת פגישתו עם היטלר". ■
ד״ר אדי כהן, מחבר הספר ״השואה בעיני מחמוד עבאס״ ו״המופתי והיהודים״. כהן הוא יו״ר עמותת ״פורום קדם למזרחנות והסברה״ שפועלת להסברה של מדינת ישראל בעולם הערבי, הוא מופיע לעתים קרובות בערוצים מרכזיים בעולם הערבי כגון אל-ג'זירה, BBC