מים שלנו

״אנחנו חיים בסרט, מה חשבנו לעצמינו?״
בשונה משאר המטיילים שחוו אירועי הצקה והתארגנויות שנועדו לדחוק אותם מאתרי הטבע, משפחת אפרתי לא התכוונה לוותר: ״יום למוחרת דיברנו על מה שקרה והחלטנו שאנחנו מקימים קבוצות וואטצאפ, וקוראים לאנשים להגיע לנחל בימי שישי. תוך יום נכנסו 700 איש לקבוצות, וכשראינו שיש היענות יצרנו קשר עם המועצה והצבא, וכך יכולנו לכתוב שזה בהשגחת הצבא – מה שהביא יותר אנשים״. מספר ידידיה וממשיך: ״תוך כדי ההפצה של הקישור לקבוצות, פנו אלינו מתנועת 'אמונים' ונרתמו בכל הכוח לקדם את המהלך בתיאום, בפרסום רחב, בארגון, ובנוכחות בשטח עם ציליות ודוכנים ששדרגו את היום לכל מי שהגיע. בתנועת אמונים גם ממשיכים את המהלך בפרסום נרחב ובתיאום עם כוחות הביטחון לשבועות הבאים. חווינו השפלה ביום העצמאות מהערבים שמגיעים לנחל בצורה מאורגנת בשביל להשתלט על המקום, וקיבלנו החלטה שאנחנו חוזרים לשם ובגדול, וניתן לראות שכל עם ישראל איתנו״.
ואכן עם ההיענות הגדולה והציפייה לאירוע, הגיעה משפחת אפרתי ביום שישי בבוקר לעוג׳ה. ״כשהגענו, הסיטואציה הייתה בדיוק כמו ביום העצמאות, המון ערבים ואנחנו״, מספרת עפרה אפרתי: ״אמרתי לבעלי ׳איזה חיים בסרט אנחנו, מה חשבנו לעצמנו? שוב אף יהודי לא בא ואנחנו פה לבד׳״.
אבל המצב השתנה במהירות, רכבים זרמו למקום מכל יישובי האזור, דוכני מזון ומשפחות עם ילדים מילאו כל פינה. את הלכלוך שהצטבר במקום בעקבות הנוכחות הקבועה של מטיילים ערבים ניקו המטיילים במבצע משותף, ושלוש מאות יהודים הגיעו ליהנות מהטבע. השבאב שהקיפו את הבריכה, אם שאלתם, נעלמו לאיטם. ״רק מי שהגיע בבוקר יכול היה לראות, איך על כל מכונית יהודית שמגיעה רכב ערבי עוזב״, מתארת עפרה את השינוי: ״היינו צריכים לשכנע את מי שהגיע בצהריים, כשההפנינג היה בעיצומו, שמה שהיה שם הוא לא המצב תמיד״.
נחל עוג׳ה הוא דוגמה למקום שבו התושבים נקטו בפעולה כנגד התופעה, אבל ידידיה מספר שהתופעה כלל אינה מוגבלת לאתר אחד: ״בעבר כשהייתי נוסע להורים שלי בשדמות מחולה היינו עוברים בעין סוכות, מעיין מדהים שנמצא בבקעה, היום זה כבר לא קורה. יש שם ערבים שבאים ועומדים מסביב בקבוצות, אוחזים בדגלי אש״ף, משמיעים מוזיקה רועשת ומלכלכים את האתר״. בנחל קנה שבשומרון, שאף מוזכר כמטרה מרכזית של הרש״פ חווים דברים דומים: ״באחת הפעמים שהלכנו לטייל ליד הבית שלי״, מספרת ירדן בר שאול: ״חזרנו דרך הנחל, ושמענו פתאום זריקות של אבנים ורעש רב, אלה היו ערבים שבאו להפריע. למזלנו היינו עם מלווה נשק והם התקפלו במהירות, המציאות הזו קורית ממש ליד הבית ולא בפעם הראשונה. בשנתיים האחרונות הרבה יותר מפחיד להסתובב שם, אם את בלי נשק את לא תסתובבי שם בכלל״. ממה שמספרת ירדן, ברור לתושבים כי מדובר במאמצים מכוונים: ״פעם אחת כשפרסמנו שאנחנו מארגנים טיול ליום שישי בנחל, הם ראו את הפרסום ובעקבותיו קראו לפעילים לבוא ולהפריע בטיול. הם ארגנו ארבעה אוטובוסים משכם ומרמאללה ותכננו להגיע בכמויות, בסוף הצבא התערב והם לא הגיעו״.

ירדן היא אחת מהמייסדות של 'מטיילי ימי שישי' – ארגון שהוקם על ידי קבוצת נערים קטנה מחוות יאיר, על מנת לספק ביטחון ונוכחות יהודית בנחלים שמתחת לחוות יאיר. עם הזמן התרחבה הפעילות לחיזוק נוכחות והגנה, גם על נחל קנה והסביבה. לשאלתי על הפעילות של התושבים היהודים כדי לשנות את המצב, משיבה ירדן כי הם לא עושים מספיק כדי לבלום את הפעילות הערבית: ״אין לנו הרבה מה לעשות מול התקציבים המטורפים שהרש"פ מקבלת מכל הארגונים שונאי ישראל, לא כולם מבינים שכל אחד שיורד לטייל באזורים שקרובים אליו הביתה, מקיים בגופו מצוות יישוב הארץ והגנה עליה, ונותן תחושת ביטחון ונוכחות יהודית אל מול הערבים שמרגישים בעלי הבית".