מכתב הבהרה לבוגרי הישיבה

אנו נמצאים בימים מיוחדים ומרוממים. בין יציאת מצרים אל חג שבועות, בין יום העצמאות אל יום ירושלים. ימים של גאולת העם, אז והיום. ימים אלו מחברים אותנו אל התקופה המיוחדת בה זכינו לחיות. דור שכולו גאולה.
בתוך התקופה המיוחדת הזו אנו נדרשים לבירורים פנימיים ומהותיים על מה אנו ומה חיינו. בימים אלו האומה עוברת מתקפה השכם והערב על מהותה וזהותה היהודית של המדינה. ובתוך בירור זה אנו נדרשים להשמיע, מכוחה של תורה ומכוחו של בית המדרש, את מהותנו. עלינו להשמיע את תקוות כל הדורות שחלמו והתפללו למדינה יהודית בארץ ישראל.
בימים האחרונים עלו לכותרות דבריי על היחס לארגוני הלהט”ב וראיתי לנכון לנצל הזדמנות זו ולהסביר לעומק את עיקרם של הדברים.
ראשית, היחס אל הפרט [הדברים הבאים נכתבו מתוך לימוד מעמיק של הנושא ומפגש עם פסיכולוגים שונים מהטובים בתחומם].
רבים מהנערים ומהנערות החווים משיכה לבני מינם אלו נערים שחוו טראומה נפשית מורכבת. אחוזים גבוהים של פגיעות מיניות בילדות, פגיעה נפשית ועוד. נערים אלו נדרשים לגבורה נפשית גדולה בחיי היום-יום, והם אהובים וראויים לכל הערכה. נערים ונערות אלו זקוקים לעזרתנו. הם זקוקים להגיע לפסיכולוג שבטיפול פסיכולוגי רגיל, יגע באותם חוויות חיים מורכבות, ובעדינות יסייע בטיפול בהם. ברבים מהטיפולים הללו עצם הטיפול בטראומה מסייע בכל עניין המשיכה. יש לנו תלמידים אהובים מאד שהתמודדו בעוצמה ובכוחות נפש אדירים וכיום חיים חיי משפחה שמחים וממלאים.
אך כמו שאני אומר תמיד יש הבדל משמעותי בין הפרט לבין הכלל. בין הפרט המתמודד לבין ארגוני הלהט”ב. לצערנו, במקום לסייע לאותם נערים החליטו ארגוני הלהט”ב לנצל את מצוקתם הנפשית, ודרכה לקדם אג’נדות קיצוניות שמטרתם להנדס מחדש את כל חיי המשפחה. ניתן למצוא זאת ממש במפורש בספריהם. מטרתם לשחרר את האדם מחיי המשפחה הכובלים.
ארגונים אלו פועלים בדרכים אגרסיביות ואלימות כדי לחנך את כולנו מחדש. והנה דוגמא קטנה שהזכרתי בדברי בשבוע האחרון, באחד מבתי הספר היסודיים בדרום הארץ התקיימה הצגה סביב יום השואה. בהצגה מסופר על כומר שמציל ילדים מהשואה, ובסיום המלחמה מגיע אביהם של הילדים על מנת לקחת אותם, אך הילדים רוצים להשאר עם הכומר.. ואז מגיע רגע השיא של ההצגה- נוצרה משפחה עם “שני אבות” ו”שתי אמהות”, הכומר והאבא הביולוגי.. ובדיון המוצע למורים לאחר ההצגה מודגש לדבר עם התלמידים על סוגי “המשפחות החדשות”- שתי אבות שתי אימהות…הצגה זו היא תמצית דרך ההתנהלות של ארגוני הלהט”ב. להגיע אל ילדינו באופן מתוחכם, לשנות את תודעתנו ולהכתיב לנו מחדש מהי משפחה, וזאת אפילו על זכרון קדושי השואה.
רק בשנה האחרונה פגשנו את הנסיון הזה – בניסוח טפסים מחדש בצה”ל, וויתור על תרומות דם מבחורי הישיבה על אף המחסור החמור, ניסיון לארגן מצעדים במקומות שאין שום אוכלוסייה המזדהה עם ארגונים אלו, ועוד.זה אינו מקרה, זו שיטה. שיטה שמטרתה לקחת את הפרט הסובל ובמקום לסייע לו, מנצלים את מצבו בכדי לקדם אג’נדות קיצוניות שאין להם מקום במרחב הציבורי בישראל.
וכנגד זה אנו, באי בית המדרש, צריכים לאזור אומץ וגבורה ולומר את הברור מאליו -’משה אמת ותורתו אמת’. ‘אמת תורתנו הקדושה’ ולא נזוז מהתורה לעולם. אסור לנו להתבייש ביהדותנו. כל אחד במקום שלו ישתדל להגדיל תורה, להפיץ תורה, להרבות בחסד וביראת שמיים. לומר בקול חזק וברור שהמשפחה היהודית היא דבר נצחי וקדוש, מדינה ישראל היא מדינה יהודית וזה מהותה וכל כוחה.
שנזכה מתוך עמידתנו זאת להגדיל תורה ולהאדירה ולבנייו בית המקדש במהרה בימינו.
אוהבכם, צבי יצחק קוסטינר.