01
נכון, אישורי הבנייה שאושרו בחודש האחרון בהתיישבות הם נושא שכבר נפתר. אבל השתלשלות האירועים בסוגיה, מלמדת איך הממשלה מתנהלת בהרכבה הנוכחי אל מול ההתיישבות ביהודה ושומרון, ועד כמה הפעילות מעבר לקו הירוק היא פוליטית אופורטוניסטית והכי רחוקה מאידיאולוגיה. ההרכב הנוכחי של הממשלה מותיר למעשה את המתיישבים לבד מול שר הביטחון בני גנץ. זה לא שאין השפעה ללשכת ראש הממשלה נפתלי בנט, יש, אבל היא לא משמעותית. בטח לא כמו בממשלה עם חלוקת כוח נורמלית. בנתון הבסיס הזה, מבינים שבני גנץ עושה שימוש בכל כלי שקשור בהתיישבות ברמה קיצונית. כלומר – לא רק בדברים שנחשבים אקסטרה, אלא גם בדברים שהם החיים ממש כמו המת"ע. את אישורי הבנייה האחרונים הוא משך חודשים, מתוך הבנה שכך יוכל לקדם עבורו דברים שיחזקו אותו פוליטית. כאילו אומר לעצמו: "למה לי לשחרר סתם דברים עבור ההתיישבות מבלי לקבל על כך משהו". זה אולי בסדר כאשר מדובר על דברים פעוטים, אבל כאשר מדובר על אישורי בנייה שזה החיים של האנשים, הלחם והחמאה של ההתיישבות, אי אפשר לעשות על כך פוליטיקה.
02
בשלושת החודשים שקדמו למת"ע, נערכו מספר פגישות בין אנשי בנט לבין יועצו של גנץ לענייני התיישבות, אבי אלימלך. האווירה בחדר הייתה טובה ועניינית, אלימלך בשונה מקודמו, אבי רואה, שנחשב פוליטיקאי האוחז באידיאולוגיה, פועל באופן טכני לחלוטין ללא משקעים מול ראשי מועצות ובעלי אינטרסים אחרים. אנשי רה"מ עשו עבודה לפני שבאו למשרד הביטחון, הם אספו מידע מזמביש ומראשי המועצות, וניתחו אסטרטגית היכן משמעותי עבור ההתיישבות להניח את יחידות הדיור. הרציונל היה כמה שיותר עמוק וכמה שיותר אסטרטגי, וזאת על מנת להראות לממשל הדמוקרטי בארה"ב שלא מתפשרים ובונים רק בגושים, אלא ישנה חשיבות בבנייה בעומק השטח. כך לדוגמה, האישורים במצפה דני שבבנימין – יישוב שגדל משמעותית, וכן אישורי הבנייה לתיירות ב'עוז וגאון' בגוש עציון שממשיכים רצף טריטוריאלי. וגם נגוהות, יישוב שנמצא בעומק וחשוב מאוד אסטרטגית להתיישבות. אלו, מסבירים אנשי המקצוע, עדיפים על עוד 400 יחידות דיור במקומות כמו אלקנה, אורנית ומעלה אדומים. אלימלך הקשיב, אבל בסוף הוא עושה דברו של גנץ. שר הביטחון לא ממש יורד לפרטים, הוא צריך מספר. היעד היה 3,900 ובסוף הצליחו להכניס עוד כמה יחידות, וזה חצה את רף ה4,000. אבל בזה לא תם הסיפור, אחרי שכבר סוכמו הנקודות והונחו על המפות, החליט בני גנץ למשוך, לעכב, למרוח. למה? שאלה טובה. בתווך נכנס ח"כ ניר אורבך שממש 'הציק' לבני גנץ על המת"ע, יחד עם השרה איילת שקד, והשניים נכנסו לעובי הקורה וניסו להקדים את המת"ע ככל שניתן. גם שר התרבות, חילי טרופר, סייע בין הלשכות. כוחו גדול. גנץ מקשיב לו.
03
המציאות בממשלה הנוכחית היא שישנה מדיניות חוץ המנוהלת מארבע לשכות בו זמנית. לשכת גנץ – שיש אומרים שלאף אחד אין שום מושג מה קורה בינו לבין האמריקאים, אלו הבנות נסגרות ומה המשמעות שלהן. לשכת ראש הממשלה החליפי ושר החוץ, יאיר לפיד. לשכת נשיא המדינה, יצחק הרצוג, וכמובן לשכת רה"מ. זה אולי מייצר לכל אחד מהנבחרים ציר גישה אישי לבכירים בבית הלבן, אבל מבחינת האמריקאים זה הכי טוב שאפשר. כך הם יודעים לדלג מאחד לשני ומנהלים את הממשלה באופן הרצוי עבורם. לא סתם צפוי ביידן להגיע לכאן בעוד כמה שבועות על מנת לחזק את הקונסטרוקציה הזו.
בתמונה הראשית: צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת