הראשון שראיינו לכתבה הוא אבי רואה, האיש שהיה יו״ר מועצת יש״ע, ראש מועצת בנימין ועוזר שר הביטחון לענייני התיישבות עד נובמבר 2021. רואה, כמי שמכיר מקרוב את הפעילות מול גנץ בנושא ההתיישבות, סיפק לנו פרספקטיבה מורכבת על התנהלות השר שמנהל את ההתיישבות ביו״ש: ״הייתי יועץ של גנץ בזמן שהיה שר ביטחון, היה שינוי עמדה בין ממשלת נתניהו לבין ממשלת בנט, זה בא לידי ביטוי בעיקר דרך מעיין, ראש המטה שלו. בתקופה של נתניהו זה היה פשוט, בממשלה הנוכחית זה השתנה ופתאום צריך לבדוק כל דבר.
זה נובע משני דברים: 1. בעקבות האירועים עם נתניהו והפרת הסכם הרוטציה, הם צברו ניסיון פוליטי, כך שעל כל דבר הם ישימו תג מחיר פוליטי ובעיקר על ההתיישבות שבה יש אינטרס של ימינה. הם תוקעים דברים בכוונה כדי לגרום לימינה ׳לשלם׳ תמורת שחרור הדברים. 2. גנץ רוצה למצב את עצמו כמועמד לראשות ממשלה, ולכן הוא רוצה לקבל אישור אמריקאי, אלה הצהרות שמטרותיהן יחסי חוץ״. רואה אומר כי ישנו דבר נוסף לגבי גנץ שבא לידי ביטוי בחומש ובאביתר: ״בעיניו חוק זה חוק, ככה גנץ רואה את זה. ישראלי מחויב לחוק יותר מאזרח הרשות הפלשתינית שלא בחר בכנסת שחוקקה את החוק, לכן לטעמו של גנץ הוא צריך להיות כפוף לחוק הרבה יותר, ולכן אכיפת החוק כלפי יהודים קודמת אצלו לאכיפה כלפי ערבים. ״ועדיין זה לא שהכול אצלו ׳ייקוב הדין את ההר׳ – כשהיו אצלו דיונים בנושא פינוי הכרמים בגוש שילה, כרמים שבג״צ פסק שצריך לפנות כי הם על קרקע פרטית, המנהל האזרחי, שהוא הגוף שאחראי על הקרקעות ביו״ש ועל אכיפת חוקי הבנייה, טען שלא מגיע לחקלאים כלום. גנץ אמר לנציגי המנהל שהחקלאים נמצאים במקום כבר 15 שנה ושאל אותם למה הם לא פעלו אז כשהחקלאים הגיעו למקום. לבסוף החקלאים יצאו עם הסכם שנתן להם קרקע חלופית״.
עוד אומר רואה כי בני גנץ תומך אידיאולוגית ברעיון ׳שתי מדינות לשני עמים׳, ״לכן הוא נפגש עם אבו מאזן ומקדם את האינטרסים של הרשות. בנוסף, הוא גם מבין שהציונות הדתית לא תצביע לו אז הוא שם את המשקולות שלו במקום אחר״.
פרשנים בכירים שאיתם שוחחנו מעלים תמונה ולפיה גנץ ממורמר על הפרת הסכם הרוטציה עם נתניהו, ומהעובדה כי מתפקיד ראש הממשלה החליפי הוא ׳רק׳ שר ביטחון תחת בנט עם שישה מנדטים. גנץ שהבטיח במערכת הבחירות האחרונה בשום אופן לא לשבת עם נתניהו, ישמח שהממשלה הזו תיפול שלא באשמתו, ואז יהיה משוחרר מההבטחות הישנות. לכן, אומרים לנו, גנץ החליט לתקוע כל דבר שטוב להתיישבות כדי לשבור את מפלגת ימינה.
כשדיברנו עם מנכ״ל מועצת יש״ע, יגאל דילמוני, הוא אמר את הדברים בצורה הרבה יותר נחרצת: ״שר הביטחון גנץ הוא הסממן השמאלי בממשלה הזאת שפועל הכי הרבה כנגד ההתיישבות. הוא מוביל מדיניות משל עצמו שפוגעת בהתיישבות, וזה בא לידי ביטוי בעיכוב אישורי התוכניות ביהודה ושומרון, באכיפה ובהרס אגרסיבי בחומש ובמקומות נוספים, ובהתעלמות כמעט מוחלטת של משרד הביטחון מההשתלטות הערבית הבלתי חוקית בשטחי סי. אנחנו מצויים בעיצומו של שוד קטסטרופלי של קרקעות ביוזמת הרש״פ והאיחוד האירופי ביהודה ובשומרון. אנחנו מאבדים לנגד עינינו את הגבולות, ורואים כיצד הם מגדירים את האזור מחדש ומגדילים את שטחי איי ובי, ואין שום ניסיון טיפול בכך או הנחייה מצד שר הביטחון״, אומר דילמוני.
אז מה קורה בשטחי C והאם גנץ באמת אינו פועל נוכח המחדל?
המאבק על שטחי C – ״לא מסתפק במחדל ועבר למעשים״
אחד הנושאים המסוכנים שמונחים על סדר היום ההתיישבותי היום, הוא ההשתלטות על שטחי סי. למי שלא מכיר את התופעה אז הינה בקצרה:
יו״ש מחולקת לשלושה סוגי שטחים מאז הסכמי אוסלו: A – שליטה של הרש״פ, B – שליטה ביטחונית ישראלים ואזרחית של הרש״פ, C – שטחים בשליטה ישראלית המהווים 60% מהשטח. החלוקה הזאת נוצרה באוסלו על בסיס העובדות בשטח והמיקומים של היישובים היהודיים והכפרים הערביים.
בעשר השנים האחרונות האיחוד האירופאי והרש״פ מבקשים לשנות את מצב השטח ולהרחיב את השטחים שתחת שליטת הרש״פ על חשבון שטחי C, מדובר בקביעת עובדות בשטח שגורמת להתיישבות לאבד את הקרקע, כך שכל דיון עתידי באדמות יו״ש יתבסס על מצב שבו ההתיישבות היהודית היא מיעוט בשטח. מדובר באירוע משנה מציאות שכל הגורמים שמתעסקים עם יו״ש מודעים לו בהחלט.
השם הראשון שעלה לי בראש בנוגע למאבק על שטחי C הוא אורית סטרוק, זכרתי כי לאחר הקמת הממשלה היא התראיינה הרבה והזהירה מפני ההתנהלות של גנץ בזירה הזאת. בשיחה שקיימתי איתה עבור הכתבה הנוכחית, היא מספרת על התנהלות בעייתית מאוד שמתחילה כבר בזמן שגנץ שימש כשר הביטחון של נתניהו: ״מאז שבני גנץ נכנס למשרד הביטחון בממשלה הפריטטית, הוא נקט קו שונה ממה שהיה עד אז. עד שהוא נכנס היה מחדל גדול מאוד בטיפול בתוכנית של הרש״פ, מחדל ברמת מחדל, לא היו מספיק כוחות שטיפלו בזה, לא הייתה תוכנית סדורה, לא נעשו מספיק פעולות כדי להיאבק. תחת גנץ זה השתנה, הוא לא הסתפק במחדל ועבר למעשים, הוא החליט שהוא מלבין את הבנייה הבלתי חוקית על דעת עצמו״.
אחמד טיבי בגבעת רונן
מאחז ערבי בשטחי C
תלמידי חומש לומדים בחושך כי החרימו להם את הגנרטור
איך מלבינים מאחז כזה, ומה גנץ עשה שלא היה לפני?
״חלק מתוכנית ההשתלטות היא על ידי תכנון, הם בונים מקבץ של בתים לא חוקיים ואז מגישים תב״ע למנהל האזרחי. למשל על בסיס של 30 בתים הם מייצרים תוכנית ל-100 בתים שתופסת הרבה יותר שטח. כך הם משתמשים במספר מועט של בתים, כראש חץ לבנייה נרחבת יותר. התוכניות הללו נבלמו במשך שנים במנהל האזרחי, הן לא אושרו וגם במקרים הבודדים שבהם אושרו זה היה אחרי דיון בקבינט״. עונה סטרוק: ״היה ידוע וברור שזה אירוע עם משמעות מדינית כמו במשבר קלקיליה. מה שעשה בני גנץ בזמן שהיה שר בממשלת נתניהו – זה לאשר ולהלבין מקבצי בנייה כאלה בלי דיונים בקבינט ובלי כלום, זה הרסני״.
יש לך דוגמה למאחז כזה שהולבן על ידי גנץ?
״כן, דאהר אל מאלכ. יושב על אדמות הישוב שקד שבשומרון״.
ומה קרה כשעברו לממשלת בנט?
״כשהקימו את הממשלה הזאת, התרענו אני וראשי המועצות בפני חברי הממשלה מהימין שזה מה שיקרה אם גנץ יהיה שר הביטחון, לא יהיה צורך בשום הסכם מדיני כדי להגיע לשתי מדינות, מספיק ההסכם הקואליציוני. בסופו של דבר הם נתנו לו את משרד הביטחון, אבל החתימו אותו על סעיף שקובע שימונו 50 תקנים לעובדים חדשים במנהל האזרחי והם יפעלו לטובת ׳שמירה על האינטרס הישראלי בשטחי סי׳.
התקנים לא הגיעו, ואחרי שלחצתי במליאה באמצעות שאילתות החליטו שכן יעבירו את התקנים״, מספרת סטרוק, ״אבל לשאילתות נספות שהגשתי ענו לי שחלק מהתקנים הגיעו, אבל גנץ העביר 30 מתוך התקנים לתפקידים אחרים במנהל שאינם המערכה על שטחי סי. מעבר לבזבוז התקנים שאלתי את שוסטר, סגן שר הביטחון, מהו ׳האינטרס הישראלי בשטחי סי׳, והוא אמר שהאינטרס הישראלי בשטחי סי הוא לאכוף את החוק באופן שווה לכולם״. האם התקנים שנועדו להגן על אדמות הלאום ולעצור את תוכניות האיחוד האירופי והרש״פ ישמשו להריסת מאחזים? ימים יגידו.
הגרסה של אבי רואה לאירועים הללו היא קצת שונה: ״מי שטיפל בנושא שטחי C בזמן נתניהו היה השר מיכאל ביטון, והוא הבין שאי אפשר לעשות שום דבר עם התקציב ועם כוח האדם הקיימים. ביטון, כראש מועצה לשעבר שיודע לנהל מערכת, הבין מהר שאין את כוח האדם המספיק לטפל בדברים האלה וביקש מגנץ שההחלטה שעמדה לעבור בהקשר להתיישבות הצעירה, תכלול גם תקציב למנהל האזרחי, אבל זה נפל. זה לא שגנץ לא רצה לטפל בזה, אלה שמול זה עמדו הפנסיות לאנשי הקבע, ומבחינת תקציב הוא העדיף להיאבק על הפנסיות ולא על שטחי C, עד כמה שידוע לי 50 התקנים לא הגיעו בכלל למנהל״.
צוות שוסטר – הפתרון לאלימות המתנחלים?
סטרוק מספרת על אירוע נוסף שיזם בני גנץ, בהקשר של קמפיין ממומן שאותו הזמין האיחוד האירופאי תחת הכותרת: ׳אלימות המתנחלים׳. בדיוק כפי שהוא נשמע – מדובר בקמפיין שנועד להכפיש את תושבי יו״ש. בעקבות הקמפיין גנץ פעל כדי למגר את ׳תופעת׳ המתנחלים האלימים: ״בני גנץ כינס פורום רחב של גופי ביטחון לדיון על: ״איך בולמים את אלימות המתנחלים״, ומתוך כך הוא הקים צוות עם נציגים מכלל הגופים, ובראשו הציב את אלון שוסטר שיהיה מופקד על טיפול באלימות המתנחלים. הצוות הזה כבר עשה הרבה מעשים חמורים שלא היו לפני כן״, מספרת סטרוק.
״הם ממררים את החיים לקבוצות מתיישבים, הם אחראיים להתעללות באנשי חומש ולמעצרים שהיו שם, הם עומדים מאחורי צווי הפינוי של בתים בגבעת רונן ושל תפירת תיקים בגלל פעילות אלימה שהייתה שם״. סטרוק מוסיפה על כך: ״כשיש אלימות – חוקרים ומעמידים לדין, לא הורסים בתים של תושבים לא מעורבים, למחבלים הורסים בתים רק כשיש ממש רצח״. דבר נוסף שמייחסת סטרוק לצוות שוסטר, הוא ההחלטה להעמיד לדין ראשי מועצות על הפרות בנייה בשטח שלהם.
יגאל דילמוני אמר לנו בהקשר הזה כי: ״הכוונה לפי מה שאנחנו יודעים היא להקים יחידת אכיפה נגד ראשי הרשויות ביהודה ושומרון, אם ראש רשות יממן מאחז או יתמוך בו, כולל ישובים קיימים ומוכרים שמוגדרים כך, יממן שם למשל מבנה חינוך, אז יחידת האכיפה תקרא את ראש המועצה לחקירה שיכולה גם להגיע לכתב אישום. כשאתה מתייחס לראשי הראשויות כפושעים, אתה מקים יחידת אכיפה כזאת״.
אביתר – כשגנץ והמנהל האזרחי נרדמו בשמירה
בין הקדנציה של נתניהו לבין הקדנציה של בנט קרה אירוע שהשפיע הרבה על הפעילות של גנץ ביו״ש – הוקם יישוב של 50 משפחות על הר הסמוך לצומת תפוח.
מחזיק ספר תורה עם הרס במאחזים
הרס במאחזים
יישוב חדש-ישן ששמו אביתר, על שם אביתר בורובסקי הי״ד שנרצח בצומת תפוח שמונה שנים מוקדם יותר. היישוב אביתר, כפי שתואר פה בעיתון בהרחבה בשבוע הקודם, הוקם במהירות ונהיה בתוך חודש ליישוב עם כביש, גן ילדים, ישיבה, מדרשה ועשרות בני נוער ותומכים שעלו לרגל. לגנץ, כך גם מספר אבי רואה, היו נושאים אחרים לעסוק בהם סביב הרכבת הממשלה, והוא לא ייחס חשיבות ליישוב בהתחלה.
בשביל להבין טוב יותר את האירועים שקרו מאז שהפך אביתר למרכז תשומת הלב הציבורית, פנינו לצבי אלימלך שרבף, יו״ר תנועת נחלה וממייסדי אביתר, ושאלנו אותו על ההשפעה של גנץ. שרבף הזכיר לי את האירועים בזמן ממשלת נתניהו שהובילו לפינוי היישוב: ״גנץ בממשלת נתניהו הוציא את צו התיחום על אביתר שמשמעותו הייתה פינוי המקום, נתניהו כנגד הוציא הודעה כראש ממשלה שאין תוקף לצו התיחום, והם נכנסו לקונפליקט סביב זה.״ גם בזמן המשא ומתן בממשלת בנט היה ברור לכל מי שהיה מעורב במגעים: ״גנץ מתעקש להרוס״.
אבל החלק המשמעותי בהתנהלות גנץ כלפי אביתר היה לאחר שנחתם ההסכם. בשני מישורים אפשר לבחון את ההתנהלות הזאת – קיום הסכם אביתר, והיחס להתחלות בנייה בעקבות האירוע. ״אחרי אירועי אביתר הוא נפגש עם מרצ וסיכם איתם שהוא יוריד כל בנייה חדשה בשטח״, מספרת סטרוק.״
דילמוני מוסיף כי: ״מאז אביתר שר הביטחון נתן הנחייה לאכוף ולהרוס בצורה אגרסיבית כל התחלה וכל בנייה בהתיישבות הצעירה ביהודה ושומרון ובמאחזים״. על כיבוד ההסכם מספר דילמוני כי: ״יש הסכם שחתום על ידי מזכיר הממשלה שאומר שאחרי הסקר של אדמות המדינה, זה יעבור למשרד הביטחון ותתאפשר הקמה של ישיבה באביתר. ביומו האחרון בתפקיד, מנדלבליט אישר את הסקר של אדמות המדינות, זה אכן עבר למשרד הביטחון אך מחכה שם מאז״.
אבי רואה לא בטוח יסכים עם הקביעה שגנץ לא מתכוון לקיים את ההסכם: ״הוא הגיע לפשרה באביתר כי הוא הבין שבמשמרת שלו המנהל האזרחי נרדם. בתקופה שאני הייתי אצלו התרשמתי שהוא פועל לפי הסיכום, הייתי בדיון שבו הציגו את הסקר כדי להתקדם עם הנושא. ההנחיה הייתה שכן ניתן להקים את הישיבה, למה זה לא התקדם מאז אני לא יודע כי כבר לא הייתי שם״.
ההתיישבות הצעירה – ההחלטה שנפלה והמשוואה שמעולם לא רצינו
מאביתר אנחנו מגיעים להתיישבות שנמצאת בשלב מתקדם יותר של נוכחות בשטח, אבל עדיין כמו באביתר יהיה קשה למצוא בה לפעמים חשמל, מים קרים או חמים ותשתיות נוספות.
אני עוד זוכרת את הערב שבו נפלה החלטת הממשלה ובה הייתה אמורה להתקבל הסדרת ההתיישבות הצעירה. דיברתי אז בטלפון עם אחד הפעילים המרכזיים של ההתיישבות הצעירה, ובמאהל המחאה שעמד מול משרד ראש הממשלה בירושלים התעלף יוסי דגן, ראש מועצה אזורית שומרון, טראמפ היה בימים האחרונים בתפקיד והלחץ היה גדול, עטיה סיפר לי שההחלטה ממש עמדה לעבור והתקוות שלהם להסדרה היו אז גבוהות, אבל אדם אחד הפיל אותה ברגע האחרון.
אליהו עטיה, מראשי 'פורום ההתיישבות הצעירה', היה מעורב מאוד במגעים ואישר בפניי את העובדות: ״בשלב הזה נתניהו כבר היה איתנו, אבל בני גנץ הפיל את ההחלטה ברגע האחרון״. אליהו לא חושב שגנץ פועל ממש נגד ההתיישבות, לפי מה שהוא מספר גנץ כן תומך בהתיישבות הממלכתית והוותיקה, אבל יש לו שתי בעיות מרכזיות ביחס להתיישבות: הראשונה היא ההשוואה לערבים, מבחינת בני גנץ כל האישורים להסדרה ולבנייה שניתנים ליהודים, צריכים להינתן גם לערבים, לכן ההתיישבות הצעירה לא מוכנה לקבל כיום את ההסדרה המותנית בהסדרה של יישובים ערביים. את הדבר השני, מספר אליהו, הוא שמע מגנץ בעצמו – מבחינת גנץ היחס לכל מי שקשור לנוער הגבעות, לגרפיטי או לכל התנהגות לא 'מנומסת' מהסוג הזה, שרוף אצלו. לכן גם יש הרס נרחב בגבעות תחתיו, אבל לעומת זאת הוא כן מעריך את ההתיישבות הוותיקה והממלכתית.
הקפאה? – מאבק על כל אישור בנייה
בהתיישבות הוותיקה יותר, ישנה ועדה מרכזית מאוד שנמצאת בלב המאבק ההתיישבותי – מת״ע. הוועדה שבה מקבלים את אחד הדברים הכי חשובים ליישובים הוותיקים ביו״ש – אישורי בנייה. בישיבת מת״ע אחת בדרך כלל יאושרו כ-3,000 יח״ד. סביב המת״ע ראשי מועצות נאבקים בממשלה, סביב המת״ע ארצות הברית מוציאה גינויים, וסביב המת״ע נוצרה משוואה חדשה ומפחידה על ידי שר הביטחון בני גנץ.
יגאל דילמוני סיפר על הדחיות החוזרות ונשנות של הפגישות החשובות הללו בקדנציה של גנץ, ובעיקר בממשלת בנט: ״בשנה וחצי האחרונות במקום שש ישיבות היו רק שתיים, בישיבה שהייתה לפני שבועיים קוצצו אלפיים יח״ד, הורידו את מבוא דותן, כפר תפוח ומבואות יריחו, זו מדיניות של שר הביטחון״.
אבל מה שמפריע למועצות יותר מכך, זאת המשוואה שיצר גנץ גם מול ההתיישבות הצעירה: ״מה שיותר חמור מזה שהוא שם כמשוואה בכל פעם שהוא מאפשר בנייה לישראלים, גם לאפשר בנייה לרש״פ, זאת משוואה נוראית. כי גם אתה לא מונע מהם להשתלט באופן לא חוקי על שטחי סי, וגם אתה נותן להם אישורי בנייה בצורה רשמית״.
דויד אלחייאני, יו״ר מועצת יש״ע, מספר כי: ״אנחנו במשך חודשים זועקים ומבקשים לקדם מת״ע. שרים שפנו אל שר הביטחון שמעו ממנו שהולכת להיות מת״ע גדולה במיוחד בהיקף של שתי ישיבות רגילות, כדי לסגור את הפער שנוצר בפרק הזמן שעבר מאז הכינוס האחרון באוקטובר. כשמאחדים שני דיונים, ובכל דיון מדובר על כ־3,000 יחידות – אנחנו מצפים ל־6,000 יחידות דיור. ואכן, הוגשו 5,700, אבל האישור היה רק ל- 4,000״.
דילמוני מסכם ״בני גנץ יצר שתי משוואות מסוכנות שמעולם לא היו נהוגות קודם לכן – ההצמדה של הסדרת ההתיישבות הצעירה להסדרת ההשתלטות הבלתי חוקית של הרש״פ, והתניית המת״ע באישורי בנייה לערבים״. בשיחה עם אבי רואה הוא דווקא מספר שגנץ לא היה עוין כלפי תוכניות הבנייה בהתנחלויות הוותיקות: ״ זכור לי אירוע שבממשלה הזאת הבאתי לאישור פרסום יחידות דיור בשבות רחל, והייתה מחלוקת ביני לבין הרמ״טית מעיין והגענו לשר, השר תמך בי ואמר שהוא בעד כי מהלך שכזה הוא חיזוק רצף התיישבותי ואין בזה שום בעיה״.
בהתנחלויות אחרות גילה גנץ יחס שונה: ״הייתה תוכנית בהר ברכה שעברה שלב ראשון של אישורים לפני תקופתו והיא הגיעה אליו לאישור שני, הוא אמר שבגלל שכבר התקבלו אישורים לפניו הוא מאשר, אבל אם זה היה תלוי בו הוא לא היה מאשר. ולגבי המת״ע שהייתה אמורה להיות באוגוסט לפני טיסת בנט לארצות הברית – אחרי ששר הביטחון אישר את הבנייה משרד ראש הממשלה היה צריך לאשר והם נבהלו מהכמות הגדולה, ומי שקיצץ את התוכניות היה משרד רוה״מ״.
המועצות סיפרו גם שגנץ לא נפגש איתן כפורום במשך זמן רב: ״עם אבו מאזן הוא נפגש פעמיים ועם ראשי המועצות הוא לא נפגש למרות בקשות חוזרות ונשנות, עד שהוא קבע איתנו פגישה רק בחודש מרץ האחרון ולפגישה הזאת לא הגענו כמחאה על דחיית המת״ע״, מספר מנכ״ל מועצת יש״ע.
ביום שבו בוטלה הפגישה עם ראשי המועצות יצא במפתיע מסע הרס ענק במאחזי בנימין. אחד מהמאחזים שפונו היה מעוז אסתר, שמאז מות אהוביה סנדק לא פונה עד אותו היום. איש לא ידע מראש על הפינוי הצפוי, שלפי גורמים שאיתם שוחחנו היה בהנחיית משרד הביטחון, והתחושה הייתה שמדובר בנקמה על ביטול הפגישה.
חאן אל אחמר – האינטרס של אבו מאזן
על אירועי חאן אל אחמר מספר לנו יגאל דילמוני על בסיס דיווח הכתב עמית סגל: ״עמית סגל פרסם שגנץ שוקל להזיז את חאן אל אחמר כמה מאות מטרים מהמיקום הנוכחי, למרות שיש בג״צ בחאן אל אחמר שמאפשר ואף מורה למדינה לפנות את המקום. במקום להזיז את חאן אל אחמר לאבו דיס, מקום שהמדינה הכשירה בו מגרשים בכ-70 מיליון שקל לטובת חאן אל אחמר – הבדואים שגרים שם כבר מזמן היו עוברים לאבו דיס, אבל הרש״פ ואבו מאזן הפכו את זה לנושא מרכזי וחשוב והם מנהלים את המערכה. כשהבדואים עצמם דיברו ואמרו שהם מוכנים לפשרה, באו אנשי הרש״פ והשתיקו אותם. מה שפורסם שגנץ רוצה להזיז את חאן אל אחמר 200 מטר הצידה – זו כניעה לדרישות הרש״פ, וזה לא עומד בקנה אחד מול פעילות המדינה שהכשירה מגרשים באבו דיס לפני חמש שנים, ובטח שלא עם רצון התושבים הבדואים, וזה כנראה חלק מהרצון שלו לשדר לאבו מאזן שהוא עוזר לו, תומך בו ומחזק אותו״.
בועז עידן ארץ, מ׳פורום עוטף ירושלים׳, מספר על החששות מהחלטה שכזאת: ״אם משרד הביטחון הציע לקבע את הבדואים של חאן אל אחמר על כביש 1 בעוטף ירושלים, כביש שמוביל מירושלים לים המלח, אז הוא בטוח נגד ההתיישבות. את הפרסומים הללו לא מכחישים במשרד הביטחון״.
בין אם הפעולות של גנץ הן פוליטיות ובין שהן אידיאולוגיות, ההתיישבות סובלת. בזמנים כאלה כשמחדל המערכה על שטחי סי גובה נזקים עצומים מכולנו, אי אפשר להתנהל עם שר ביטחון שעוצם עיניים ומאשר בנייה רק בתמורה לאישורי בנייה לרשות הפלסטינית. בין אם לגנץ לא ממש אכפת מאישורי בנייה אבל משתמש בהם לפוליטיקה, ובין אם אכפת לו מאוד והוא מתנהל כאיש שמאל במשרד הביטחון, מי ששם אותו בעמדה של ראש ממשלת יהודה ושומרון אחראי לתוצאות, ומי שישקול למנותו שוב לתפקיד בעתיד יהיה אחראי לאותן תוצאות. כמאמר חז״ל: ״לא העכבר גנב, החור גנב״ – גנץ הוא איש שמאל אבל הוא עצמו לא הבעיה, הוא פשוט עושה את מה שהוא מאמין בו. ככל הנראה אף איש ימין לא הצביע לו, אך מי שאחראים הם אנשי הימין שנתנו לו את התפקיד. בימין צריך להיות ברור שלתת תפקיד כזה לאיש שמאל, זאת הפגיעה הכי גדולה בהתיישבות.