01
ערב שבת מברכים חודש מנחם אב, ברחבת הכותל אין די מקום להכיל את האלפים הרבים שעלו מכל קצוות תבל כדי לשפוך שיחם לפני בורא עולם בסמוך למקום מקדשו. חניכי קורס מט׳׳קים, תלמידי ישיבת ׳מדברה כעדן׳ ממצפה רמון ואיתם ראש הישיבה, הרב צבי קוסטינר. כולם מתפללים צפופים ורוקדים רווחים…
למחרת בבוקר הייתה הרחבה הומה מתפללים, אך בזכות החלוקה למניינים רבים המתקיימים בשעות שונות, מהנץ ועד כמעט חצות היום, הצפיפות לא הורגשה.
שמחתי להיפגש בבוקרה של שבת נפלאה ומלאת הוד עם אנשים יקרים וביניהם: מכובדי – הרבי מנדבורנה וחסידיו הרבים, מכובדי – הרב יהושע שפירא ותלמידיו, ידידי – ד׳׳ר פרי נוסן וחבריו ועוד רבים וטובים. ידידי, בניה פרידמן, איש ׳שער הפרחים׳, חבר קבוע במניין שלנו, צעד במזל טוב ממחלקת יולדות ב׳הדסה׳ הר הצופים לכותל, בשליחות רעייתו היקרה, כדי להעניק לבתם החדשה והמתוקה שתחיה את השם המרגש והמתאים ביותר לתקופת בין המצרים בכותל: הללי ציון.
02
בשבוע שעבר סיירנו במרכז ההפצה של ׳אוצר הארץ׳ במרלו׳׳ג של ׳ביכורי השדה׳ ליד קריית מלאכי. משטחים ענקיים עם אלפי טונות של ירקות ופירות משובחים ממיטב תוצרת הארץ, מגיעים למחסנים המצוננים הישר מהשדה, מהכרם, מהפרדס או מהמטע, מסודרים בקפידה לפי הזמנות שמגיעות מנקודות המכירה של אוצר הארץ ויוצאים לחלוקה לחנויות שפזורות בפריסה ארצית רחבה – מהגולן ועד אילת.
לפני שתי שמיטות, זכיתי לקחת חלק בתכנון ובמיתוג של המיזם הציוני – אוצר הארץ – שמאפשר לקיים את כל הלכות השמיטה בלי להסתמך על יבול נוכרי ומבלי לפגוע בחקלאים היקרים שלנו.
לא אוכל לשכוח את אותם רגעים נמהרים ונוראים, בתחילת אותה שנת השמיטה, שבהם נהרג אביה האהוב שלנו והוא בן י׳׳ט שנים בלבד. השיחה האחרונה שלי עם אביה הייתה כשהתקשר אליי שעה שסיירתי בחנות של אוצר הארץ. אביה נשמע מאושר. הוא התקשר לבשר לי בשמחה שהוא בדרכו לישיבתו באלון מורה לשיעורו של הרב יקי סביר הי׳׳ו שכל כך אהב. כעבור כשעתיים עלה בחטף השמימה. אביה נהרג דקות ספורות לאחר שהספיק לחלץ רכב של מתיישבת מקדומים שנתקעה עם רכבה ליד תחנת הדלק הסמוכה לקדומים.
ברשת החנויות שמוכרות אוצר הארץ תמצאו את כל ההידורים שאפשר לקיים בפירות שביעית – יבולי גבול עולי מצרים, ערבה דרומית, חממות ומצעים מנותקים, אוצר בית דין, היתר מכירה משודרג ומשוכלל, בדרכו של הראי׳׳ה קוק ועוד.
בקרוב נוכל ליהנות גם מיין משובח במחיר השווה לכל נפש, שאוצר בית הדין של אוצר הארץ מכין לנו באחד היקבים הכי טובים והכי מוצלחים. כל זה מתוך רצון לקיים שמיטה בהידור, ליהנות מפירות הארץ הטובה שרובם קדושים בקדושת שביעית, תוך חיבוק וחיזוק החקלאים והחקלאות העברית בארץ ישראל.
03
השבוע נהניתי לקרא במוסף ׳דיוקן׳ של מקור ראשון ריאיון עם העיתונאי והפובליציסט הימני, מאיר עוזיאל, המוכר היטב מטורו הוותיק – ׳שיפודים׳ בעיתון ׳מעריב׳. הריאיון החגיגי עם מאיר, נכדו של הראשון לציון הרב בן ציון מאיר עוזיאל, שעל שמו הוא קרוי, התקיים לרגל חגיגות ה-25 שנה ל׳עיתון.
ומעשה שהיה כך היה: לפני קצת יותר מ-25 שנה פנה אליי רואה החשבון שלנו, חגי גולדברג (חבר טוב, לא קרוב משפחה), תוך שהוא מספר לי על סקר מפתיע שבו נשאלו נשים וגברים רבים מהציונות הדתית האם יחתמו על מנוי לעיתון ימני שייצא במיוחד עבור הציבור הדת׳׳לי? אחוזים רבים מאוד מהנשאלים השיבו בחיוב.
חגי ביקש לקיים אצלנו, במשרדי ׳פרסומי ישראל׳ ישיבה דחופה ורחבה, כדי להציג את נתוני הסקר המקיף לבעלי עניין, לאנשי מקצוע ולמשקיעים פוטנציאלים.
כשהגיע תורי לחוות את דעתי – הצעתי בכל הצניעות שכדי לאמת את נתוני הסקר עלינו לערוך את ׳מבחן הגיהוץ׳. כל המבטים הופנו אליי בתמיהה. הסברתי שלעניות דעתי אם נצליח לגרום לכ- 10,000 בתי אב ׳לגהץ׳ את כרטיס האשראי שלהם ולחתום על מנוי שנתי, תהיה זו הוכחה שיש פוטנציאל קיום כלכלי לעיתון ימני-דתי. ואילו ההכנסות ממכירת מודעות הפרסום שיבואו בהמשך יהיו בונוס. לשמחתי, הייתה הסכמה בחדר שאכן זהו מתווה שראוי ללכת בו.
לאחר הישיבה נועדתי ארוכות עם גדי ליסטנברג המוכשר, שהיה מנהל המיזם והרוח החיה והתוססת בהגשמתו. הצעתי לגדי שכדי לא להיכנס לבור של מחויבויות כספיות גדולות, נמקם את המערכת במשרדים שלנו ללא תמורה. גדי ביקש ממני שנצא מייד במבצע מכירות להחתמת מנויים, כדי שנוכל לבדוק היתכנות כלכלית וכדי להכניס כסף זמין למיזם.
מאיר עוזיאל, כעיתונאי ימני ותיק ומנוסה, וכחברו של הסופר משה שמיר ז׳׳ל שהיה בין הראשונים שהגו את הרעיון, נבחר לרכז את המערכת. הוא קיבל חדר מכובד בפרסומי ישראל והתחיל לגייס כתבים.
צוות הטלמרקטינג שלנו עבד במלוא המרץ ובהצלחה מרובה לגייס משפחות מנויים. בינתיים הגענו להסכם עם חברת הסלולר הראשונה בארץ ורכשנו מממנה מאות מכשירי ׳פלאפון׳ (ששקלו כל אחד כמעט קילו…). כל מי שחתם על מנוי ׳דו שנתי׳ לעיתון החדש שעדיין לא יצא ואפילו שם לא היה לו, קיבל מכשיר פלאפון נייד.
באחד מהדיונים של צוות ההיגוי, מאיר עוזיאל הציע לקרוא לעיתון ׳מקור׳. אני טענתי ש׳מקור׳ בהלכה היהודית יכול להשתמע גם כדבר שזמנית איננו בהכרח טהור. לאחר מחשבה הצעתי לקרוא לעיתון החדש ׳מקור ראשון׳. לשמחתי הצעתי התקבלה ברוב קולות, זאת לאחר שנערכו מספר התייעצויות ובדיקות בשטח.
בינתיים עמלנו בסטודיו שלנו על עיצוב העיתון ומיתוגו – מקור ראשון. יצרנו לוגו, עיצבנו גריד, עימדנו והדפסנו אב טיפוס מדוקדק של עיתון שלם, חדשני ורענן, עם דפי ׳כותרת׳ חדשותיים, ׳סקופים׳ מרתקים ומוספים מגוונים לכל המשפחה.
המהדורה הראשונה הזו של מקור ראשון הייתה מיועדת למשוב ולהפצה פנימית בלבד. הפקת האב טיפוס הייתה עבודה מקצועית רציפה ומאומצת שגלשה ללילות לבנים. מלאכת היצירה נדמתה בעוצמת ההתרגשות כמעט למתח שמתרגש בחדר לידה… כל שלבי ההכנה תובלו בחשיבה מעמיקה ובדיונים ארוכים במשך ימים שלמים.
מכיוון שתהליך מכירת המנויים התנהל בחדרים הסמוכים, ממש במקביל ובכל הקיטור, חשנו מחויבים לציבור לצאת עם עיתון איכותי במהירות האפשרית. הייתה באוויר תחושה מרוממת שאנו עומדים לשנות משהו בנוף התקשורתי המפ׳׳איניקי…
לכן, ולמרות אילוצי הדחיפות, התאמצנו כולנו שהעיתון החדש יהיה מרשים ביותר, מעניין, מגוון, עמוק, נאה, רהוט, מושך עין ושובה לב. כל זה מבלי לוותר אפילו על גרם אחד של מקצועיות, ישרות, רמת כתיבה עיתונאית גבוהה ונאמנות בלתי מתפשרת לציבור הקוראים.
הגיליון הראשון שהפקנו ב׳פרסומי ישראל׳ ׳במהדורה הפנימית׳, שמור על המדף שליד שולחני עד היום. בין הכותבים בגיליון הראשון היו: העורך מאיר עוזיאל, הסופר משה שמיר, הרב יעקב מידן, אידה וולך, אהרון דולב, זאב גלילי, מאיר רבינוביץ׳, ד׳׳ר אלימלך רם-רז, והעיתונאי הצעיר והמבטיח – עו׳׳ד אמנון שומרון (שלימים קיבל את תפקיד עורך העיתון) ועוד.
גדי ליסטנברג, שאותו הכרתי עוד מבני עקיבא בצפון תל אביב, התגלה כבולדוזר ענק ורב פעלים. חרוץ, נלהב, חכם, אהוב על הבריות ונעים הליכות. למרות גילו הצעיר הצליח לסחוף אחריו בכירים בעולם העיתונות ולהפוך את החלום למציאות, פשוטו כמשמעו. בתוך זמן קצר, עוד לפני שהגיליון הראשון של מקור ראשון יצא לאור, הצליח צוות השיווק והמכירות המסור של ׳פרסומי ישראל׳ להחתים בעזרת ה׳ למעלה מ-10,000! מנויים שנתיים ודו שנתיים.
והשאר היסטוריה.
שבת שלום ושלווה, של בניין בית המקדש מתוך לימוד תורת ארץ ישראל, אחדות ואהבת ישראל.
בתמונה הראשית: מוספי מקור ראשון שעיצבנו בפרסומי ישראל למהדורה הפנימית הראשונה